מכתב גלוי לראש העיר
חיים ביבס שלום לך. אני מרשה לעצמי לפנות אליך כאן בפרהסיה עם הצעה שאי אפשר לסרב לה. אני מניח שגם חברי מועצת העיר יקבלו את ההצעה בחום לו רק תיאות לאמצה
כיכר התחבורה, או בשמה האחר כיכר המע"ר, היא הכיכר הגדולה המצויה בלב ליבה של העיר, על יד תחנת הרכבת וקניון עזריאלי.
הכיכר הזו נקראת כרגע "כיכר התחבורה". שם שנשמע כמו שם זמני, ממש לא אטרקטיבי במיוחד. עתה, אחרי שבנייתה הושלמה כדאי סוף סוף להעניק לכיכר הגדולה הזו שם הולם.
ברור שלא כדאי לקרוא לכיכר הגדולה ביותר במודיעין, ואחת הגדולות בארץ, בשמות כמו "כיכר הציפורים", "כיכר קייזר", "כיכר מבוא החשמונאים" או כפי שהוצע בהומור "כיכר תחריר" או כיכר "בנימין נתניהו".
אחרי שחשבתי והרהרתי שוב ושוב בנושא, דומה כי נכון לעכשיו יש רק אדם אחד שראוי באמת שהכיכר המיוחדת הזו תקרא על שמו. אני מניח שתוך כדי קריאה כבר ניחשת למי כוונתי, שהרי זה ממש מתבקש - מדובר כמובן בראש העיר הראשון של מודיעין - משה שכטר ז"ל.
שכטר נפטר בדיוק לפני שנה ויש לו כמה זכויות בעיר הזו - עם ההחלטה להקים עיר ואם בישראל ושמה מודיעין "נשלף" שכטר מתפקידיו האחרים ובתור מי שנחשב ל"בולדוזר" הוצע לו לשמש ב-1994 כראש המועצה הממונה להקמת העיר מודיעין.
לימים יכתוב שכטר: "הרגשתי שיש לי מה להציע. ניסיון מוכח בניהול וארגון מוניציפאלי. האתגר לפרויקט מודיעין מילא את לבי. רציתי בו מאוד. במבט לאחור זיכרונות ממלאים את הלב בחום. עובדות בשטח מציינות מהות - באנו, ראינו, ניצחנו".
ארבע שנים אחר כך נבחר שכטר לראש מועצת מודיעין בבחירות המקומיות הראשונות.
בדצמבר 2001, חמש שנים בלבד לאחר תחילת האכלוס, הפכה מודיעין לעיר, ושכטר הוכתר בתואר הנכסף ראש העיר מודיעין, העיר שעד מהרה הפכה ל"מפעל חייו".
ב-2007 קיבל את התואר אזרח כבוד של העיר מודיעין - הכרה אמיתית במפעלו הגדול. לפני מותו, כמעט 20 שנה אחרי תחילת אכלוס העיר, יכול היה שכטר להתגאות מאוד במה שהוא ראה סביבו, את יציר כפיו ואת חזונו, הולכים ומתגשמים, קמים ומתפתחים, בידי יורשיו.
ואכן, דור הולך ודור בא ומודיעין לעולם עומדת. הגיעה אם כן העת להנציח את זכרו של שכטר בצורה מכובדת ומשמעותית. ויפה שעה אחת קודם.
עע.jpg)
