עע.jpg)
האורות דולקים. האם אנחנו רואים?
בחורף חוזרת חובת הדלקת האורות ביום בדרכים. אבל יש אור נוסף שחשוב לזכור להדליק: זה שמאפשר לנו לראות גם את הפציעות השקופות שאנשים סביבנו נושאים.
היום, 1 בנובמבר, חוזרת חובת הדלקת האורות ביום. יש כאן דיוק קטן שכדאי לזכור: ברכב פרטי החובה חלה בדרכים שאינן עירוניות, ואילו למוניות, לאוטובוסים ולמשאיות כבדות יש חובה רחבה יותר. התקופה נמשכת עד 31 במרץ. gov.il
האורות עוזרים לנהגים אחרים להבחין ברכב שמתקרב, גם כשבחוץ יום. לא מפני שהרכב לא קיים בלי האור, אלא מפני שלא תמיד קל לראות אותו.
אני חושב לפעמים על הפער הזה גם כשמדובר בבני אדם.
יש מי שנכנסים לחדר, מדברים, עונים לשאלות ואפילו מחייכים. מבחוץ הכול נראה רגיל. אבל בפנים הם דרוכים, מוצפים או עייפים ממאמץ שאחרים אינם רואים. הפציעה שלהם לא מופיעה על הפנים, ואין לה סימן ברור שאפשר לזהות מרחוק.
במשך שנים גם אני נראיתי כאדם שמתפקד. עבדתי, הקמתי עסקים, המשכתי בחיים. לא ידעתי לתת שם למה שהתחולל בתוכי, וגם הסביבה לא תמיד יכלה להבין. הרי לא היה גבס, לא קביים ולא פצע גלוי. עם הזמן התחלתי לחשוב שמשהו בי פשוט לא בסדר.
רק בדיעבד הבנתי: העובדה שלא ראו את הפציעה לא אומרת שהיא לא הייתה שם.
אני לא משווה בין הדלקת אורות ברכב לבין התמודדות עם פוסט־טראומה. האור בכביש הוא אמצעי בטיחות; קשר אנושי הוא דבר מורכב הרבה יותר. אבל המחשבה על נראות מזכירה לי כמה קל לפספס משהו שנמצא מול העיניים, אם לא עוצרים ומביטים.
לפעמים מספיק שינוי קטן באופן שבו אנחנו פונים לאדם. לשאול אם הוא צריך רגע, להסביר מה עומד לקרות, לדבר בלי להרים קול. לא למהר לקבוע שמי שלא ענה מתעלם, או שמי שהתפרץ הוא פשוט אדם תוקפני. אין לנו דרך לדעת מיד מה עובר על מישהו אחר, אבל אפשר להשאיר מקום לאפשרות שיש שם קושי שאיננו רואים.
הכרה בפציעה שקופה לא דורשת מאיתנו להיות מומחים. היא דורשת מעט סבלנות וסקרנות אנושית: מה קורה לאדם שמולי, ומה יכול לעזור לו להרגיש בטוח יותר עכשיו?
היום נדליק אורות כדי שיהיה קל יותר להבחין בכלי רכב בדרך. אולי נוכל לקחת איתנו את התזכורת גם אל המפגשים שלנו: לא כל מה שחשוב לראות מופיע על פני השטח.
בספרי, ״לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע״, ובמופע הסיפור ״חמישים אחוז נכה, במאה אחוז בן אדם״, אני מספר על החיים לצד פציעה שלא תמיד רואים. כי לפעמים השינוי מתחיל ברגע שבו מישהו מבחין, עוצר, ורואה את האדם שמולו.
בדיקה נוספת: עברתי על הניסוח, העובדות והמקצב. לא הוספתי ציטוטים או אירועים שלא מופיעים בחומרי הרקע. כשתאשר את המאמר, אמשיך לשלושת הפוסטים שביקשת.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
