מהו הקסם שבציור האינטואיטיבי

ילדים קטנים מציירים בלי לחשוב, בלי לתכנן, הישר מתוכם. הבעיה היחידה היא שבשלב די מוקדם היכולת הזו נחסמת, 

 בגלל חברה, בגלל תרבות, בגלל חינוך, בגלל ביקורתיות.

אני קיבלתי מתנה וגיליתי בצורה אינטואיטיבית, ובמקרה, את הציור האינטואיטיבי. חשתי את סגולות הריפוי שלו, את השינוי הנפלא שהוא מחולל בי.

התמסרתי וזכיתי.

אחרי זמן התחלתי לחפש מידע ולהפתעתי גיליתי שזו שיטה טיפולית מוכרת.

לכל אחד יש ניצוץ אלוהי, ניצוץ של בריאה.

הציור האינטואיטיבי משאיר אותך כאן ועכשיו.

בסדנאות שלי אני רואה איך התהליך מביא אנשים להתמקדות ב-כאן ועכשיו.

 כשמציירים אינטואיטיבית, נכנסים למצב של מדיטציה עמוקה.

מצב זה מאפשר  הקשבה והסתכלות פנימה- לרגשות, מבטל את השיפוט העצמי ומשחרר את  היצירה שכלואה שבתוכנו.

 הוא מאפשר להיות יותר שלם ואותנטי עם עצמך, מייצר קבלה וחמלה עצמית.

 מביא לחיבור חזק לנשמה הפנימית, לחכמה הנעלה שיש בתוכנו.

משחרר אותנו מהאגו, מהשליטה השכלתנית, דבר המאפשר לנו להקשיב לתת-המודע.

לתת-המודע יש את כל המידע הנכון בשבילנו. הקשבה לתת-המודע מאפשרת לנו לפתח ברית עם המרפא הפנימי,

ולחמול על העולם הפנימי שלנו.

לקבל ולאמץ את עצמנו.                                                                                     

בסיום ההליך חשים הנאה, שמחה, אושר ושחרור מכל מה שמושך למטה.

התהליך מביא לחיים בגישה של התמקדות ב -כאן ועכשיו.

התמקדות וחיפוש  הטוב, החיובי, במקום התמקדות ברע ובשלילי, ומאפשר  קבלה וחמלה עצמית.

מאפשר לנו לבטוח בכוחות הפנימיים של החיים שנמצאים בתוכנו, מעבר לשדה ראייתנו.

ציור אינטואיטיבי מלמד אותנו לאפשר לעצמנו לקבל הדרכה מהחכמה הפנימית שלנו, להרגיש את הקצב הפנימי ותת-המודע שלנו,

שיודע ויוביל אותנו לדרך הנכונה- אם רק נדע להקשיב לו.

ציור אינטואיטיבי זהו תרגול ואימון אינטואיטיבי, המאפשר לנו להתחבר ליצירתיות הפנימית שלנו והחיות שלנו.

מרפא את הנפש, הרוח והגוף כי הרי שלושתם אחד הם, ולא ניתנים להפרדה.  

בזמן שעוסקים בציור האינטואיטיבי ונמצאים במצב  המדיטטיבי, המקום, הזמן, והמרחב מאבדים משמעות.

ציור מסוגל להעביר מהדמיון אל המציאות וחזרה.   

   כדי להגיע לתוצאות מיטביות דרושה נכונות לשחרר ותרגול, עד שהתהליך הופך לטבעי ואוטומאטי.

יצירה אינטואיטיבית מעבירה מדרמה, עלבון ומאבק לרוגע, קבלה ואהבה עצמית,

והופכת אנרגיה שלילית לחיובית.

אנרגיה מופנית ליצירה במקום לרגשי אשם.

היצירה הופכת את הכאב, הבכי והעצבות לצבעים, אור וחיוביות.

פעילות יצירתית ספונטנית, לא מילולית: מאפשרת לאור להאיר את החושך.