הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
היכל התרבות
הצעה שאי אפשר לסרב 2
 
 

מסעדת ראיסה / האיש שבא לסעוד

יש משהו במתחם הססגוני של שוק הפשפשים ביפו שתמיד עובד. אי אפשר להתווכח עם זה. כל פעם שבא לי לצאת למקום עם קצת אנרגיה, דרינק ואוכל טובים אני פשוט מתייצבת באיזור ומתחילה לשוטט, הרעש הכיפי של אנשים אוכלים וצוחקים...

מסעדת ראיסה (צילום: itonet)

יש משהו במתחם הססגוני של שוק הפשפשים ביפו שתמיד עובד. אי אפשר להתווכח עם זה. כל פעם שבא לי לצאת למקום עם קצת אנרגיה, דרינק ואוכל טובים אני פשוט מתייצבת באיזור ומתחילה לשוטט, הרעש הכיפי של אנשים אוכלים וצוחקים, המישמש של המוזיקה שבוקעת מכל המקומות, עירבוביות הכסאות שפולשת לכל פינה והצבעוניות האותנטית של יפו עושים את העבודה כל הזמן. לא תמיד משנה איפה תשבו, האווירה תמיד תהיה. אם אתם מחפשים לאכול כמו שצריך אז חוץ מאונזה ורעמסס הנהדרים הנה עוד מקום חדש שנפתח לאחרונה.

 

ראיסה

השף של ראיסה, אורי לוי, הוא אחד השפים היותר מתוקים שתכירו, וד״א יש מצב שתכירו - הוא אוהב לארח ולצאת אל הלקוחות ולהתחיל לברבר איתם על דרינק לא פחות מלבשל להם. משעמם לו לבד במטבח. יש משהו אנושי בעיני באדם שחשובה לו האינטראקציה עם הלקוח יותר מאשר תהילת המטבח והבדידות האופפת אותה.
בהתאם לאופי של אורי ככה גם אופי המקום. ראיסה הוא על הגבול בין בר למסעדה עם נישות גם לישיבה על הבר להתחככות אינטימית יותר וגם שולחנות חברתיים לחבורה צוהלת. הדרינקים בשפע, הקוקטיילים מצויינים אבל אנחנו פה בשביל האוכל (גם).
אורי מגיע מרקע עשיר של מסעדות מישלן ושפים מכובדים מהארץ והעולם (רובושון, שילה,הרברט ) ודווקא פה הוא מנקה את המנות שלו משואו ונותן חומר גלם טוב בצלחת עם טוויסטים אישיים בלי להגזים במנה ובכך יוצר תפריט נגיש, טעים שעדיין מרגיש מושקע. התפריט מחולק למאזטים, נשנוש, יבשה וים ואני לא יודעת מה איתכם אבל אני לא מחכה לכם ומתחילה לאכול:  על השולחן כבר יש ערימה של מזטים קטנים, טחינה "הר ברכה" (12 ש״ח), קוביות  גבינת טולום מצויינת עם המון שמן זית ( 18 ש״ח), ערמונת של  אנשובי מטוגנים להכניס קצת מליחות לעניינים ( 22 ש״ח) וקצת פחמימות לנשמה עם איזה בייגלה ירושלמי חם, וזיתים ( 18 ש״ח), אחרי שטבלנו את כל הבייגל הפריך בטחינה והגבינה וחיסלנו את האנשובי ,

עשינו סיבוב צ׳ייסרים והמשכנו לערימה של כרובית מטוגנת עם טחינה שחורה ופרוסות בצל וסומק עם איזו שיפקונית לחריפות  (44 ש״ח) וסלט בורגול עם עדשים שחורות, בטטה והמון עשבים קצוצים ופיצוחים (38 ש״ח)- שלא יגידו שאנחנו שמנמנים. אבל אז כבר התחלנו עם הרעב האמיתי, פירקנו בתאווה ובידיים חשופות עראייס לוהט מפרנה מרוקאית שחומה שנקלתה על הגריל במילוי טלה קצוץ, צנוברים ופיסטוקים וספגה מלא מיצים וטעמים ( 58 ש״ח), מחבת לוהטת של פילה דג הגיעה לשולחן עם ארטישוק, זיתים, צלפים, שאלוט, שום, מנגולד, עשבים וציר דגים שהפיצה ניחוחות של חופשה ביוון ודרשה עוד בייגל ירושלמי לספיגת הרוטב המדהים של ציר הדגים ואיזו כוסית של אוזו ו·גירוס קבב על לאפה יוונית שמנמנה כזו, שעושים במקום עם טחינה סמיכה והרבה לימון כבוש וסלט חצילים. (64 ש״ח)-

פשוט אושר אמיתי.  הזמן ביפו לא זז, הכל נע כמו שצריך, הדרינקים זורמים, האוכל מגיע בקצב הנכון ובקלות תוכלו למצוא את עצמכם אחרי 3 שעות בלי ששמתם לב.
ראיסה מצטרפת בעיני למקומות האיכותיים והטעימים של יפו. היא שפוייה לחלוטין במחירים שלה, נדיבה במנות שלה ויצירתית ומושקעת בטעמים שלה. האווירה כיפית, היא לא מסעדתית מידי ונותנת חוויה שמתאימה ליפו ולא מנסה להתפלצן. בהחלט ללכת

ראיסה

יהודה מרגוזה 10 יפו.

 
 
b,h
 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

הוספת תגובה לכתבה "מסעדת ראיסה / האיש שבא לסעוד"

* השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה.

תגובות הגולשים

היכל התרבות