אבחון וטיפול באי ספיקת לב: כל מה שחשוב לדעת במרפאת הלב ראשון לציון
כותב המאמר הינו ד”ר איליה ליטובצ`יק מראשון לציון, קרדיולוג ומצנתר בכיר, מנהל תחום חסימות כליליות כרוניות (CTO) במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). כיצד היא מתבטאת בגוף ומי נמצא בסיכון הגבוה ביותר לפתח אותה? על כך ועוד בטור הבא...
מבחינה קרדיולוגית אי-ספיקת לב (Heart Failure - HF) אינה מחלה בודדת, אלא תסמונת קלינית רב-מערכתית המהווה את התוצאה הסופית של פגיעות שונות במבנה הלב או בתפקודו. מצב זה מוביל לחוסר יכולת של החדר השמאלי (או הימני) לספק תפוקת דם (Cardiac Output) התואמת את הדרישות המטבוליות של רקמות הגוף, או יכולת לעשות זאת רק תחת לחצי מילוי גבוהים באופן פתולוגי.
(האם אפשר לפספס התקף לב?! ד״ר איליה ליטובצ׳יק. mcity)
1. הפנוטיפים המרכזיים: סיסטולה מול דיאסטולה
בעבר נהגנו לחלק את המחלה רק לפי יכולת ההתכווצות, אך כיום האבחנה דקה ומדויקת יותר:
-
HFrEF (אי-ספיקה סיסטולית): מצב שבו מקטע הפליטה (LVEF) נמוך מ-40%. הלב סובל מירידה בכושר האינוטרופי (התכווצות), לרוב בשל פגיעה בשריר הלב (מיוקרדיום) לאחר אוטם, דלקת או מחלה גנטית.
-
HFpEF (אי-ספיקה דיאסטולית): כאן מקטע הפליטה נראה תקין (מעל 50%), אך הבעיה טמונה בלוסיטרופיה – יכולת ההרפיה. הלב נוקשה, קירותיו לרוב מעובים (היפרטרופיה), ולחצי המילוי בתוך החדר עולים משמעותית כדי להצליח להזרים דם. זהו הפנוטיפ השכיח ביותר כיום בקרב חולי סוכרת ויתר לחץ דם.
2. המנגנון הפתופיזיולוגי: מעגל הקסמים של הגודש
כאשר הלב כושל, הגוף מפעיל מנגנוני פיצוי נוירו-הורמונליים (כמו מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון - RAAS). מנגנונים אלו גורמים לאגירת נתרן ונוזלים כדי להעלות את נפח הדם, אך לאורך זמן הם יוצרים עומס יתר (Congestion).
-
גודש ריאתי: דם ש"מגבה" מהחדר השמאלי לעבר הריאות, גורם ליציאת נוזלים לנאדיות הריאה (בצקת ריאות). מכאן נובע ה-Orthopnea (קוצר נשימה בשכיבה) וה-PND (קוצר נשימה לילי התקפי).
-
גודש סיסטמי: "גיבוי" דם מהצד הימני של הלב לעבר הוורידים הנבובים, שמתבטא בגודש ורידי צוואר, כבד מוגדל (Hepatomegaly) ובצקות פריפריות בגפיים התחתונות.
3. אבחון מתקדם וסמנים ביולוגיים
האבחנה המודרנית נשענת על שילוב של קליניקה וטכנולוגיה:
-
NT-proBNP: סמן הורמונלי המופרש מהלב בתגובה למתיחה של דפנות החדרים. רמה תקינה של סמן זה שוללת בסבירות גבוהה מאוד אי-ספיקת לב חריפה.
-
Imaging: מעבר לאקו-לב סטנדרטי, אנו משתמשים ב-Global Longitudinal Strain (GLS) לזיהוי פגיעה תת-קלינית בשריר, וב-Cardiac MRI להערכת צלקות (LGE) ואבחון מחלות הסננה כמו עמילואידוזיס (ATTR) – מחלה שהפכה לברת-טיפול בשנים האחרונות בזכות תרופות ייעודיות.
(ד"ר איליה ליטובצ’יק מדבר על בריאות הלב, מצבי חירום קרדיאליים והצלת חיים. mcity)
4. אסטרטגיית הטיפול המודרנית
המטרה שלנו היא כבר לא רק "להוציא נוזלים" בעזרת משתנים. כיום אנו משתמשים בארבעת עמודי התווך (The Four Pillars) של הטיפול התרופתי (ARNI, בטא-בלוקרס, MRA ומעכבי SGLT2), שהוכחו כמשני מהלך מחלה, מפחיתי אשפוזים ומאריכי חיים באופן מובהק.
סיכום וצעד הבא: אבחון מוקדם ואיזון אגרסיבי של גורמי הסיכון (לחץ דם, סוכרת ומשקל) הם קריטיים למניעת הידרדרות של מבנה הלב.
(חלק מהמידע נכתב בעזרת תוכנת AI של גוגל)
מתגורר בראשון לציון. טל’ ליצירת קשר: 058-6315508
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
