חדשות ואירועים מפתיחת חודש יולי
השבוע התחיל וטרם הגיע אפילו לאמצעו והאירועים החברתיים- בעיקר, זורמים כמים... כך, ועדת הקליטה של הכנסת באה לראות איך קולטים עולים בעיר העתיד. ומאידך, הותיקים- גמלאי העיר הודו למתנדבים שמסייעים ותורמים למען רווחתם. ויש אפילו נציגות של מכבים-רעות ששרה ומזמרת אי שם בהרי הדולומיטים. אין מה להגיד, לה דולצ’ה ויטה....
ועדת הקליטה של הכנסת- במודיעין
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת התארחה ביום חמישי האחרון במודיעין, מכבים-רעות וקיימה ישיבה משותפת עם נציגי העירייה. את הישיבה ניהלו יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון וראש העיר חיים ביבס.
את הישיבה פתח חבר הכנסת דנון שאמר: "מודיעין הפכה לעיר ידועה בעולם בקרב העולים שרוצים להגיע אליה מכיוון שלעיר יש שם טוב ויכולת טובה בקליטת עלייה. באנו לכאן לראות נתונים ומספרים של קליטת העלייה בעיר ואת היכולות בסיוע לעולה, בקליטת העלייה ובתחום החינוך".
חברת המועצה ומחזיקת תיק הקליטה ויויאן אלבוים הציגה לוועדה יחד עם מנהלת מחלקת הקליטה רוזיטה ברלין את תמונת המצב העירונית. מהנתונים עולה כי מתוך אוכלוסיה של 80 אלף איש, 9443 תושבים מוגדרים כעולים חדשים המלווים ברמות שונות ע"י מחלקת הקליטה של העירייה.
3625 מתוכם עלו מחבר העמים, 1204 מצפון אמריקה, 392 עולים הגיעו מצרפת, 244 עלו מדרום אמריקה ו-3963 עולים הגיעו ממדינות שונות כמו אוסטרליה, אנגליה, אמריקה הלטינית, דנמרק והולנד. 960 ילדים, המוגדרים כעולים שעלו לארץ בעשר השנים האחרונות, לומדים במערכת החינוך. 390 עולים הגיעו למודיעין, מכבים-רעות בשנת 2010. אלבוים ביקשה מחברי הוועדה לסייע בהגדלת והרחבת סל הקליטה לדוברי האנגלית ואוכלוסיות נוספות על מנת להקל עליהם בתהליך הקליטה בישראל.
בישיבה השתתפה גם ד"ר אלישבע שרייבר, עולה חדשה מארה"ב שהגיעה לעיר בשנת 2007 יחד עם בעלה ד"ר קווין שרייבר ושלושת ילדיהם הקטנים. ד"ר שרייבר ובעלה מתמחים ברפואת ילדים, והיא ספרה על הליך הקליטה שלהם בעיר וכיצד בשנתם הראשונה בישראל הצליחו לקבל את הרישיון הרפואי הישראלי שלהם והילדים הקטנים השתלבו לגנים ובמהרה מצאה המשפחה את מקומה בקהילה. הזוג עובד כיום כרופאי ילדים בקופת חולים לאומית והם הקימו מרפאה עצמאית בביתם במודיעין. בנוסף ד"ר אלישבע שרייבר בתפקידה כרופאה בקופת חולים לאומית, מייעצת לעולים חדשים על שירותי הקופה והבריאות ומשתתפת מטעם הקופה בירידים בחו"ל ובארץ.
הוועדה דנה גם בשילוב עולים חדשים במערכת החינוך העירונית ובמבנה פעילותם של כיתות האולפן הפועלות בעיר. ראש העיר חיים ביבס ציין בישיבה כי במסגרת התכנון לשילוב יחידות דיור במרכז העיר העירייה מכינה תוכניות לבניית יחידות דיור בנות שני חדרים שיסייעו גם לצעירים וגם לעולים חדשים בתחילת דרכם, מה שיאפשר להם להיות קרובים למרכז העיר והשירותים השונים.
עוד אמר ביבס בישיבה: "ראשית אני רוצה לברך את הוועדה והעומד בראשה על ההגעה לכאן וקיום הישיבה בעיר. יש כיום נתק בין מקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות וחלוקת התקציבים לבין השטח והאנשים העושים את העבודה בפועל והגעתה של הוועדה לשטח היא בשורה חשובה. רק ככה ניתן לחבר בין הצדדים ולקרב את העבודה אל העולים בפועל. יש בעיר מפעל קליטה ובכלל קידום של תחום הקליטה בעיר, שהחל עוד בקדנציה הקודמת, למרות שעכשיו מקצצים דווקא בערים שעשו זאת בהצלחה. יש בעיר אוכלוסיה טובה ושילוב מצוין של עולים, שמצד אחד יש לסייע בקליטה ובשילוב שלהם, ומצד שני לתת להם להישאר במסגרת הקהילתית שלהם. זה דבר טבעי ומתבקש".
הגמלאים מודים למתנדבים
עשרות מתושביה הגמלאים של העיר מודיעין, מכבים-רעות הגיעו ביום רביעי האחרון לטקס ההוקרה שנערך בבית הגמלאים מפג"ש (מרכז פעילות הגיל השלישי) ברחוב עמק בית שאן. מטרת הטקס היתה ציון וסיכום שנה לפתיחת בית הגמלאים וסיום שנת הפעילות במטרה להודות לפעילים המתנדבים.
הטכס נפתח בברכתו של מחזיק תיק הגמלאים בעיריית מודיעין מוטי גרונר . הוא אף עדכן על השינויים הצפויים ובהם פתיחת חוות מחשבים בבית הגמלאי, הכשרת שני מגרשי פטאנק ועוד.
בתום הברכות חולקו תעודות ההוקרה לגמלאים ע"י גרונר ורכזת הגמלאים, תמי אלון. 16 גמלאים ושלושה תושבים מתנדבים זכו לתעודת הוקרה על פועלם למען גמלאי העיר. גם ארגוני הגמלאים: ארגמן, חברותא, ו-ויצ"ו קיבלו תעודות הוקרה על פועלם ועשייתם למען גמלאי מודיעין. מקבלי התעודות הם: גדעון קונרד - אחראי על מועדון מפגשים.
הלנה קונרד - מרכזת את לימודי המחשבים ומסייעת בהדרכה.
משה שביט - יוזם, מקים,ומנהל את בית הספר למחשבים.
נעמי אור - מנהלת ומדריכה בבית הספר למחשבים.
רונית קסלסי - מרכזת ומסייעת בהדרכה בבית הספר למחשבים.
ציונה אליתים - אחראית אדמיניסטרציה, רישום חוגים, קבלת קהל.
מיכל דוויק - אחראית על קבלת קהל וקליטת גמלאי חדש.
מצדה גוטליב - אחראית על קבלת קהל ואדמיניסטרציה.
מקס ברירו - מרכז אירועים ופעילות חברתית.
לאון פדלון - על מעורבות חברתית (מגיש עזרה, מסייע, ומתנדב בכל תחום).
אריה דגן - "אומן החודש" - מציג את ציוריו באופן קבוע על קירות המבנה.
זהבה ועמירם אסתרין - על מעורבות חברתית ועזרה לחברי המועדון.
רבקה אביב - מעורבות חברתית והגשת עזרה לכל דורש.
איתי נבו-לנדסברג - מפיק ועורך סרטי תעודה בערוץ ה-1 : מנחה את קורס תקשורת המונים בהתנדבות (סדרת מפגשים איכותיים על עולם התקשורת). אינו גמלאי
טובה קלדס - מספרת סיפורי גבורת נשים בהתנדבות. אינה גמלאית
דני ליברמן - מרכז ומנחה את המפגשים במועדון הג’אז החדש (אחראי על התכנים וריכוז המועדון). אינו גמלאי
חיים תמרי - מרכז את תוכנית "יעד וידע" - במסגרתה לומדים על הגמלאים על אתריה הקסומים של הארץ ויוצאים לסיורים בעקבות הלמידה (ההרצאות הן בהתנדבות).
תמי אלון, רכזת גמלאים: "זאת היתה שנה מורכבת ומלאה בפעילות מבורכת. המרכז החדש לגמלאי מכיל פעילויות רבות חדשות. המעבר הביא לגידול במספר הגמלאים שהגיעו לשלל הפעילויות, התגייסו לעזור ולקדם את הפעילויות הקיימות ואף ליזום תוכניות נוספות. בנוסף אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה הפורה עם ארגוני הגמלאים הפועלים בעיר שביחד הפכו את בית הגמלאי לבית לכל דבר ועניין ואני בטוחה ששנת הפעילות הבאה תהיה אף טובה יותר מזו שחלפה."
חבורת "תו התפר" בהרי הדולומיטים
חבורת הזמר "תו התפר", המבוססת על תושבי מכבים-רעות, מציינת השנה את יום הולדתה העשרים. לכבוד הארוע יצאו חברי הלהקה לחגיגה מוזיקלית באווירה הפסטורלית של הדולומיטים באיטליה, במסגרת פסטיבל בינלאומי. הפסטיבל מתקיים זו השנה ה-14, כאשר השנה נטלו בו חלק 89 מקהלות מהעולם עם 3100 זמרים, במגוון שפות, תלבושות ויצירות מוזיקליות. השנה הצטרף למקהלה פסנתרן צעיר ומוכשר, אלון קפלן.
יום פתיחת הפסטיבל נפתח בשירה של 20 מקהלות בראש הר גבוה, אליו הגיעו בנסיעה ברכבל. כל מקהלה הציגה את עצמה בשיר אחד, ובחלק מהזמן ערפל כיסה את ראש ההר ואת הזמרים. חברי "תו התפר" בחרו להציג עצמם באמצעות השיר "ירושלים של זהב", לקול מחיאות כפיים נלהבות.
ההופעות התקיימו במספר עיירות בעמק פוסטריה שבלב הרי הדולומיטים. בכל יום נכונו לחברי "תו התפר" כמה הופעות. ביו הופעה להופעה טיילו קצת באזור: "האווירה בחבורה הייתה מיוחדת במינה. היינו קבוצה בת 43 חברים, חלקם זמרים וזמרות וחלקם בני זוג שהתלוו אלינו. כיוון שאנחנו יחד כבר 20 שנה, כולם הכירו את כולם, והיינו כמו משפחה אחת גדולה. ובמשפחה כמו במשפחה יש צחוק ודמע, מתח והרפיה, אך בעיקר - חיבוק וקבלה". סיפרו חברי המקהלה.
בכל הופעה בפסטיבל השתתפו כמה מקהלות ממדינות שונות. כל מקהלה השמיעה את שיריה ושמעה את שירת המקהלות האחרות. כך שמענו רפרטואר שונה, קולות שונים, שירה שונה, וראינו תלבושות שונות ואפילו משונות. בכל הופעה שלנו, כששרנו את "ירושלים של זהב", היו אנשים בקהל שהצטרפו לשירתנו.
באחת ההופעות ראינו כמה זמרים ממקהלה נורבגית מוחים דמעה בזמן השירה שלנו. היו מנצחים של מקהלות אחרות שניגשו ליעל גרמן, המנצחת שלנו, בסוף ההופעה וביקשו ממנה את התווים של השיר ושל העיבוד שהיא יצרה לו. יעל הייתה מצוידת בתווים וחילקה אותם בשמחה לכל דורש. זו הייתה חוויה מרגשת."
בתום שלושת ימי הפסטיבל צעדו כל המקהלות במצעד ססגוני ובקולות שירה רמים וצוהלים ברחובות אחת העיירות מניפים את דגלי המדינות שהן מייצגות. 3100 זמרים וזמרות התכנסו בכיכר העיירה ושרו יחד את שירת העבדים מתוך האופרה נבוקו של ורדי.
