מי פה בעל הבית?!
תחקיר MCITY- נהגת, תושבת העיר, היתה מעורבת בתאונת דרכים בשל פתח ביוב (לדעתה) שהיה פתוח. בית המשפט זיכה את ”מי מודיעין” כי זו הוכיחה שהבור הספציפי הזה אינו באחריותה. אז מי אחראי במודיעין על מאות פתחי המתכת שהונחו בדיוק, במרכז נתיבי התנועה, אולם אינם מתאימים בגובהם למפלס הכביש? מה שברור הוא שהתאונות הן רק ענין של זמן
בטוח שרבים מכם, הנוהגים בכבישי מודיעין רבתי, תוהים לא אחת מי אחראי לפתחי הביוב- לכאורה, שפזורים בצפיפות לא מוסברת דווקא בנתיבי הנסיעה שברחובות העיר. אותם נהגים תוהים בודאי מי הוא החלמאי שתכנן ומיקם את הפתחים הללו באותם המקומות, ולא כל שכן, מי האחראי לכמות הפתחים שבולטים או שקועים ביחס למפלס הכביש ומקפיצים את המכוניות כמו בלונה פארק ישן ובלתי מתוחזק.
אז הבא ונעשה סדר בדברים: במודיעין שמתיימרת להיות העיר הכי מתוכננת בארץ (ולדברי ספקטור, בעבר, הכי מתוכננת במזרח התיכון...), מסתבר שלא כל מכסה מתכתי הוא דווקא מכסה ביוב. ושנית, מודיעין, למרות שראש העיר החדש, ביבס, הבטיח ומקיים- אינה מצביעה יותר אל משרד השיכון כאחראי לתקלות השונות, בפועל, אינה אחראית- באמת, לכל הקורה בשטחיה המוניציפאליים, אלא אך ורק לשכונות שהועברו לאחריותה על ידי משרד השיכון.
ומכאן מגיע סיפורנו הבא: בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, בו תבעה חברת ביטוח את תאגיד המים, מי מודיעין, כצד ג', לאחר שנהגת טענה כי עלתה על מכסה כלשהו שנפתח בכביש, וכתוצאה מכך נטען, כי התנגשה ברכב אחר. התובע, לו שייך הרכב שנפגע, תבע את הנהגת ואת חברת הביטוח, וגם את תאגיד "מי מודיעין" בטענה שמדובר במכסה ביוב שלא תוחזק.
למרות טענות התובע, קיבל השופט את קביעת מנכ"ל תאגיד המים ומהנדס התאגיד, כי לא מדובר במכסה הקשור לתאגיד המים. המכסה לא היה מכסה של פתח ביוב שבאחריות התאגיד ואף היה ממוקם באזור פרטי שאינו באחריות התאגיד כלומר- על שטח בבעלות פרטית של יזם הפרויקט בו מדובר, ולא ברור כלל אם מדובר במכסה של פתח ניקוז, או פתח של חברות תקשורת (כבלים, טלפון, חשמל וכו'). השופט אף פסק לתאגיד הוצאות בסכום של 300 שקלים, וכמובן, סילק את התביעה נגד תאגיד המים.
ומה למדנו מהסיפור הזה? ראשית, ברחבי מודיעין ובעיקר בכבישי העיר, פזורים מאות פתחים שלמעשה אף אחד אינו יכול לזהות את האחראי להם ובעיקר לתחזוקתם. שנית, עיריית מודיעין קיבלה לידיה ממשרד השיכון שכונות שלמות שבהן תשתית הכבישים רוויה במכסי ביוב, חשמל, מים, תקשורת ועוד, שאינם מפולסים עם גובה משטח הכביש. עכשיו, אחראית העירייה לתחזוקה ולתיקון. אבל כסף- אין. (וזה עולה הרבה מאוד כסף). ותאגיד מי מודיעין, אגב, טוען שלא קיבל לידיו ולאחריותו אפילו מכסה אחד בכל רחבי העיר. (ראו את הסיבה- בתגובת התאגיד בסוף הכתבה).
ושלישית, למרות מראית העין החיובית, שכונות רבות במודיעין עדיין נמצאות באחריות משרד השיכון. נכון שתושביהן משלמים את הארנונה לעירייה, אבל מי שבאמת אחראי לתקינות המערכות הציבוריות בשכונות הללו, זה עדיין משרד השיכון. כך שבמקרים הללו, תפקיד העירייה הוא להיות לכל היותר מתווך בין האזרח הממורמר למשרד השיכון.
מתאגיד "מי מודיעין" נמסרו הנתונים (המפתיעים) הללו:1. המכסים שייכים לגורם המפתח, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל עד למסירתם לתאגיד. נכון להיום, התאגיד לא קיבל לידיו אף שטח בעיר ממשרד השיכון, מאחר והתאגיד דורש מהמשרד לבצע תיקונים רבים בכל הליקויים שנעשו בתהליך הקמת התשתית. כאשר מצב התשתיות ישביע רצון ויעמוד בדרישות ובתקנים, יקבל אותן התאגיד ממשרד השיכון.
2. תאגיד מי מודיעין מתקן את כל הליקויים בתחום מערכת הביוב בעיר - בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב. (ורק נזכיר את שנאמר לעיל: התיקון הוא רק של בעיות הביוב. לא של המכסים והבורות. אלו-באחריות משרד השיכון!)
3. סימון המכסים: על הגורם המפתח (משרד השיכון), לסמן את המכסים בכיתוב כגון: מכסה הביוב, תקשורת, ניקוז וכיוצא באלה, בעת הקמת המערכות.
מדוברות עיריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה כי: "על פי ההנחיות על כל שוחה (מכסה) צריך להיות כיתוב של ייעוד המכסה ובנוסף- סמל העירייה". לשאלתנו, אילו שכונות כבר הועברו רשמית לאחריות עיריית מודיעין, נמסר מדוברות העירייה כי, "עד כה עברו לאחריות העירייה השכונות הבאות: שכונת הנחלים (ספדיה), הפרחים (מירומי), הנביאים והמגינים (שמשוני). נבחנת האפשרות להעביר לאחריות העירייה גם את שכונת השבטים (בוכמן צפון) ואת חלקה ה"וותיק" של הכרמים (ציפור). כלומר, הצד הצפוני של עמק האלה (הצד היורד)". לשאלה, כיצד מטפלת העירייה בבורות ביקורת כאלה שאינן מפולסים עם משטח הכביש, באותן השכונות שכבר הועברו לרשות העירייה ולטיפולה האחזקתי המלא? נמסר מדוברות עיריית מודיעין- מכבים-רעות כי: "עובדי מחלקת התשתיות בעירייה בודקים כל מקרה לגופו ופועלים לתקן את הליקויים בכביש בהתאם".

