חיפוש

 

 
לדף הבית >>     >>

האם ניתן לדבר עם אנשים שמתו

 

המוות הוא חלק בלתי ניפרד מהחיים. וכולנו נמות בסוף. נכון? ונכון שלא כיף לחשוב על זה? בחברה שלנו, אנחנו מעדיפים בדרך כלל להדחיק עובדה זאת. להמשך קריאת הטור - כנסו...

 

אנחנו מקדשים את ערך החיים, והמוות נותר מיותם מאחור.

אם במקרה קרה לנו, ומישהו קרוב לנו ניפטר, ונפגשנו עם האירוע הזה, אנו נאלצים להתמודד עם מה שהוא מביא לפתחנו.

ובד"כ כמעט ולא נדע איך להתמודד איתו כי לא לימדו אותנו.

במאמר זה אני שואלת שאלות כמו: האם ניתן להתפייס עם המוות?

מה קורה אחרי שמתים?

האם המחשבה על זה שנמות יום אחד יכולה להועיל לנו ולהעשיר את חיינו?

הגישה הבודהיסטית למשל, רואה את החיים והמוות כחלק ממכלול אחד. שבו יש רצף של חיים הכולל: חיים בעלי משמעות, תהליך המיתה וההיפרדות מהחיים, המוות עצמו, מה שקורה אחרי המוות (לאן הולכת הנשמה) והלידה מחדש בגוף חדש.

בבודהיזם מפרידים בין הגוף, שהוא בר חלוף, לבין הנשמה או התודעה שהיא נצחית, ודוחקים באדם להיות מודע לזה שימות יום אחד לכן רצוי שיקח אחריות על חייו ועל האיכות והמשמעות שלהם.

גם ביהדות, בקבלה, מדברים על נצחיותה של הנשמה, החוזרת שוב ושוב לגוף הפיזי על מנת לתקן תיקונים ולהתפתח. התהליך של"תיקון נישמתי"  ביהדות הוא בעל ערך גדול .

אז מה בעצם קורה אחרי שמתים, ואחרי שהנשמה נפרדת מהגוף?

כיום ישנן אינספור עדויות של אנשים שחוו מוות קלינית וזכו להצצה לעולם שמעבר.

בנוסף נכתבו ספרים רבים על החוויה של הנשמה לאחר שהיא חוזרת "הביתה" למאגר הנשמות ממנו ירדה לעולם. (למתעניינים לחקור יותר לעומק, אניח למטה רשימת ספרים רלוונטיים).

דרך נוספת להתחבר לעולמות העליונים היא בתיקשור. יש אנשים שניחנו ברגישות גבוהה וביכולת לחבור לעולמות שמעבר, שאינם נגישים לנו ביום יום הפיזי. רגישות זו מאפשרת להם ליצור קשר עם הנשמה הנמצאת במימד וברובד מעודן יותר.

הרבה פעמים כשאנו חווים אובדן של מישהו שניפטר אנו חשים געגוע עמוק אליו, או מצטערים על מקומות שנותרו לא סגורים ביחסים איתו.

ואז נשאלת השאלה, האם הדברים נותרו אבודים לנצח? או האם בכל זאת יש דרך ליצור קשר עם נשמת הנפטר, ולסגור איתו מעגל, או אפילו סתם "לפטפט" איתו להפגת הגעגוע, או אפילו לקבל כיוון ומסר חכם מהעולמות שמעבר.

מניסיוני כמטפלת וגם מתוך חיי האישיים , זו בהחלט אפשרות, ואף אפשרות שיכולה להיטיב עם הנותרים מאחור, להקל במעט מעל הסבל של האובדן והגעגוע. עושים זאת בטכניקות של דמיון מודרך, המנגישות רבדים גבוהים יותר בהוויה האנושית שלנו, מעבר לקיום הפיזי הנראה לעין.

ספרות רלוונטית:

  • ספר החיים והמתים הטיבטי – סוגיאל רינפוצה
  • מכתבים מהעולם הבא – נורית אלדר
  • שורשים ושיעורים בזמן
  • מסען של נשמות
  • למות חכם – סטיבן גנקינסון
  • המוות חשוב לחיים – קובלר רוס

 

יש לכם עוד שאלות לשירה אברמי - טפול ריגשי? כנסו!

053-524-2253

הפייסבוק שלי

עירית מודיעין

 

 
 
 
היכן מחביאים גופה

היכן מחביאים גופה

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות