האיש שבא לסעוד // חוויה סביונית

קובי אור  | 20/09/2018

  whatsapp

Twitter

אז יאללה, אמרתי לעמיתי מנחם, נוסעים נוסעים. אז נסענו. ומה אגיד לכם, דבר ראשון שחברי אמר כשרק הגענו לכניסה במקום חשנו את האווירה, שמע... רק בשביל זה הייתי בא אפילו מירושלים.

האווירה. כן, האווירה גם אומרת משהו מסתבר. כבר על הכניסה מחוץ למסעדה פינת ישיבה מעוצבת שמראה שמישהו כאן השקיע ואפילו חשב על הסועד שרוצה להדליק סיגריה של אחרי.  בצמוד למסעדה שמתי לב למעדנייה קטנה, אבל בחיים לא הייתי מקשר אותה לחוויה הגסטרונומית שהמתינה לנו בפנים. אבל אליה נגיע בהמשך.

אז על האווירה דיברנו ועל הריהוט ועיצוב המקום- חבל"ז. מישהו פה דאג אפילו לפרטים הקטנים ביותר, ואלה, מנהלת המקום היפה שמיד רצה אלינו לכניסה עטפה אותנו בחום ובחיוכים, דבר שהביא אותי לאמר בשקט בחצי חיוך לחברי, "נראה יותר מידי טוב... חשוד".

אבל לא חשוד ולא נעליים, כי מיד כשהתיישבנו, עוד לא אמרנו ג’ק רובינסון וקוקטייל ביתי מהסרטים שסימן את הבאות נחת על השולחן, יחד עם התפריט. אחד מוחיטו חמצמץ והשני מתקתק יותר- שנפס אפרסקים. וגם...סלסלת לחמים שמיד גרמה לנו לתהות איפה נמצאת המאפיה שמספקת אותם... אבל זה, עוד מעט.

הבטתי בתפריט, עסקית ב 52 שקל, וואלה סביר פלוס. אך כשראיתי מה מכילה מנת החימום המחיר נראה באמת סביר פלוס פלוס ולך תבחר: פטיט קיסר, חציל קלוי וטחינה , פטה כבד, מרק היום עם אופציה לקרפצ’יו פילה בקר  בתוספת קטנה. למעוניינים לשדרג עוד יותר, מוצעת העיסקית ברמות מחיר שונות ועם המחיר העולה (שגם בשיאו- הוא אינו בלתי סביר לעסקית) האופציות מפתות יותר ויותר

טוב, אחרי התלבטות קשה נאלצנו לוותר על הכל. כמנת פתיחה, לקחנו את הקרם חצילים שהיה נפלא וריפד לנו את הצנרת לפני המנה העיקרית. לקחנו גם מהקרפצ’יו שהיה מנתח פילה והיה טוב מאוד. את הפרמזן גרדה המלצרית לאחר ההגשה דק- דק. יש המעדיפים אותו בשבבים. עניין של טעם בלבד. גם ה"פלאפל" תירס שהוגש עם רוטב שמנת הצליח להפתיע במקוריותו ומוצלח מאוד.

משראינו מה ממתין לנו בעיקרית, הבנו שהסתבכנו. כל מנה טובה מרעותה ומי שרצה להיפרד מעוד כמה שקלים בודדים, בשקט יכול היה לצ’פר ולשדרג את המנה עם ריגטוני פילה בקר, פטריות ושעועית ירוקה ופילה סלמון טרי צרוב על הפלנצ’ה. מדליוני הפילה הוגשו ברוטב שמנת- פטריות. הבשר היה רך וטוב. הרוטב- סביר משהו בחיבור שבין הבשר לרוטב לא "ניגן" היטב. אולי היו אלה הפטריות. הסלמון הוגש אפוי עם עשבי תיבול והיה מוצלח ביותר. לשתי המנות נלווה תפו"א אפוי בקליפתו.

המילים האיטלקיות האלה לא אומרות כלום לישראלי הרעב הממוצע, אבל מי צריך תרגום כשטועמים מהמופלאים האלה. חוץ מזה אלו רק הדגימות של המנות ה"חלשות" יחסית. מי שירצה להשקיע, מחכה לו חוויה גסטרונומית  משודרגת הרבה יותר. וגם אחרי השדרוג, המחירים לא בשמיים.

הקינוח כלל טירמיסו וטארט טאטן. ביחס לטירמיסו עלי לציין שלמרות שהוא לא היה כשלון-  כבר אכלתי מוצלחים יותר. הטארט טאטן- שהוא מאפה תפוחים על בצק חמאה, היה מוצלח הרבה יותר. הקרם אנגלז שהתלווה אליו בהחלט הוסיף. והערה קטנה אחת: מומלץ שהתפוחים שבטארט יהיו חתוכים לקוביות קטנות יותר, במיוחד כשהוא מוגש עם מזלג מתאים, אבל ללא סכין....

הכל כל כך נראה טוב, רק הערה קטנטונת... שמישהו אולי יחשוב לרווח טיפה את המרחקים בין השולחנות. האמת, שלנו שהגענו לעסקית, הצפיפות ממש לא שיחקה תפקיד מול החוויה הקולינרית, אבל לזוג שיבוא בשעת ערב לחגוג יום נישואין.. אלה אולי יחפשו טיפה יותר גדולה של אינטימיות. אם כי אני אבקש סליחה כי היינו בשעת צהריים ואולי בשעות הערב מישהו דואג כן לרווח את המקום.

אבל זהו, כי בזה נגמרות ההערות ה"שליליות". אה כן, הבטחתי לספר לכם על המעדנייה ליד. מנהלת המקום שהמתינה בסבלנות שנסיים את הארוחה והקינוחים סיפרה לנו שיש עוד משהו שהיא רוצה להראות לנו. כן, המעדנייה. רק עכשיו שמתי לב ששמה של זו הינו "לחם ויין", בדיוק כשם המסעדה. אז אין כאן מקריות, כי היזם שפתח את המסעדה הלך עוד צעד ופתח מעדנייה בסגנון פריזאי שהיא אגב ה"אשמה" בלחם החם הביתי שנמס בפה שבילה על שולחננו בסלסלת הפתיחה, וזאת מבלי להוסיף שהמעדנייה אינה רק לחם, אלא מציעה גם מבחר עוגיות מייצור עצמי ובקבוקי יין ממיטב היקבים.

אז מה אני רוצה להגיד.. חבר’ה שם במודיעין, כולה מדובר ב 20 דקות נסיעה וכל ק"מ שווה כל אגורה. המפתחות בפנים ושיהיה לכם בתיאבון. וביציאה, אל תשכחו לקנות מהלחם שליד- באמת מיוחד ומעולה.

אז למי שמעוניין לדעת היכן, מה וכמה מוזמן להיכנס לאתר של מסעדת "לחם ויין" ביהוד:

http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtRestID=3090