שלום איילה!

שאלתך רחבה מאוד. אנסה להגדיר עבורך את הדברים בקצרה. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לשוחח איתך בנושא.

מהי לקות למידה?

קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. ללא קשר לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות.

מהן הסיבות ללקות למידה? 

ברוב המקרים הסיבה ללקות אינה ידועה. מייחסים את התופעה לגורמים תורשתיים, למצוקה טרום לידתית או למצוקה שלאחר הלידה או בילדות הרכה.

הקשיים ברכישת מיומנויות הלמידה ובשימוש בהן יכולים להופיע בכל תחומי השפה – בהקשבה, בדיבור בקריאה ובכתיבה, במתמטיקה ובשפה זרה.

• לקויות קריאה – דיסלקסיה
• לקויות בכתיבה – דיסגרפיה
• לקויות בחשבון – דיסקלקוליה

ובפירוט:

• חוסר דיוק או אטיות ומאמץ רב בקריאת מילים.  (לדוגמה: קורא מילים בקול באופן שגוי או אטי ומהוסס, לעתים קרובות מנחש מילים, מתקשה בהשמעת מילים בקול או בהגייתם).

• קושי בהבנת הנקרא (לדוגמה: קורא במדויק אבל אינו מבין את הרצף, היחסים, המסקנות או המשמעות העמוקה של מה שקרא).
• קשיים באיות (לדוגמה: מוסיף, משמיט, מחליף עיצורים או תנועות [אותיות, בעברית]).
• קשיים בהבעה בכתב (לדוגמה: שגיאות רבות בדקדוק או בפיסוק משפטים, ארגון לקוי של פסקה, ניסוח חסר בהירות).
• קשיים בשליטה במושג המספר, עובדות מספריות, חישובים (לדוגמה: הבנה לקויה של מספרים, שיעורם, היחסים ביניהם; חיבור ספרות במקום חיבור מספרים באמצעות זיכרון של עובדות מתמטיות, בלבול במהלך חישוב והחלפת פרוצדורות).

• קשיים בהסקה מתמטית (לדוגמה: קשיים חמורים ביישום מושגים מתמטיים, עובדות או פרוצדורות כדי לפתור בעיות כמותיות)

הערה: יש הסוברים שהפרעת קשב היא עוד סוג של לקות למידה, אני מאמינה שזו לקות מסוג אחר, גם האיבחון והטיפול מיוחדים ושונים.

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי

 שירן, שלום!

  תודה על שאלתך. ראשית אסביר מה זו גמישות מחשבתית.

מתוך הויקיפדיה: "גמישות מחשבתית היא תהליך דינמי מתמשך שמתאר תבנית של אינטראקציה עם הסביבה. התהליך כולל מודעות לזמן הנתון, יכולת לשנות פרספקטיבה, איזון הצרכים או שינוי התנהגות כדי להגיע לתוצאות טובות. היא היכולת של אדם להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות."

מתוך ההגדרה המילונאית, ניתן להבין שהמושג חובק בתוכו גם התנהלות/התנהגות, גם צורות חשיבה-בכפוף לניסיון החיים, האמונות וההרגלים שלנו, רגשות... והכל לטובת תקשורת בינאישית ותוך אישית למען התמודדות מיטבית עם החיים.

גמישות מחשבתית היא מיומנות חשובה החובקת בתוכה את היכולת שלנו להתבונן במצבים או רגשות, ולבחור פרשנות מקדמת.

כדי להבין טוב יותר חשוב להשוות למצב של נוקשות מחשבתית= קבעון מחשבתי. בו אנו חושבים מאמינים ואפילו מתעקשים כי יש רק מוצא/פתרון אחד.

אם נדמיין את המחשבות שלנו על ציר מספרים בין 0  ל-  100

כאשר הקו/הציר הוא הבעייה/הקונפליקט/ההחלטה שלנו.

    0 ------------------------------------------------------------------------- 100

הדרך של קבעון מחשבתי תסתכל על הדברים מקצה לקצה:

הכל או לא כלום,  או /או... ,    כן/לא ,     שחור/לבן

דרך החשיבה הגמישה תבחר לראות את כל גווני האפור בין

ה- 0 ל -100 ותבחר בתוצאה איפשהו על הציר, או בפתרון שיש בו גם וגם..

שיפור הגמישות המחשבתית נעשה לאורך החיים ומתוך הגדלת המודעות והידיעה שאין אמת אחת לדברים. דבר נוסף הוא ההבנה שכל אדם חווה את החיים בדרכו שלו ודרך הפילטרים והפרשנות שלו, ולרוב מה שאנחנו רואים/שומעים/חשים הוא שונה לגמרי.

כאשר אני מנסה להבין סיטואציות חברתיות ואבחר לשים סימן שאלה: מה באמת קרה?, זה יוביל אותי לקבל מספר אפשרויות. ברגע שיש מנעד של פתרונות זה אומר שקיימת גמישות מחשבתית.(גם וגם)

שירן, ביקשת דרכים לתרגול ושיפור הגמישות המחשבתית.

יש דרכים רבות, תיאורתיות ומעשיות ובאמת קצרה היריעה מלהכיל.

במרחב הטיפולי שלי אני מעודדת את המתאמנים להתמקד מחשבתית-בטוב, בתודות, בהצלחות ובחיובי. כמו כן אני מלמדת טכניקות של מציאת מגוון אפשרויות לפתרון.

ההמלצות שלי:

1. להרכיב את ה"משקפיים" האופטימיות והמדייקות, ולערוך משחק מחשבתי: כאשר נתקלים בסיטואציה/דילמה/החלטה להתבונן מהצד, למצוא נקודת מבט מהחוץ פנימה, בלי מעורבות אישית, לנטרל את הרגש            ולשאול שאלות רציונאליות:

מה קרה? מה היתה הכוונה? מה היתרונות ומה החסרונות?

כשהמילים המהדהדות המובילות הן: אולי? היתכן?

תוך נסיון להניח בצד את כל "סימני הקריאה!"

וכשמקבלים מספר/מגוון תשובות אפשריות, אזי אנחנו בעלי גמישות מחשבתית.

2. מודל אפר"ת מומלץ לתהליך של שינוי חשיבתי ורגשי.

ראשי תיבות של: אירוע, פרשנות, רגש ותגובה.

בדרך כלל, באירוע מטלטל, המחשבה האוטומטית שלנו תשים אותנו במרכז ואת השאר - נגדנו, ואז הפרשנות בדרך כלל תוביל לרגשות עזים של כעס או תסכול ובהכרח גם תגובתנו תהיה תקיפה או לא מידתית.

אך אם בשלב הפרשנות ננסה לחשוב: למה? מה היתה הכוונה?

נמצא מספר אפשרויות/פתרונות אשר יובילו אותנו לרגשות רכים יותר כגון: סלחנות, הכלה, אמפטיה ואז גם התגובות שלנו יהיו בהתאם.

מוזמנים לפנות לקבלת מידע נוסף- שרה ברקוביץ 0506278781

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי

שלום שלי,

תודה על שאלתך.

כאשר אנשי מקצוע מדברים על "חציית קו אמצע" של הגוף,(קו דמיוני שחוצה את הגוף לאורכו - באמצעו) הם מתייחסים ליכולות החיבור המוטורי בין שני צידי הגוף.

חוסר יכולת לחצות את קו האמצע, לא מטופל, יוביל לקשיים בלמידה - רכישת הקריאה והבנת הנקרא. החדשות הטובות הן שניתן על ידי תירגול ותשומת לב לפתח את היכולת הזו.

ההמיספרה הימנית קדמית/מצחית של המוח שולטת בתנועות של פלג הגוף השמאלי ולהיפך. משמע-בהצלבה. השאיפה היא לבנות חיבור איתן בין שתי ההמיספרות על מנת שהמוח יעבוד באופן הרמוני וזורם.

היכולת לחצות את קו האמצע מימין לשמאל ומשמאל לימים מאפשר גם שדה ראייה רחב ותקין.

בדרך כלל היכולת לחצות את קו האמצע מתפתחת בשנה הראשונה לחיים, באמצעות תרגול וחזרה של היפוכים מהבטן לגב מהגב לבטן מימין ומשמאל, זחילה ולבסוף עמידה והליכה.

עד גיל 4-4.5 חשוב שתתפתח המיספרה/יד דומיננטית וכך גם קו האמצע מתייצב.

לשאלתך: קושי בהבחנה בין ימין ושמאל אינו קשור בהכרח לחציית קו האמצע.

על מנת לזכור ולהפנים מהי יד ימין ומה היא יד שמאל-מומלץ לתת סימנים:

לדוגמא: באיזו יד את כותבת? או על איזו יד את עונדת את השעון? אפשר גם להוסיף תרגול של התמצאות במרחב ולתרגל הליכה ימינה, קדימה, שמאלה ואחורנית על מנת לזכור.

בעקרון כל דבר שאנו מבצעים עם שני חלקי הגוף מפתח את הקשר בין שתי ההמיספרות.

תרגילי הצלבות וקואורדינציה מומלצים לשיפור חציית קן האמצע.

תרגיל 1: הצלבות

עמידה על שתי רגליים ונגיעה בכף יד ימים על ברך שמאל כשהרגל מורמת באויר כשהיא מכופפת בזווית של 90 מעלות ולהחליף ידיים ורגליים. ילד שמתקשה אפשר להדביק מדבקה בצבע אדום על יד ימין וברך שמאל ומדבקה ירוקה על יד שמאל וברך ימין ולבקש מהילד לחבר בים המדבקות באותו הצבע.

לתרגל בקצב אחיד לפחות 10-20 חזרות. 

למבוגרים אפשר לבצע גם בישיבה.

לתינוקות מומלץ במנח של שכיבה על הגב, להביא רגל ויד נגדית לפגישה מעל הגוף והחלפה-עבור המוח אין הבדל.

תרגיל 2: פיתוח קואורדינציה ושיווי משקל

• להעביר חפץ מיד ימין ליד שמאל ובחזרה, לפני הגוף ומאחורי הגוף. לפחות 20 חזרות.
• לג'נגל עם מטפחות וכדורים
• לצייר את המספר 8 באופן מאוזן-אינסוף, ולחזור על הפעולה מספר פעמים ביד ימין וביד שמאל. עם עיניים פקוחות ועצומות.
• ללכת ב-8 עם מיקוד מבט מול תוכנית טלויזיה אהובה במשך כעשרים דקות.
• לרוץ, לקפוץ, לדלג על רגל אחת במקום ותוך כדי התקדמות. פעם רגל ימין ופעם ברגל שמאל.
• לרכוב על אופניים.
• לעמוד על רגל אחת בזוג, אחד מול השני ולהתמסר בכדור ותוך כדי אפשר: לספור, לספור בכפולות, לשלוף מילים שמתחילות באות מסוימת, או לשלוף מילים לפי סדר הא"ב ולפי קטגוריות: ארצות, מאכלים, בעלי חיים

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי

שלום אריקה,

תודה על שאלתך.

כל הכבוד על הרגישות והנכונות שלכם כהורים לעזור ולהכין שיעורי בית בעברית ביחד.

איני יודעת באיזו כתה לומד בנך? ולכן ההתייחסות תהיה כללית.

כפי שציינת בחשבון - מקצוע שהוא אוהב אין לו בעייה להכין את שיעורי הבית.

זאת אומרת שהוא מבין מה עליו לעשות כתלמיד אך כאשר חווה קושי מסויים (בעברית) מעדיף לוותר.

הנחות היסוד הן: כל ילד רוצה להצליח. כמו כן כל ילד עושה את ה"הכי טוב שהוא יכול בכל נקודת זמן..."

כאשר חווה הצלחה, בחשבון המוטיבציה שלו עולה. כאשר חווה קושי, אינו מוצא את הכוחות לנסות ולבצע את שיעורי הבית.

ולכן, חשוב לבדוק מה סוג הקושי של בנך בנושא העברית. האם בקריאה, בהבנת הנקרא או בכתיבה?

ממליצה להתייעץ עם המורה המחנכת ולבקש ממנה למקד את סוג הקשיים שהיא זיהתה ולהתחיל לתרגל בזהירות ולאט.

כאשר ממקדים מהי הבעייה אפשר להתחיל ולטפל בה באופן מקצועי ולתווך לילד את המשימות ולאפשר לו הצלחה. כמו כן אפשר לבקש מהמורה לציין מה חשוב ומה פחות ולהתחיל עם החשוב...

המלצות - לחלק את המשימות לתתי משימות ולהתחיל מתת משימה אחת. לבצע.

           - לעשות הפסקה של מספר דקות ואז לחזור למשימה הבאה.

           - למצוא את הסביבה/המקום שהכי נוח לילד ללמוד בו.

           - להכין שיעורי הבית כאשר הילד במיטבו ולא למשוך זאת שעות ארוכות לתוך הלילה.

           - לאפשר אוירה נינוחה, מאמינה ותומכת ומבטיחה לילד שככל שיתרגל יצליח יותר.

מקווה שעזרתי,

בהצלחה!

שרה ברקוביץ

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי

שלום ריקי,

תודה על שאלתך. איני מאבחנת ולכן לא אוכל להגדיר את הסוגייה עם כותרת כלשהי.

לפי התיאור שלך נראה כי חשוב להתאים את שיטת הקריאה ליכולות ודרך הלימוד וההפנמה של בנך.

לימוד קריאה באופן שיטתי, עם הרבה חזרתיות ושינון תוך פיתוח הזכרון החזותי עם תשומת לב לפרטים

יוביל את בנך ל"סדר" וחוסר בלבול בניקודים. על מנת לקרוא קריאה מדוייקת חשוב להפנים אותם.

המוח שלנו אינו אוהב לעבוד קשה, ולכן מנסה לחסוך באנרגיה/לעבוד מעט ואז מתחילים הניחושים. גם יש  למוח את הרצון לקרוא במהירות, בלי "לעצור בסיבוב" ואז גם קורות הטעויות.

כאשר ילדך יהיה מודע ל: מה קורה במוח כאשר הוא קורא, לפעמים די בכך כדי לשנות הרגלים ולשפר את הקריאה.

כמו כן תשומת לב לפרטים, פירוק והרכבה של מילים ומשפטים יוביל לדיוק בקריאה.

חשוב לחזק את המוטיבציה ללמוד ולדייק. לחלק מטלות למנות קטנות. לנוע בין לבין ולשתות מים.

אפשר לעשות זאת דרך משחק שהוא אוהב או נושא שממש קרוב לליבו. אפילו לכתוב סיפור עליו...

כגיבור הראשי... לפעמים כאשר הנושא יותר מעניין ורלוונטי עבורו, המוטיבציה והעיניין משתפרים.

אגב, קריאה מדוייקת בשטף תאפשר לו אחר כך גם להבין את הנקרא. מוח שעסוק בפיענוח הקריאה לא יצליח להבין... הבסיס הוא קריאה מדוייקת, רצופה ובשטף ואחר כך הבנת הנקרא על כל רבדיו...

בהצלחה!

שרה ברקוביץ

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי