מי צריך חסות אם אפשר להוציא מהקופה הציבורית
שנים רבות בנק איגוד נתן חסותו למגנט לוח זמני הדלקת נרות וכניסות שבתות ומועדים בעיר. השנה בגלל המאבק הדתי/חרדי בעיר, הבנק דחה את הבקשות לחסות ואלפי השקלים יצאו מכספי המיסים. העיריה: זה לא כסף גדול. אבל זה רק כסף כי הקרקס האמיתי סבב סביב לוחות הזמנים עצמם וכן סביב תואר הרבנים
בשבוע שעבר הוצא ע"י מחלקת שירותי הדת בעירייה מגנט בלע"ז ובעברית מנשר לציבור הדתי ובו פירוט של זמני הדלקת נרות וכניסת ויציאת שבתות וחגים לשנת תשע"ה.
ולפני נושא העלויות הרגיש, נספר שהשנה הוצאו לאור כמה לוחות זמנים שונים : המח’ לשרותי דת עם הרב אלחרר וברוך בוכניק ו זה של הרב ציקוטאי ומיכאל חרל"פ
אבל זה לא נגמר כאן. אחריהם ניצב הרב סלונים מחב"ד עם לוח משלו ובבית הכנסת אוהל רחל לא סמכו על איש והעלו אף הם לוח משלהם.
במח’ לשרותי הדת שתחילה נטתה ללכת לפי שיטת ה - 22 (שיטה לחומרא כלשהיא),ולבסוף בשל החשש מדעת הציבור הדתי המתון שלפה לוח כלשהוא מהאינטרנט. בלוח של סגן ראש העיר מיכאל חרל"פ והרב ציקוטאי הלכו עם הלוח על שיטת ה - 20 (שולחן ערוך). חב"ד הלכה כהרגלה לפי שיטתה וזה של אוהל רחל לא הגיע לידינו.
אינפלציה של לוחות זמני הדלקת נרות וכניסתו (והיציאה ממנו) למשל של יום כיפור. זה בסדר ואולי רצוי לו זמני השקיעה והדלקת הנרות היו זהים. בפועל, בערב יום כיפור (וגם כל השנה) אלפי תושבים שיבדקו בלוחות שלפניהם לא ימצאו את הידיים והרגליים. בקיצור, בלאגן גדול.
אומנם אין מדובר בעיני החילוני ההדיוט משמעות לפער בין לוח ללוח, אך בשבתות וחגים ועל אחת כמה וכמה בערב ומוציאי כיפור, יש למאמינים משמעות לכל דקה: "תאר לך", אומר לי א. תושב העיר חובש כיפה סרוגה, "ששכני שבידו לוח אחר עם זמנים שונים, רוטן וכועס מדוע בביתנו עדיין המוסיקה פועלת כשמבחינתו יום כיפור כבר נכנס. עכשיו תכפיל את זה באלפי תושבים המחזיקים בידיהם לוחות שונים והרי לך פשוט בלאגן. מדוע שלא ילכו הכל לפי אותה שיטה?"
מדוברות עיריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה כי: "העירייה הוציאה דף מידע אחד בלבד על זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים. המגנט השני הוא על דעתו הפרטית של המוציא והשימוש בלוגו העירייה נעשה בלא היתר."
לא חבל על כספי התושבים?
ומכאן לנושא העלויות של לוח הזמנים שהוצא ע"י המח’ לשרותי דת: גורם דתי סיפר לנו כי מזה שנים רבות בנק איגוד המקומי נותן חסותו למגנט לוח הזמנים, עלות לא קטנה כשמדובר באלפי עותקים של מגנטים יקרים.
השנה, כך מסר לנו אותו גורם, ירד הבנק מענין החסות והסיפור סביב "התפטרותו" של הבנק מהחסות הינו סיפור לא נעים כלל. לפי גורמים בקהילה, פנה לבנק גורם נוסף שביקש לקבל חסות ללוח שלו, אך פניה של מאן דהוא לבנק לבל יעשה זאת הביאה אותו להחלטה, לא לזה ולא לזה ובמח’ לשרותי הדת שכנעו את מי שצריך לשכנע כי העלות השנה של המגנט של שרותי הדת העירוני תיפול על התקציב השוטף.
תגובת בנק איגוד: השנה הוחלט לא לקבל את ההצעה העסקית". נגיד
מדובר כך נמסר לנו "בעלות של כ 5000 שקל, עלות אותה חסכו במחנה הרב צ’יקוטאי וחרל"פ אשר פנו וקיבלו את חסותו של משרד הנכסים העירוני, זאב שומכר. האחרים מין הסתם הסתדרו בעצמם בדרך זו או אחרת באמצעות חסויות, תרומות או כספי מתפללים.
תגובת העיריה: "בסכום המדובר החליטה העירייה שאין מקום להוציא את המגנט במימון חיצוני."
אז מה התואר של כל רב
זוית נוספת אולי משעשעת ואולי ממש לא, היא התואר שכל רב מעניק לעצמו. בלוחות הזמנים שחולקו, זה של הרב ציקוטאי, צוינו שמותיהם שלו ושל הרב אלחרר בתואר: רבני מודיעין. בזה של העיריה: הרב ציקוטאי "נאלץ" להסתפק בתואר, הרב של מכבים רעות.
מדוברות עיריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה כי: "מעולם לא שונה מעמד הרבנים בעיר. הרב יעקב צקוטאי הוא רב מכבים רעות והרב אליהו אלחרר הוא רב מודיעין. כל שימוש של מי מהם בתואר אחר הוא שימוש פסול."
הכל מעורבים בסיפור הקפקאי הזה, החל מהרב עצמו, , תחזיק תיק שרותי הדת ברוך בוכניק, סגן ראש העיר מיכאל חרלפ , הרב ציקוטאי ואחרים. משהו לא טוב קורה במח’ לשרותי דת בעיריה ובכל נושא אורחי הדת בכלל מאז תיק הדת הועבר ממיכאל חרלפ הנחשב כדתי מתון לברוך בוכניק החרדי.
ויום כיפור, כך אמרו חז"ל מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום (לחילונים נסביר שהמקום זה אלוקים) . על אלה שכלפי הציבור, כל התפילות והתחנונים החל מ"כל נדרי" לא יעזרו, וכמה אנשים צריכים לעשות חשבון נפש עמוק לקראת הנעילה והחתימה.
עע.jpg)
