חיפוש

 

 
לדף הבית >>     >>

נפל לידך טיל, אולי את נפגעת טראומה

 

אין צורך להיות רופא או פסיכיאטר כדי לדעת  שבנפילת טיל בקרבת אדם ישנה סכנה לחייו, כך טוען עו”ד ניסן מנו בערעור שהגיש עבור לקוחה שלו נגד המוסד לביטוח הלאומי שלא מכיר בה כנפגעת פוסט טראומה 

 

עו"ד ניסן מנו הגיש לאחרונה עבור לקוחה שלו, תושבת אשקלון, ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת פסיכיאטר של המוסד לביטוח לאומי, שדחה את תביעתה להכיר בה כנפגעת פוסט טראומה – בעקבות פיצוץ טיל במהלך מבצע "צוק איתן" שגרם לחבלה בצווארה ולהתקף חרדה. בחוות הדעת של הפסיכיאטר של הביטוח הלאומי, שבעקבותיה נדחתה תביעת להכיר בה כנפגעת פוסט טראומה, הוא כתב, בין היתר: "לא ניתן לקבוע אבחנה של הפרעה פוסט טראומתית, שהרי אין סכנת חיים. לפיכך להבנתי אין נזק מהאירוע". 

בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד ניסן מנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתואר כיצד במהלך מבצע "צוק איתן" הייתה התובעת חשופה במשך מספר שבועות להפגזות של טילים, כאשר בביתה אין מקלט או ממ"ד. היא חשה לאורך זמן חשופה לסכנה, ובמשך כחודש וחצי מיעטה לצאת מהבית על רקע המצב הביטחוני. בתאריך 13.7.17 נפל טיל קרוב לביתה, ומההדף היא עפה כשלושה מטרים לאחור, נחבלה בצווארה ולקתה בהתקף חרדה. היא הובהלה על ידי מד"א לחדר מיון בבית החולים ברזילי והוגדרה כנפגעת חרדה. בחדר המיון היא נבדקה על ידי פסיכיאטר, שציין במכתב השחרור: "בוכה...סף גירוי ירוד...הפרעת חרדה...מדובר בהפרעת הסתגלות עם מאפיינים חרדתיים".

בהמשך פנתה התובעת לרופאת המשפחה להמשך טיפול, שכתבה בסיכום הביקור: "התקף פאניקה, טיפול בקלונקס, שהמטופלת בסוף לא סבלה, עדיין מתלוננת על חרדות וצפצופים באוזניים". בביקורים הבאים של התובעת אצל רופאת המשפחה כתבה הרופאה: "מצב חרדתי, לחץ, סטרס, זקוקה לשירות פסיכולוגי". מאוחר יותר היא נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאבחן אצלה פוסט טראומה והמליץ על טיפול תרופתי. במקביל, היא טופלה יחד עם בתה, שגם נפגעה איתה במבצע "צוק איתן", על ידי פסיכותרפיסטית.

על פי הערעור, האירוע מיום 13.7.14 הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כפעולת איבה, והמערערת זכתה להכרה בפגיעה האורתופדית, ואף נבדקה על ידי ועדה רפואית שקבעה לה 5 אחוזי נכות בגין הפגיעה בצוואר. אך מנגד, דחה הביטוח הלאומי על הסף את הפגיעה הנפשית של המערערת בטענה כי אין נזק נפשי באירוע ובהסתמך על חוות הדעת של הפסיכיאטר של הביטוח הלאומי, שכאמור כתב בחוות דעתו הרפואית: "לסיכום – לא ניתן לקבוע אבחנה של הפרעה פוסט טראומתית, שהרי אין סכנת חיים. בנוסף, אין תיאורים נוספים כיוון שלא הייתה במעקב ובטיפול".

כמו כן, פסיכיאטר מומחה מטעם העוררת קבע למערערת נכות נפשית בשיעור של 20 אחוז, ובחוות דעתו הרפואית ציין כי המערערת אכן סובלת מפוסט טראומה על פי הקריטריונים הקבועים בספר האבחון הפסיכיאטרי, ואף קבע כי ישנו קשר ישיר וברור בין מצבה הנפשי שממנו היא סובלת לבין האירוע שהיא חוותה במהלך מבצע "צוק איתן". 

בערעור שהגישה המערערת באמצעות עו"ד ניסן מנו לביטול החלטת המוסד לביטוח לאומי היא ביקשה לקבוע כי היא הניחה תשתית עובדתית ומשפטית לצורך ההכרה בתסמונת פוסט טראומה שממנה היא סובלת כנפגעת איבה. בערעור היא ביקשה לחייב את הביטוח הלאומי להכיר בתסמונת פוסט טראומה שממנה היא סובלת כפגיעת איבה, ולהעביר את תיקה לוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי על מנת לקבוע את גובה נכותה בעקבות הפוסט טראומה.

עו"ד ניסן מנו: "מעיון בהחלטה עולה כי זו ניתנה בשרירות ובחוסר תום לב, תוך העלאת נימוקים שאינם סבירים והמבוססים על עובדות שגויות! יש ראיה ממשית ואותנטית על הפגיעה הנפשית מהמוסדות הרפואיים שטיפלו בעוררת ביום האירוע. מה יותר מזה מראיה לפגיעה נפשית? הכיצד ייתכן כי רופא שמייצג במקרה זה רשות מנהלית של מדינת ישראל, כותב במסמך רפואי כי בנפילת טיל בקרבת אדם אין כל סכנה לחייו?! האם באמירות אלו יש משום הוראה לאזרחי ישראל להסתובב חופשי ברחובות, כשיש נפילת טילים במלחמה כי אין סכנת חיים?".

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
לשכת המסחר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות