יודעים היכן ילדכם בכל רגע נתון?
נערים ממודיעין מסכנים עצמם כשהם משתמשים בדרך קבע בטרמפים. הם לא מפחדים וגרוע מכך הם אף לא מודעים לסכנות. האם ההורים משחקים כאן תפקיד של בת יענה? מה עושה מערכת החינוך?
במספר מוקדים ברחבי העיר ניתן לצפות בדרך קבע בתלמידים עוצרים טרמפים תוך סיכון עצמי וחוסר מודעות לבעיה. המקום העיקרי בו התופעה מתרחשת הוא בכיכר היציאה מרעות לאחר שעות הלימודים בתיכון מו"ר, אך אין זה המקום היחיד בעיר שהדבר קורה בו בדרך שיגרה. במספר צמתים ברחבי העיר עומדים נערים ונערות לצדי הכביש ומצפים לנהג האדיב שיואיל לעצור ולהסיע אותם למקום חפצם, במטרה להגיע מהר ליעדם.
רוב הנערים שפגשנו במסגרת ההכנה לכתבה זו, הפכו מנהג זה לקבוע ואינם מתייחסים כלל לסכנה הטמונה בעליה על טרמפ לא מוכר. מרביתם אף לא ממש בוררים לאיזה רכב הם עולים. מדובר בבני נוער מבתים טובים למדי אשר למרות העובדה שתדירות האוטובוסים בעיר השתפרה עם כניסתה של חברת "קווים", הם מעדיפים להמשיך בנוהג זה. חלקם טענו שלמרות הכל תדירות התחבורה הפנימית אינה מספקת את צרכיהם וכי אין להם אפשרות לצאת למקומות מרוחקים ולשוב משם, אלא בטרמפים.
שני תלמידים שכותב שורות אלה אסף לאחרונה מהיציאה מרעות טענו בשיחה כי להערכתם אין שום סכנה בשימוש בטרמפים בתוך העיר. "אנחנו נוסעים כך כבר שנים ומעולם לא היו לנו בעיות. גם חברים שלנו משתמשים בטרמפים ביציאה מרעות ואיש מהם לא נתקל באלימות או בהטרדות", אמרו הנערים והוסיפו: "מודיעין היא עיר שקטה למדי. אנחנו גם מכירים את סוג האוכלוסייה כאן וכאשר עוצר לנו מישהו זר יש לנו תמיד את הברירה לשלוח אותו לדרכו ולהמתין עוד קצת לרכב הבא".
בכניסה הראשית לעיר, בתחילת שדרות החשמונאים עצרנו ליד קבוצת נערים חובשי כיפות שביקשו לעצור טרמפים. אתם לא חוששים לעצור טרמפים ולעלות על כלי רכב בלתי מוכרים, שאלתי? "אנחנו נוסעים המון בטרמפים וממש לא חוששים, גם ביהודה ושומרון אנחנו נוסעים כך, אז לחשוש כאן בתוך מודיעין, ממש לא", השיב לנו אחד הנערים. וההורים שלכם יודעים ולא מתנגדים? "הם רגילים לזה. אין להם בעיה. אנו חיים בחברה כזו שרואה את הדברים אחרת מכם. אין לנו ולהם שום חששות ושום מעצורים בארץ ישראל, הרי בסופו של דבר הכל נקבע מלמעלה". לא שמעתם על הפסוק: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"? "שמענו ואנו שומרים", הספיקו להגיד לנו לפני שנעלמו בתוך רכב חולף.
ברור שהאחריות העיקרית נופלת על ההורים. חלקם, משום מה, אינם כופים על ילדיהם אי נסיעה בטרמפים או שאינם מסוגלים להשגיח עליהם כמו שצריך. כאן צריכה להיכנס לתמונה מערכת החינוך. על פי הוראות משרד החינוך על המחנכים והמורים להסביר לתלמידים את הסכנות הכרוכות בנסיעות בטרמפים, עם נהגים בלתי מוכרים, ועליהם לאסור על התלמידים נסיעות כאלה.
פנינו השבוע לדוברות העירייה ושאלנו: אלו הנחיות ניתנו לתלמידי העיר בכלל ולתלמידי תיכון מו"ר בפרט בדבר הסכנות בשימוש בטרמפים? האם המנהלים והמורים בעיר מודעים לבעייתיות? האם ישנם גופים אחרים בעיר השותפים עם בתי הספר בטיפול בנושא?
מדוברות העירייה נמסר בתגובה כי: "עם כניסתה של חברת ’קווים’ לפעילות בעיר גדלה כמות האוטובוסים המקשרים בין השכונות השונות לרבות הכפלת זמינות האוטובוסים המקשרים בין מכבים לרעות ולהיפך (מאוטובוס היוצא פעם בשעה לאוטובוס היוצא מידי חצי שעה). בתי הספר מעדכנים ומפרסמים באופן תדיר את זמני יציאת האוטובוסים ומעדכנים על שינויים בזמן אמת, כך שניתן מענה של תחבורה ציבורית לתלמידים בכל שעות פעילות בתי הספר. במקביל, בתי הספר מקיימים פעילויות הסברה בכל הכיתות באמצעות המורות בנושא הטרמפים ועל הסיכונים הרבים הכרוכים בנושא זה. כמו כן יש לזכור כי האחריות על דרך ההגעה לבתי הספר והחזרה מהם הנה של בני הנוער והוריהם."
עע.jpg)
