עע.jpg)
איך הוראה מותאמת עוזרת לילדים עם דיסלקציה?
הכותבת הינה יעל רן ממודיעין, מומחית באבחון וטיפול בליקויי למידה (M.A, אוניברסיטאת בר אילן). איך מטפלים בדיסלקציה? בטור זה יצרתי עבורכם ההורים מדריך על הוראה מותאמת ושיטות טיפול מודרניות. לפרטים נוספים - כנסו...
עבור ילד דיסלקטי המנסה לרכוש את מיומנות הקריאה, לעיתים נדמה שהדף הלבן הוא שדה קרב של סימנים מופשטים. דיסלקציה אינה מעידה על רמת אינטליגנציה; היא ביטוי לשונות נוירולוגית בעיבוד השפה. כשאנו ניגשים לטפל ולקדם ילד עם לקות למידה, עלינו להבין תחילה את המקור לקושי כדי להתאים לו את הטיפול הראוי.
המקור הנוירולוגי
המחקר העדכני מצביע על כך שמקור הדיסלקציה הוא אורגני-גנטי. מדובר בשינוי במבנה ובתפקוד של אזורים בהמיספירה השמאלית של המוח, האחראים על הקישור בין הצליל (פונמה) לבין הסימן הגרפי (גרפמה). בעוד המוח הטיפוסי לומד לזהות מילים באופן אוטומטי, המוח הדיסלקטי נדרש להשקיע משאבים קוגניטיביים עצומים בפענוח, מה שמוביל לעייפות, תסכול ופגיעה ברמה הגבוהה היותר של העיבוד השפתי הלוא היא - הבנת הנקרא.
סוגי הדיסלקציות המרכזיים
ניתן לאפיין את הקשיים על פי "מסלולי" הקריאה הפגועים:
-
דיסלקציה פונולוגית: במצב זה הילד מתקשה בפירוק המילה לצליליה. הוא נתקע בשלב הפענוח של סימני הניקוד ולא מצליח להפיק מהם צליל קריא.
-
דיסלקצייה אורתוגרפית: פגיעה במסלול החזותי. הילד מצליח לבצע את הליך הפענוח בעזרת ניקוד, אך לא מצליח ליצור לקסיקון חזותי – כלומר הוא אינו זוכר איך המילה נראית וקורא כל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה.
-
דיסלקציה קשבית: נדירה יותר, ובה האותיות קופצות או מתערבבות בין מילים סמוכות בשורה.
דרכי טיפול
הטעות הנפוצה ביותר בטיפול היא תרגול אינסופי של סימני הניקוד עם ילד שפשוט אינו מסוגל לעבד אותם פונולוגית. הטיפול המודרני מציע דרכי עקיפה ושימוש בחוזקות אחרות של המוח.
הגישה המורפולוגית: שורשים ותבניות כדרך עקיפה
עבור תלמידים שאינם מצליחים לרכוש את סימני הניקוד (הקושי הפונולוגי), השפה העברית מציעה מתנה מופלאה: המבנה המורפולוגי.
זוהי שיטה חדישה יחסית אשר מציעה תחליף לגישות הפונולוגיות המסורתיות ובה אנו מלמדים את הילד לזהות את אבני הבניין של השפה (דרכם למעשה כולנו קוראים בעת המעבר לקריאה בלתי מנוקדת):
-
זיהוי שורשים: הילד לומד שכל המילים מאותה משפחה (למשל: כ.ת.ב) נושאות משמעות דומה. ברגע שהוא מזהה את השורש, המוח מזהה את המילה מתוך הקשר בעל סמנטיקה ולא מתוך פענוח טכני.
-
זיהוי תבניות (משקלים ומוספיות): לימוד התבניות הקבועות בשפה (כמו משקל "קטלת" למחלות או סיומת "ות" לרבים) מאפשר לילד לבנות מודל קריאה לוגי בעל שכיחות סטטיסטית.
-
מדוע זה עובד? הגישה המורפולוגית עוקפת את האזור הפגוע במוח (העיבוד הפונולוגי) ומפעילה אזורים גבוהים יותר של ניתוח לוגי ושפתי. הילד לא קורא את הניקוד, אלא מפענח את רובדי המשמעות.
לסיכום:
הטיפול בדיסלקציה הוא מסע של בניית ביטחון עצמי לא פחות מאשר רכישת קריאה. כשאנו מעניקים לילד כלים מורפולוגיים, אנו הופכים אותו לבלש שפתי. כך מונעים את תחושת התסכול אל מול הלימוד העקר של סימני הניקוד ומתחילים להבין לעומק את המבנה של השפה העברית.
זיהוי מוקדם, התאמת שיטת ההוראה והרבה סבלנות הם המפתח לפתיחת השער לעולם הידע המרתק שמחכה להם בין השורות.
לפרטים נוספים, אני מזמינה אתכם לפנות אלי - בתהליך המשותף נוכל לבחון את המקור לקושי ולהתאים את שיטת הטיפול היעילה ביותר.
יש לכם עוד שאלות ליעל רן? כנסו!
בקרו אותי בדף הפייסבוק המיניסייט שלי לקריאת כתבות נוספות
ליצירת קשר: 050-7219033
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
