קפיצה אל העבר
עד כה לא נעשתה שום עבודת מחקר שתרכז מסקנות סביבתיות, חמריות ותרבותיות, המשתקפות מהממצאים הארכיאולוגיים במודיעין. חפירה אחת אפשרה מבט מרחבי מוגבל בהיקפו. התוצאות - מדהימות
קערה שנמצאה במערה בבוכמן דרום (צילום: רשות העתיקות)
פך. הוצא מהמערה בבוכמן דרום (צילום: רשות העתיקות)
עשרות חפירות נערכו בכל רחבי העיר, ונוספות עדיין מתקיימות אף היום. אלא שלמרות שבאתרים רבים מתגלים ממצאים שונים ומגוונים, תהליך הדיווח עליהם איטי ונקודתי. ניסיון שביצע הח"מ בעבר לקבל תמונה כוללת של כלל החפירות והממצאים, לא הצליח.
רשות העתיקות מפרסמת את ממצאי החפירות בכל רחבי הארץ ובכלל זה גם במודיעין. הדיווח המוכר ביותר הוא בחוברת "חדשות ארכיאולוגיות" אותה היא מוציאה לאור מספר פעמים בשנה. בגיליון האחרון (גיליון 120), שוב מדווחת הרשות על סדרת חפירות ומקומה של מודיעין אינו נפקד במספר אתרים.
אלא שהפעם, מדווח ארכיאולוג הרשות א. שמואלי על מרחב של בדיקה וחפירות אותן ביצע בינואר 2004 במהלך הכנות לפריצת כביש 11-12. ייחודו של דו"ח זה הוא בתיאור עושר של ממצאים ארכיאולוגים ממגוון תקופות במרחב נתון ולא, כמקובל, בנקודת חפירה אחת.
החפירה בוצעה מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי איילון ונוהלה על ידי א’ שמואלי. החפירה והסקר התנהלו לאורך הגדה הדרומית של ערוץ הנחל מהשוליים הצפוניים-מזרחיים של חורבת חדת במזרח ועד לכביש מודיעין-לטרון (כביש 2) במערב.
עפ"י הדו"ח, התגלו דרכים, מערות קבורה, גתות, גרם מדרגות חצוב, מחצבות, ספלולים, אבן ריסוק של בית בד, סכרים שנבנו לצורך ניצול מי הגשם לשימוש חקלאי, מדרגות עיבוד, ערימות של אבנים מסוקלות ומערות טבעיות. להערכתו של שמואלי, "נראה שהממצאים קשורים בחלקם לשרידי יישובים שנחשפו בקרבת מקום, וזמנם התקופה הכלקוליתית והתקופות הרומית והביזנטית".
אותר מערך דרכים עתיקות מקומיות ונחפרו קטעים משתי דרכים. כן תועדה דרך נוספת. הדרך נמשכת לאורך ערוץ הנחל, ונפתחו בה ובחפירתה הובחנו שני שלבי בנייה. הדרך תחומה משני צידיה בקירות של אבנים מהוקצעות, שהשתמרו לגובה שניים-שלושה נדבכים. בצד הצפוני של הדרך נחשפה תשתיתה, העשויה אבנים קטנות ובינוניות.
בשולי המדרון הצפוני של חורבת חדת נחשפו מפלסים של אבנים קטנות ובינוניות, כנראה המשך תשתית הדרך. נראה שזוהי דרך מקומית. דרך אחרת שמסתעפת ממנה, עולה לדרום-מזרח אל עבר חורבת בארית וחורבת קנובה. הדרך תחומה משני צידיה בקירות של אבנים מסותתות, שהשתמרו לגובה של שלושה נדבכים. דרך שלישית אמנם לא השתמרה אולם זוהתה בבירור בשל תיחומה בסלעים גדולים.
מערות קבורה. בערוץ אותרו שש מערות קבורה חצובות. קבר נוסף נחצב בבור איגום של גת לאחר שזו יצאה מכלל שימוש. הקברים לא נחפרו באופן מלא, ובהגבלת משרד הדתות נחפרו רק חצרות מערות הקבורה. חלק ממערות הקבורה חצובות קרוב לערוץ, ופתחיהן פונים אל הדרך שנחשפה ותוארה קודם.
בכל מערות הקבורה נחצבו חצרות רבועות וחזיתות ובהן פתח שמסביבו חצובה מסגרת מדורגת. הממצא הקרמי בחצרות של מערות הקבורה מתוארך לתקופה הרומית הקדומה, פרט לממצא בחצר של מערת קבורה אחת המתוארך לתקופות הרומית והביזנטית, ולכן נראה כי מערה זו שימשה לאורך תקופה ארוכה יותר. פניית חלק מפתחי מערות הקבורה אל הדרך העוברת בערוץ מלמדת כי הן היו בשימוש באותה תקופה.
גתות. נחפרו שמונה גתות חצובות. ארבע מהן כוללות משטח דריכה ובור איגום מעוגל. שלוש מהגתות כוללות משטח דריכה ובור איגום רבוע. גת מורכבת יותר, כוללת משטח דריכה ושני בורות איגום מטויחים. מדרגות חצובות בסלע. במורד הצפוני-מזרחי של חורבת חדת נחשף גרם מדרגות חצוב, ובו עשר עד שתיים-עשרה מדרגות אפשר שהמדרגות הוליכו לגת. מעל המדרגה החמישית מלמטה הובחן ספלול עמוק. מחצבות. נחשפו חמש מחצבות סלע נארי. בהן נחצבו אבנים בגודל בינוני. נמוך מהמחצבה תועדה מערת קבורה המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה. אולי אפשר לייחס גם את המחצבה לתקופה זו. במחצבה נוספת נחשפו שתי מדרגות, בהן נחצבו אבנים. המחצבה נחתכת בדרך קדומה העולה לחורבת חדת והמתוארכת לתקופה הביזנטית. ההערכה היא כי זמנה של המחצבה, הקדומה לדרך - התקופה הרומית הקדומה.
מקבצי ספלולים. נחשפו שני מקבצי ספלולים חצובים במשטחי סלע באחד אותרו שלושים ואחד ספלולים מוארכים ורדודים הסדורים בשתיים או שלוש שורות. רוחב הספלולים אחיד, ולכן נראה כי הם נחצבו באותו כלי.
במקבץ שני אותרו עשרים ספלולים מוארכים ורדודים. על סמך חפירות שנערכו ממערב ומצפון לחורבת חדת, אפשר לתארך את הספלולים המוארכים לתקופה הכלקוליתית ולשייכם ליישוב מתקופה זו שנחשף בחפירות אלה. אבן ריסוק של בית בד. במורד הצפוני-מזרחי של חורבת חדת נוקתה אבן ריסוק של בית בד חצובה בסלע. חציבת האבן לא הושלמה והיא לא נותקה מהסלע, אולי בגלל שהיא נשברה.
כדי להשלים את התמונה המקומית של אותו ערוץ אחד שנחפר ותועד, נזכיר כי בדיוק מול השטח שנסקר ע"י א.שמואלי חפר בינואר השנה אדוין ון דר ברינק מערה שנחשפה במהלך פריצת דרך בבוכמן דרום.
הממצאים העלו בקצה האחורי של המערה שבעה כלי חרס. שלושה מהם הוצאו עוד טרם החפירה: קערה עם ידיות, פך, ופכית דלייה. בנוסף אותרו ארבעה כלים נוספים: קערה מזווה עם חריתה נמשכת סביב השפה קנקן בינוני כמעט שלם, פכית מחופה אדום עם ידית כפולה שנמצאה הפוכה ונר שמן.
בהמשך הוברר כי המערה שינתה את ייעודה במרוצת השנים לאחר שנמצאו בה שתי גולגלות אדם, של בוגר ושל ילד, שנמצאו הפוכות עם כמה עצמות ארוכות. בשל הפרעות של קבוצות חרדים החפירה לא הושלמה והיה קשה להגדירה.
ומה קורה עם כל עושר הממצאים הזה? מלבד דיווח מסודר, ברוב המקרים משוחרר השטח לבניה. למעשה האתרים מושמדים ונעלמים מעל פני האדמה. לנו לא נותר אלא להפעיל את הדמיון ולתאר לעצמנו כיצד כל מרחב מודיעין שקק חיים ופעילות החל מתקופת האבן (כלכולית) ועד ימינו אלה, כמעט ללא הפסקה.
עע.jpg)
