מדור של איציק הליצן
דברים מהלב : שלום ילדים סימני חג החנוכה כבר כאן בכל מקום שהולכים רואים ומריחים את ריח הסופגניות .ורואים ושומעים את הפרסומים הרבים על מופעי החנוכה
דברים מהלב : שלום ילדים סימני חג החנוכה כבר כאן בכל מקום שהולכים רואים ומריחים את ריח הסופגניות .ורואים ושומעים את הפרסומים הרבים על מופעי החנוכה.
רבים מחברי אמני הילדים עובדים קשה בימים אלה כדי להיות מוכנים בזמן לכל ההצגות .ויש אמנים כמוני שלא משתתפים בהצגות גדולות כי אני מעדיף את המופעים היותר קטנים שבהם אני קרוב לקהל שלי. אתם נהנים בחג הזה, וההורים שלכם הולכים לסבול . מצד אחד כל המופעים האלה מאוד יקרים ולדעתי גם לא תמיד מצדיקים את המחיר הגבוהה שמבקשים על חלק מהם כמו הפסטיגל שאני באופן אישי לא כל כך אוהב וחושב שמזמן הוא איבד את התכנים החינוכיים שהיו בו פעם.
כשאתם הולכים למופע גדול כזה תיקחו בחשבון את פקקי התנועה הגדולים בדרך בהלוך ובחזור .את הדחיפות שיש בתורים בכניסה וביציאה , את המחירים המופקעים של השתייה והאוכל שיש בכל המקומות הללו. אני רוצה להציע להורים שלכם לקנות כרטיסים במבצעים השונים ולא לשלם מחיר מלא של כרטיס ולהשתדל ללכת למופע הראשון באותו היום. כי הסיכוי למצוא חנייה יותר גבוהה , גם השחקנים יותר רעננים ופחות עייפים. מאשר ללכת למופע חמישי באותו היום, גם במופעים של סוף השבוע יש פחות פקקים ופחות בלגאן . בדרך כלל אני לא עושה פרסום במדור שלי לחנויות אבל לאחרונה נחשפתי לחנות בשם "קופיקס" ששם מוכרים את כל המוצרים ב 5 ₪ שזה מחיר סביר והוגן לשלם על פחית שתייה 5 ₪ ,ולא 10 או 15 ₪ שימכרו לכם באולמות של המופעים.
תמצאו בקופיקס מעוגות ,גלידות ,אוכל חם שתייה חמה וקרה .מבחר גדול של סנדוויצ’ים ומאפים. ועוד הרבה מוצרים . זה צדק חברתי אמתי ומחיר סביר והוגן לכל כיס .כיום לקופיקס יש כ 40 סניפים ואני בהחלט אימצתי בעצמי את החנות הזו ולא מקמצנות אלה מהרגשה של מחיר הוגן. בימים כאלה שמדברים על עוני במדינה וילדים עניים ורעבים ,אז חשוב לראות היכן אפשר לחסוך בהוצאות. ואתם הילדים תהיו סבלניים יותר. שבוע טוב מאיציק הליצן.
פינת המכתבים:
שאלה: לאיציק הליצן שלום קוראים לי אבישי ואני תלמיד כתה ה’ קראתי בעיתון השבוע שהופעת בגן של ילדים עיוורים וזה מאוד הזכיר לי ביקור מיוחד שעשיתי עם ההורים שלי במקום שנקרא דיאלוג בחשכה בחולון. ששם מראים לך איך עיוורים חיים .אני רוצה לשאול אותך מאיפה יש לך כוחות לעבוד ולעזור לילדים חולים וילדים שנמצאים במצב קשה. ההורים שלי הראו לי באינטרנט סרטים וכתבות עליך ואני מעריץ את העבודה שלך .ורוצה להיות כמוך כשאהיה גדול.
תשובה: אבישי החמוד מאוד ריגשת אותי, במכתב שלך ,שנחת על שולחן העבודה, שלי ממכשיר הפקס, רגע לפני שאני כותב את המדור שלי. אכן הביקור בדיאלוג בחשיכה, מנסה להראות לנו את חיי העיוור .ואני ממליץ עליו בחום. את הכוחות שלי אני מקבל מאהבת הילדים העצומה שאני מקבל ומילות התודה מההורים שאני פוגש בבתי החולים אחרי שהעלתי חיוך וצחוק על פניהם. המכתבים הרבים שאני מקבל מילדים והעבודה הנפלאה שבחרתי לעסוק בה כל אלה ועוד נותנים לי את הכוח להמשיך בדרך שלי עוד שנים רבות.
פינת המעשה הטוב:
השבוע אספר לכם על תלמידים מבית הספר קורצ’אק ברמת גן . שהשבוע התארחו בתוכנית הרדיו שלי וסיפרו לי שהם מאמצים ילדים עם צרכים מיוחדים מבית ספר און בתל אביב ילדים עם שיתוק מוחין שמגיעים אליהם לבית הספר והם יושבים איתם ועוזרים להם ללמוד ומשחקים איתם גם בפינת החי בבית הספר. מאוד מחמם את הלב לראות, ילדים שלומדים בבית הספר על קבלת האחר והשונה בחברה כבר בבית הספר היסודי. כל הכבוד לכם ולמורים ולצוות הנפלא שמעודד פעילות זו..
ההמלצה השבועית:
השבוע אמליץ לכם על ספר חדש לילדים – ג’ונם בהוצאת "עם עובד" שכתב צדוק צמח איורים: גלעד סליקטר. עֶרֶב אֶחָד גָּשׁוּם וְקַר, בשכונת נווה צדק שבתל אביב, הגיעה ילדה בשם נוּרִית לבית של שכניה אורי בן השש ואבא שלו אלעזר. בידה היה גור כלבים נטוש.
אורי ואבא שלו אימצו את הגור המתוק, קראו לו גּ’וּנָם, וכך הוא הצטרף למשפחתם הקטנה. הם היו הכי מאושרים בעולם!
למחרת, מוקדם בבוקר, השתחל גּ’וּנָם בעד סורגי השער שבחצר ו... נעלם. ממש כך.
בלשון ציורית, סוערת ומרגשת עד דמעות מספר צדוק צמח את סיפורם של ילד ואביו, שנחושים בדעתם למצוא את הגור האובד שלהם ולהשיבו הביתה. מומלץ בחום..
הבדיחה השבועית:
אסף: "אמא, קיבלתי היום את פרס ’הזיכרון הטוב ביותר’!".
אמא: "איזה יופי! תראה לי את הפרס".
אסף: "אוי, שכחתי איפה שמתי אותו...".
עע.jpg)
