דום נשימה בשינה: אבחון, השלכות רפואיות ודרכי טיפול | מבט מכיוונו של קרדיולוג בראשון לציון

דר איליה ליטובציק

  whatsapp

Twitter

*כותב המאמר, ד"ר איליה ליטובציק, הינה דוקטור מקצועי ומוכר, הזוכה להערכה רבה בקהילת הקרדיולוגים. פעילותו הענפה בשטח והידע המעשי שצבר הפכו אותו לכתובת עבור לקוחות רבים.

תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה היא הפרעה רפואית שכיחה אך תת-מאובחנת, המתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות ונשנות במהלך הלילה עקב צרור או חסימה של דרכי הנשימה העליונות. על אף שמדובר בתופעה הנפוצה במיוחד בקרב אנשים המתמודדים עם משקל עודף, היא יכולה להופיע אצל כל אדם. רבים מן הסובלים מהתסמונת אינם מודעים לקיומה מכיוון שהתסמינים התקופתיים – ובהם נחירות בעוצמה גבוהה, יקיצות בתחושת מחנק ושינה לא מרעננת – מתרחשים בזמן שהם ישנים, ולעיתים קרובות הדיווח הראשוני מגיע דווקא מבני הזוג או מהמשפחה.

ההשלכות הבריאותיות והמערכתיות

להפרעה זו השפעה נרחבת על מערכות הגוף השונות, והיא קשורה הדוקות לשלל תחלואות נלוות:

• סיכונים קרדיווסקולריים (לב וכלי דם): הירידה החוזרת ברמות החמצן בדם בעת אירועי דום הנשימה מביאה להפעלה מוגברת של מערכת העצבים הסימפתטית. עוררות פיזיולוגית זו גורמת לעלייה בלחץ הדם, להצטברות תוצרי פירוק מטבוליים, לחמצת ולעלייה במדדי הדלקת בגוף. כתוצאה מכך:

  • יתר לחץ דם: דום נשימה בשינה מהווה גורם מרכזי ללחץ דם גבוה, בעיקר במקרים שבהם המצב אינו מגיב היטב לטיפול תרופתי. שימוש במכשיר CPAP מסייע באיזון ערכי לחץ הדם ובשמירה על בריאות הלב.

  • הפרעות בקצב הלב ופרפור פרוזדורים: השינויים בלחצים בתוך בית החזה והעומס על מחזור הדם הריאתי הגדלים בעת אירוע נשימתי מעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות קצב, ובהן פרפור פרוזדורים.

  • שבץ מוחי: שילוב של לחץ דם מוגבר, שינויים במערכת הקרישה, פגיעה בדופן הפנימית של כלי הדם והפרעות קצב מגביר במידה ניכרת את הסיכון להיווצרות קרישי דם ולשבץ מוחי.

  • מחלת לב איסכמית ואי ספיקת לב: מחסור כרוני בחמצן מחמיר מצבי מחלה קיימים ומכביד על תפקוד הלב, בעוד טיפול מוקדם מפחית את העומס המוטל על השריר.

• הפרעות מטבוליות: ההתעוררויות המרובות והמחסור בחמצן פוגעים בהפרשת הורמונים המאזנים את התיאבון ואת רמות הסוכר, כדוגמת אינסולין וגרלין, ובכך מעלים את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולתסמונת מטבולית. בנוסף, קיים יחס ישר ודו-סטרי בין דום נשימה להשמנה, כשכל אחד מהמצבים מחמיר את משנהו.

• תפקוד יומיומי ובריאות הנפש: הפגיעה ברצף השינה גורמת לעייפות כרונית, ירידה ביכולת הריכוז והזיכרון, שינויים במצב הרוח ונטייה להירדמות לא מבוקרת במהלך פעילות יומיומית – תופעה המעלים את הסיכון לתאונות עבודה ותאונות דרכים.

(הכירו את מרפאת הלב של ד"ר איליה ליטובצ’יק’ קרדיולוג מומחה ומצנתר CTO, עם אבחון מתקדם, שירות אישי ומקצועי. mcity)  

איתור וזיהוי מוקדם: שאלון STOP-BANG

החשד לקיומו של OSA עולה לרוב בעקבות תלונות על נחירות חזקות, עייפות מתמשכת ביום, כאבי ראש בבוקר או יקיצות פתאומיות. כדי לייעל את תהליך הזיהוי הראשוני, נעזרים בשאלון הסקר STOP-BANG, המורכב ממונה שמונה מדדים. תשובה חיובית על שלושה סעיפים או יותר מצביעה על סיכון מוגבר ומחייבת המשך בירור רפואי:

1. Snoring (נחירות): האם הנחירה שלך עוצמתית וחזקה?

2. Tiredness (עייפות): האם קיימת תחושת תשישות או נמנום תכוף לאורך היום?

3. Observed apnea (תצפית על הפסקת נשימה): האם אדם אחר لاحظ שאייך מפסיק לנשום בשינה?

4. Pressure (לחץ דם): האם אובחנת עם לחץ דם גבוה או שאתה נוטל תרופות להורדתו?

5. BMI (מדד מסת גוף): האם ה-BMI שלך עולה על 35?

6. Age (גיל): האם גילך מעל 50?

7. Neck circumference (היקף צוואר): האם היקף הצוואר רחב (מעל 43 ס"מ בגברים או 41 ס"מ בנשים)?

8. Gender (מין): האם אתה גבר?

מתגורר בראשון לציון. טל’ ליצירת קשר: 03-9467777

המיניסייט שלי   האתר שלי