פרשת יתרו - הקשר בין רוחניות לאחריות
כל תפיסה לאומנית קיצונית, המבדילה את עם ישראל מהעולם, שוגה שגיאה חמורה בפרשנות התורה. בימינו הפכה הבדלות לערך עליון בפני עצמו - בשעה שלא זו הייתה הכוונה
במרכז פרשה זו מתואר האירוע החשוב ביותר בעם ישראל - קבלת התורה בהר סיני, על עשרת הדיברות - אירוע שדרכו הופך העם משבטים נפרדים ללאום. הסיבה של עם ישראל והתכלית שלו, נצרבו במעמד הר סיני - זהו הציר מסביבו הכול סובב.
במעמד זה - שאין לו אח ורע בתולדות האנושות - חזו מיליון אנשים באלוהות בראיה ישירה - ולא דרך מסורות או בשורות. ונשאלת השאלה - איך זה שיתרו, שהינו נוכרי שאינו שייך לעם ישראל, זכה שהפרשה הזאת תקרא על שמו? וזאת במיוחד לאור העובדה שבשאר הפרשות, מתאים השם לתוכן. כל בא זה על מנת להגיד, שעם ישראל לא קיבל תורה בעבור עצמו - אלא בעבור שליחותו לעולם כולו, אינו נעלה - אלא כרופא הבא לרפא מחלה.
קבלת התורה היא כלי ושירות לעולם כולו, הזקוק נואשות להתקרבות לאל. והיא ניתנה כנגד המחלה שנוצרה בגן עדן - הפירוד מהאחדות. זוהי נקודת יסוד בתפיסה היהודית. לא מדובר על עם נבחר שמצד היותו נבחר הפכו האחרים לטמאים; המהלך לא הפך את האחר אוטומטי לדחוי. לכל עם יש את התפקיד שלו באבולוציה של האנושות, ועם ישראל נבחר לקבל תורה מאת בורא העולמות כולם - בעבור האנושות כולה, על מנת שהיא תגיע למצב בו: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, ישעיהו יא ט זוהי הנבואה לאחרית הימים, בהם העולם כולו ידע את אלוהים.
כל תפיסה לאומנית קיצונית, המבדילה את עם ישראל מהעולם, שוגה שגיאה חמורה בפרשנות התורה. בימינו הפכה הבדלות לערך עליון בפני עצמו - בשעה שלא זו הייתה הכוונה. הדבר נובע מבורות ויהירות שאינם פועל יוצא מהפן התורני האמיתי. ובאופן האישי? כל ידע רוחני שניתן לנו, ניתן לנו עבור העולם - ולא על מנת להגדיל ולרומם את עצמנו, או לזכות במעמד נישא, העלול לגרום לנו לזלזל באחר ולהקטין אותו. ההתפתחות הרוחנית אינה מקנה זכויות יתר! ההפך הוא הנכון - האחריות והחובות לעולם הולכים וגדלים.
שבת שלום ומבורך!
אורנה בן דור וקובי נחושתן
עע.jpg)
