חיפוש

 

 
לדף הבית >>     >>

חיים ומוות ביד הלשון

 

בפרשת השבוע ”בלק” מופיע אחד הכוחות המופלאים שניתנו לנו כבני אדם – הדיבור – שבא לביטוי באמירות איש אל רעהו דברים קשים, שעוצמת פגיעתן חזקה ולפעמים שלילית 

 

פרשת השבוע פרשת "בלק" מונעת כולה על פי כוח הדיבור: דברי איש לרעהו, דברי השם למשה ודברי בלק שהפכו מקללה לברכה, ומשמעות הדיבור בחיינו. אחד הכוחות המופלאים שניתנו לנו כבני אדם, ומרביתנו איננו מודעים אליו, הוא כוח הדיבור. הדבר בא לביטוי באמירות איש אל רעהו שלא אחת מתקיימות, ובזהירות שהזהירו חכמים שלא לומר דברים קשים שפגיעתן רעה ועוצמתן חזקה.

גם בתורה יש דוגמאות רבות לכך, ובמאמר זה אביא מספר דוגמאות מהתנ"ך – עם התבוננות מנקודת מבט גבוהה יותר על מה שאנו מוציאים מפינו. כשאדם מוציא קללה או בקשה כנה מפיו, הדיבור אינו הולך לאיבוד, אלא נחקק לו אי שם. כשאלוקים ברא את האדם, נאמר (בראשית ב’, ז’): "וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה". "נפש חיה", כך מתרגם אונקלוס היא "רוח ממלא" – כוח הדיבור. מה שמאפיין את האדם ומבדילו מבעלי החיים הוא הדיבור. נשמת האדם, שהיא חלק אלוהי ממעל, באה לידי ביטוי בכוח הדיבור. הדיבור מבטא את הנשמה ואת צלם האלוקים של האדם. לכן, כשהאדם נמצא בדרגה רוחנית גבוהה יותר ונשמתו מזוככת יותר, יש בכוח דיבורו לפעול גדולות ונצורות. זו אולי הסיבה שאנשים מבקשים ברכה מצדיקים.

הנביא עמוס אומר (ד’, י"ג): "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומגיד לאדם מה שיחו". הרוח מהווה את אחד הכוחות החזקים בטבע, והפסוק מקביל בין הרוח לבין הדיבור. דוגמאות נוספות הממחישות את החשיבות של הדיבור: יעקב בורח מלבן, וכשלבן משיגו ושואל על ה’תרפים’ (סמלי האלוהות של לבן) שנגנבו מביתו, יעקב מכריז ועונה: "לא גנבתי". וכדי להראות שהוא דובר אמת, הוא מוסיף משפט שחרץ את גורלה של רחל אשתו: "עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה". יעקב לא ידע שרחל אשתו לקחה את התרפים. בסופו של דבר, רחל מתה בדרך. בספר "שמות" מוזכר המשפט: "בא אל פרעה ודיברת אליו". ה’ פונה למשה בשליחות אל פרעה ומשה אומר: "כי כבד פה וכבד לשון אנוכי", ומשה חושש שדיבורו לא יובן.

לפני חציית ים סוף אומר ה’ למשה: "מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל וייסעו". משה מתבקש לדבר אל הסלע כדי שייצאו ממנו מים, ומרים דיברה סרה במשה ונענשה בצרעת.

לאחר שהתוודענו לכוח אדיר זה, נבין מה בלעם רצה לחולל בכוח דיבורו. הוא רצה לכלות את עם ישראל ולקללם, ואלוקים מנע ממנו להוציא לפועל את זממו. אלא שהאלוקים עומד על משמעות הקללה ומתריע בו במדבר: כ"ב, כ’: "קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". והתוצאות היו שבלעם בירך במקום לקלל.

ודבר נוסף על הדיבור: תפקידו לקשר ולחבר בינינו, הבה וננצל את הדיבור לחיבור, ולא נהפכו מקשר לשקר, אלא נשתמש בו לגשר שהוא גם רגש.

שבת שלום

ארנון ’מחשב ומחשבה’ posithink.il@gmail.com

מאת ארנון רוזנבלום, מרצה, מדריך ומנחה סדנאות ב"מחשב ומחשבה"

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
לשכת המסחר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות