היכל התרבות 17 שוליים
היכל התרבות 17 שוליים
יום ראשון, ג' סיון, ה'תשע"ז - 28.5.2017
 
 
 
פורום עיתונט
 

פארק ענאבה נטוש? זו לא גזירת גורל ואפשר גם אחרת /העצבני

מיליונים הושקעו בהקמת פארק שכל עיר יכולה להתגאות בו, אבל דווקא בסופי השבוע הוא שומם מאדם. השבת שבתי מבילוי בחוף אשדוד ובצומת בילו ועימי מס’ תובנות שיראו שאפשר גם אחרת

נגישות בפארק ענאבה (צילום: עיריית מודיעין)
שאלה לש.י.ל

 

לפני מס’ שנים כשבת זוגי שתחיה הציעה בפעם הראשונה לצאת לטייל לחוף הים באשדוד, חשבתי שהיא מתלוצצת. חוף הים? בחודש פברואר? אז נשארנו בבית לצפות בשרשרת "קצרים".

לפני כשנה וחצי ההצעה חזרה על עצמה והימים שוב ימי חורף. נו, לא ממש חורף. דצמבר ישראלי שכזה, שמש חמימה מלווה בבריזה צפונית משיבה נפש.

הפעם לא יכולתי לסרב. יצאנו והשעה היתה 12 בצהרים. מה אגיד לכם, יצאנו משם רק בשעת אחה"צ. ומאז אחת למס’ שבועות באופן קבוע נוהגים אנו לפקוד את החוף וכך היה גם אתמול.

ובוודאי תשאלו, מה יש לך לחפש בחוף הים של אשדוד בבוקרו של יום שבסופו נפרדים מהקיץ גם בשעון, ובחדשות מדברים על שבוע גשום הממתין בפתח.

והשאלה השנייה המתבקשת, מה לחוף הים באשדוד ולפארק ענאבה ומה בין צום י"ז בתמוז לתענית אסתר.

אז בואו אומר לכם מה הקשר. הקשר הוא שבפארק ענאבה בקושי כף רגלי נגעה בו. ההקשר  לאמר את האמת לא צץ בראשי כל  השנים הללו, עד שידידי ועמיתי יואל תמנליס העביר לעיוני אתמול בבוקר  את הכתבה על הפארק הנטוש  בטרם תועלה לאתר.: http://www.mcity.co.il/index_new.php?id=59936  "לא כל כך נעים לראות פארק נטוש".

לא אלאה אותכם בהצעות מה על הגוף האחראי (החכ"ל)  לעשות כדי שהפארק שיודע כל כך מעט ימים טובים שברובן של אותם ימים מועטים (למעט אירועי הקיץ הליליים) אכלסו אותו דווקא אחינו מקרית ספר השכנה. אני אספר לכם מה ראיתי למשל היום  בחוף אשדוד ושמישהו  יעביר למישהו שם כדי שיבחר מה מזה מתאים לפארק היפהפה המבוזבז.

ומדוע זה צץ רק אתמול? נחשו היכן עיינתי בכתבה. נכון, על כורסא במסעדה ליד המרינה בחוף אשדוד (כל שולחנות המסעדות שם הינם בחוץ)   כשבין לבין אני טורף את ארוחת הבוהריים. המסעדה ואיתה עוד רבות כמוה מלאות סועדים כמו בכל שבת, על הטיילת לאורך שדרת המסעדות המוני זוגות, משפחות ובני נוער.

בחוף, 2 מ"ר ממני, עשרות צעירים וצעירות משחקים במשחקי כדור, ובמים מתי מעט אמיצים. ובהמשך צפינו מרחוק בשדרה  ולאורכה עשרות עשרות של דוכנים שהזכירו לי בזאר. סוג של.

וכך חלפו שעתיים  בהם הצלחנו בנקל לדחוס ארוחת בוהריים בסגנון צרפתי/מרוקאי (המחיר זול מזו שאני אוכל במודיעין לעיתים) , צפייה במתרחש בחוף משולבת בשיחה בטלה על ביבי והמופתי, וכמות בלתי מוגבלת  של בריזה מערבית.

מפה הלכנו לשדרת הדוכנים. לא דוכנים שאתם מכירים אצלנו מערב יום העצמאות של עמק החולה שקורעים לך את הכיס כי גם מהם גבו דמי היתר מכירה לא זולים , אלא של כל מיני עמך וסוחרים קטנים  המציגים מרכולתם, החל מצעצועים, מיני דיסקית, ועד מטבעות ושטרות משנת תרת"ח כשלצידם מאות מדליות שמוכריהם ידעו ימים מפוארים בסיביר, מוסקבה וקיייב..

עצרנו פה, שאלנו שם ואפילו רכשנו כמה פריטים שלא תוכננו מראש כמו אותו שטר  של המנדט הבריטי וכובע לשמש שקפחה בראשי גם בסוף אוקטובר זה. המחירים זולים ונראה לי שגם התשלום שנגבה מהם אם בכלל  הינו יחסית סמלי.

מפה חתכנו לטיילת שלאורכה הותקנו מתקני כושר למבוגרים ולילדים והם שקקו חיים. בסופה של הליכה קצרה הגענו לחוף המכונה חוף הקשתות.  6-7 המסעדות שם  המו אדם שדיברו בניב אשדודי  (בליל של עברית, צרפתית, רוסית  ומרוקאית), אבל מה שמשך את עיננו, וליתר דיוק את אוזנינו, זו מוזיקה עברית בסגנון שנות ה 70 שהדהדה מכל עבר.

רחבה מרוצפת ענקית כשבקצה שולחן פשוט ומערכת של די ג’יי  בסגנון מרקידי העם המסורתיים. על הרחבה ואני לא מגזים מאות רבות של  מבוגרים נשים וגברים, צעירים, ופה ושם גם בני נוער, לבושים במיטב תלבושתם הספורטיבית מקפצים בזוגות, בשורות ומעגלים. מאחר ומלידה לא נועדתי לריקודי העם, נהניתי לשרוף עוד כשעה רק בצפייה בהמון השמח המקפץ לצלילי מוסיקה עברית טהורה ששמעה הקיף את כל החוף. סייסטה קטנה. סוג של... וזה כל שבת, חורף וקיץ.

תאמרו, זו לא חוכמה, יש חוף וים.  נגיד. כי משם המשכנו לצומת בילו, ושם אין ים ואין חוף, חלק מהעסקים סגור בגלל שבת ובכל זאת הפנינג של ממש. דוכני פול, חומוס, גלידות, אננס ופאפיה, פטנטים להקלת עבודות הבית והמצאות אלקטרוניקה, מטווח אקדחים, צעצועים, מתקני מיני לונה פארק וזה רק קמצוץ ממה שיש שם. ושם מ...פו...צץ כל שבת.

ונשוב אלינו. כאמור קטונתי מלהציע מה ואיך לעשות כדי שהמוני בני מודיעין הלא דתיים (בכל זאת הם הרוב כאן)  יציפו את פארק ענאבה בימי שבת במקום  או לצפות בשרשרת ה"קצרים" בטלוויזיה.

קטונתי אבל טיפה של תובנות כן אוכל לתת בשיא הצניעות: וראשית אזכיר דווקא את הבעיה שאני פשוט העם  איני יכל לתת לה פתרון וזו סוגיה למהנדס העיר, ואני מדבר על הבעיה הטופוגרפית. בחייאת ראבקום.  איך אפשר ריבון העולמים...  יצא לי לא אחת לצפות ממרומי החניה איך משפחות על טפם נגררים לאיטם במעלה הגבעה כמו היה זה  טיפוס לפסגת הר תבור ואיך זוג מבוגר דוחף עגלת נכים עליה יושבת הבת הצעירה . בקיצור, ילדים, נכים וקשישים הם מחוץ לתחום. מישהו חושב על זה?

ועכשיו מה כן אפשר לעשות ממה שיש בחוף אשדוד. למה למשל, לא תארגנו שוק של דוכנים סטייל אשדוד וצומת בילו ושיסלח לי מיכאל חרל"פ וחבריו, הם לא חייבים לבוא אבל שלא יפריעו בחסות פסקי רבנ"ן למיניהם.  ודוכנים לא בסגנון יום העצמאות אלא של תושבים שיכולים להביא שולחן וכסא ולהציג כל מה שעולה על דעתם. וראיתי קמצוץ מזה ברחבת היכל התרבות ומציגים לא חסרים כולל תגבורת מחוץ לעיר לגיוון.

צל צל צל. נכון, עצים צומחים לאט זה ידוע והעירייה  עם החכ"ל משתדלים  להתרין הצללות כמה שאפשר, אבל אפשר יותר ואפשר הרבה הרבה יותר, זה רק עניין של כסף. ישיבה לאורך זמן על דשא משופע לא ממש נוחה אם בכלל אפשרית כאשר אתה בא עם כמה זאטוטים כולל סבא וסבתא. לא נעים, לא נוח. אז עד שהעצים יכסו את הכל, שימו עוד ועוד ועוד הצללה.

ואני לא אכנס לעוד כמה הצעות שיפור שיש בוודאי לרבים מכם, אבל אני חותם לכם שדי במה שהצעתי ותראו איך פארק ענאבה הופך בשבתות וחגים  לפסטיבל שבועי שיביא אליו גם משפחות מחוץ לעיר ויסלחו לי אחינו החרדים מקרית ספר שמימלא לא יבואו בשבת והרי לכם שבת מלכה לעילא ולעילא. ותחשבו על זה.

 
 
שאלה לראש העיר
 
אינדקס חוצות לעסקים
חפש    פרסם