יאיר לפיד בפנייה ישירה לנתניהו: ”תודה. די. מספיק”
בכנס במכבים הציג לפיד את עיקרי תכניתו: היפרדות מהפלסטינים, שיקום היחסים הבינלאומיים, השבת החוק והסדר בחברה הישראלית, כלכלה מבוססת על מעמד הביניים
”איש אינו יודע לאן הולך הפרויקט המופלא הזה הקרוי מדינת ישראל”. אומר יו”ר ”יש עתיד” יאיר לפיד, בפתח דבריו בכנס שהתקיים ביום חמישי האחרון במכבים בהשתתפות 250 תושבים ופעילים. לפיד מסביר שיש בעיות ביטחוניות, כלכליות, מעמד הביניים מתרסק ויש משבר מדיני, אך השלטון המכהן אומר לנו ”אנחנו עצובים”, ממש ”מבואסים”, ובמקביל תמיד ימצאו את מי להאשים. כל זה, טוען לפיד, בא במקום להגיד לנו את הדבר היסודי שיש לממשלה להגיד לאזרחיה: מה הממשלה רוצה להשיג ולעשות ואיך היא רוצה לעשות את זה.
לפיד מנתח את תוצאות הבחירות מזווית חדשה וטוען ש-30 המנדטים שהליכוד השיג אינם מצביעים על הצלחה: ”אני רואה את תוצאות הבחירות האחרונות אחרת לגמרי מהדרך שבה הן נותחו בתקשורת הישראלית. בא ראש ממשלה מכהן שיש לו תמיד יתרון בבחירות, כי לאנשים לוקח הרבה זמן להיות מסוגלים לדמיין מישהו אחר בכיסא שלו. ראש הממשלה המכהן הוא מהימין שלו יש יתרון מובנה במדינת ישראל מבחינה דמוגרפית. השמאל הישראלי לא יכול לזכות כאן בבחירות ב-30 השנים הקרובות לא בגלל האנשים אלא מפני שדמוגרפית הציבור כאן הוא מרכז וימינה. מול ראש הממשלה רץ בוז’י, יש לי דברים טובים להגיד על בוז’י אבל הוא לא ממש מלהיב את ההמונים. בנסיבות האלה יצחק שמיר בשנתו היה מגיע ל-40 מנדטים. ה-30 מנדטים של הליכוד שלוקטו בעיקר מהבית היהודי ומישראל ביתנו הם לא הצלחה. זו רק הוכחה לכמה נתניהו יהיה פגיע בבחירות כשמולו יעמוד מועמד חזק באמת”.
לפיד מציג עצמו כאלטרנטיבה לשלטון: ”אנחנו נלך לוועידה אזורית, נעשה הסדר קשה עם סידורי ביטחון קשיחים ונפרד מהפלסטינים. אני אשב שם ואלחם את מלחמתכם כי זה התפקיד שלי. ואני אשקם את היחסים שלנו עם העולם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את המשך ההתדרדרות הזו. ההרתעה הישראלית מבוססת על כך שהערבים יודעים את עוצמת היחסים שלנו עם ארה”ב וכאשר יש משבר עם ארה”ב אנחנו נחלשים ביטחונית. ובנוסף אנחנו צריכים ללכת לכיוון חדש לגמרי של החברה הישראלית. אני חותר לכך שיהיה פה חוק וסדר וכל אחד יוכל לחיות את ’הישראליות’ שלו. ואני רוצה להמשיך את המהלך הגדול שהתחלנו אתו של כלכלה מבוססת על מעמד הביניים, עם חברה אנושית המסתובבת קודם כל סביב חינוך”.
לדבריו, יש ארבעה נושאים בסיסיים בחייה של כל מדינה: הנושא המדיני ביטחוני, היחסים הבינלאומיים, היחסים הפנימיים שלנו האחד עם השני, והנושאים הכלכליים. בכל ארבעת הנושאים האלה אין ישראלי אחד שיודע להגיד לאן שטה הספינה, טוען לפיד ומפרט:
”בתחום המדיני ביטחוני כשאתה מסתכל על הסיטואציה של הימים האחרונים אתה שואל את עצמך - מהי האסטרטגיה שלנו? אנחנו חייבים שתהייה לנו אסטרטגיה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבלוע שלושה וחצי מיליון פלסטינים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך את הניסיון הזה. אנחנו צריכים להיפרד מהם. האיום הגדול נמצא בקלפי, כי במוקדם או במאוחר הפלסטינים יגידו שהם הבינו שלעולם לא ניתן להם מדינה ולכן ידרשו להצביע. הדבר הראשון שהם יעשו זה שהם יצביעו בבחירות המוניציפאליות בירושלים ויהיה לנו ראש עיר פלסטיני בירושלים בירת ישראל והוא יחליט מי עולה להר הבית ומהם זמני התפילה בכותל המערבי. ואחר כך הם ידרשו להצביע לכנסת. ואז יהיו לנו שתי אפשרויות: או שנגיד לא. אנחנו לא מסכימים, ואז נפסיק להיות דמוקרטיה ונאבד סופית את האחיזה שלנו במשפחת האומות. או שנגיד כן ואז נפסיק להיות מדינה יהודית. אבא שלי לא בא לכאן מהגטו כדי לחיות במדינה דו לאומית, ובן גוריון לא הקים את המדינה בשביל רשימה משותפת של 50 ערבים. זו הסטטיסטיקה.
”לכן, אנחנו צריכים להיפרד מהם עם סידורי ביטחון. לא מדובר בהסכם שלום, אלא בהסדר עם אויבים. עם אויבים גרועים, אויבים שמשקרים, אויבים שדוקרים. הסדרי הביטחון צריכים להיות כאלה שהם יאפשרו לצה”ל לפעול גם בהמשך בראמללה או בשכם, כמו היום, תוך תיאום ביטחוני. הם יהיו שם ואנחנו כאן ובינינו תהייה גדר ביטחון גבוהה במיוחד. אחרת הזהות היהודית של מדינת ישראל תאבד. אנחנו לא יכולים ללכת לסיבוב נוסף של שיחות עם אבו מאזן. מאז הסכמי אוסלו היו 11 סיבובי שיחות כאלה. תמיד בסוף לא קרה כלום. לכן צריך לעשות את זה אחרת. אנחנו צריכים ללכת לוועידה אזורית. אי אפשר לדבר על הסדר בעזה בלי המצרים. אי אפשר לדבר על הגדה בלי ירדן וממילא לא ניתן יהיה לממן מדינה פלסטינית בלי סעודיה ומדינות המפרץ. המטרה צריכה להיות שישראל תתכנס בגושי הישובים הגדולים ואנחנו ניפרד מהפלסטינים, כי המצב הנוכחי הולך למקום רע יותר ויותר.
”הנושא השני שמולו אנחנו ניצבים הוא שיש לנו ממשלה שאומרת שנגזר עלינו שהיחסים הבינלאומיים שלנו יהיו תמיד יותר ויותר גרועים, כי כולם אנטישמים וכולם שונאי ישראל. אין בעולם ממשלה שאומרת על היחסים הבינלאומיים שלה ש”אין מה לעשות”. מדינת ישראל יכולה לטפל ביחסים הבינלאומיים שלה באמצעים פשוטים יחסית, כמו למשל שיהיה לה משרד חוץ. משרד החוץ הישראלי פוצל בין שישה שרים. אנחנו הפקרנו את הזירה הזו והממשלה אומרת כן זה ממש נורא ואנחנו ממש אומללים מזה. אז צריך להקים משרד חוץ כמו שצריך עם מערך הסברה כמו שצריך.
”הנושא השלישי הוא מה שקורה בינינו. אנחנו לאט לאט מפתחים פה עולם שבטי לגמרי. ישראל ויהודה - היה פעם כזה דבר בהיסטוריה של עם ישראל. מצד אחד מדינת יהודה שבה אומרים אם לא תהייה כאן מדינת הלכה אז זה לא מעניין אותנו, ועל פי התפיסה הזו כל הקיום הציוני מצטמצם באיזו גבעה ליד איתמר. ומצד שני יש את מדינת ישראל שהיא פחות קולנית אבל הרבה יותר גדולה. שם יש אנשים שחושבים שזה לא רע מדינת מודיעין-תל אביב-חיפה. שלושה וחצי מיליון איש עם התל”ג הכי גבוה באירופה, בלי ערבים, בלי חרדים, בלי פלסטינאים ובלי מתנחלים, ולא צריך לשלוח את הילדים להגן על רעיון שאנחנו לא מאמינים בו. אלה רעיונות לא פחות מסוכנים. מה שהכי נורא זה שהשלטון מעודד את זה. הוא אומר שזה טוב שתהייה פה מדינה של שבטים, העיקר שלשבט שלי יהיו שני קולות יותר בקלפי ואז אני אנצח בבחירות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתפצל לישראל ויהודה ולא לשבט חרדי, שבט מתנחלים, שבט חילוני, שבט כזה ושבט אחר. אסור שיהיו לנו שבטים סגורים. קהילות פתוחות ומזמנות כן. איך מגיעים לזה? דרך משהו בסיסי הקרוי שלטון החוק. חוק וסדר שעובד לטובת כולם וזה גם אומר שלא כל אחד יקבל את כל מה שהוא רוצה. כי זה הבסיס ומה שאנחנו צריכים זה לחזק את בית המשפט העליון ואת המשטרה.
”הנושא הרביעי הוא תוצר של כל האחרים וזו הכלכלה הישראלית. כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר במשך שנה עבדנו רק כדי לתקן את הבעיות שנוצרו לפנינו כתוצאה בניהול לא נכון, אבל לפחות הגדרנו מטרה שאמרה שיש מעמד ביניים בישראל שמחזיק את העסק על גבו, אז אנחנו צריכים לתת לו כדי שהוא ייתן. אנחנו צריכים להקל עליו כי אחר כך כספי המיסים שלו עוזרים לחלשים ובונים את החינוך. אני מאמין שהבסיס לכל חברה זה החינוך. אתה לא בונה מדינות. אתה בונה בתי ספר והמדינות נבנות סביבם. אחרי שנה הצגנו תקציב שבפעם הראשונה מזה הרבה שנים היה בו הרבה מאוד כסף לחינוך, לבריאות, לרווחה ולבניית דירות לצעירים. זה מה שחשוב לאזרחים וזה מה ששם מדינה על המסלול. עשינו את הדברים הנכונים ואז הממשלה נפלה עד היום אני לא יודע למה. יום אחד התקשר אלי ראש הממשלה ופיטר אותי. עד היום אני לא יודע למה. ואז קמה קואליציה חדשה והם לקחו את כל הכסף ששמנו לבריאות, לחינוך ולרווחה וחילקו לחברה. תשעה וחצי מיליארד שקלים הלכו להסכמים קואליציוניים. על כן, חייבים להחזיר את הכסף למעמד הביניים, כי כשמצב מעמד הביניים מזנק המדינה מזנקת אתו. כשהמדינה מזנקת אפשר לעזור לחלשים, הייצוא גדל, האבטלה יורדת והחינוך שבונה את הדור הבא משתפר. כדי שהכסף יחזור למי שמייצר אותו אנחנו צריכים שלטון אחר”.
מחציתו השנייה של הכנס נוצלה לשאלות המשתתפים:
למה אתה חושב שיותר אנשים ירצו להצביע עבורך בבחירות הבאות?
”אני רץ לראשות הממשלה ויש עתיד רצה לשלטון. זה משחק אחר. זה כבר לא אותו דבר. בפעמים הקודמות לא אמרתי דבר כזה. בסקר שנעשה לאחרונה הייתי במקום השני בהתאמה לראשות הממשלה אחרי בנימין נתניהו. זה הכיוון אליו אנחנו הולכים. בבחירות הקודמות היינו עסוקים בלהסביר מה עשינו. הבחירות הבאות יהיו יותר קלות כי המטרה ברורה לכולם. אני לא מאלה שצורחים כל היום נתניהו נתניהו. אם שמת לב אני כמעט ולא מזכיר את שמו. אני חושב שההגדרה הנכונה היא ’תודה די’. תודה כי הוא השתדל לעשות את מה שהוא יכול עבור מדינת ישראל, אבל די מספיק”.
כל ההצעות שלך יפות. אבל איך עושים שזה יקרה?
”זו שאלה מעניינת כי אין עליה תשובה עד הבחירות. אם אתה שואל אותי מתי יהיו בחירות אז ההערכה שלנו היא כי הבחירות יהיו ב- 1 בנובמבר 2016 כי אין להם כנראה שום דרך להעביר את תקציב 2017. לפיכך יש לנו שנה וקצת לפני הבחירות ה’כוכבים’ נוהגים להתארגן. כולם מדברים עם כולם ונראה אילו חיבורים אנחנו נעשה. יש במדינת ישראל בלי סוף אנשים טובים, יש קושי להביא אותם לחיים פוליטיים. זה שוק אכזרי. ההתחלה היא להגדיר את עצמנו בתור אלטרנטיבה שלטונית”.
אבו מאזן סירב עד היום לכל ההצעות שלנו. למה שיסכים לצעדים שאתה מציע?
”על הפלסטינים אי אפשר לסמוך ולכן מדובר בוועידה אזורית בה יוכנסו המצרים, הסעודים, הירדנים ומדינות העולם, ובעיקר לעשות הסדר בו צה”ל יוכל לשמור על ביטחון ישראל, כך שהמדינה הפלסטינית חייבת להיות מפורזת מנשקה. אני לא רוצה להגיד שאני צריך את מדינות ערב היותר מתונות כדי שהן יכריחו את הפלסטינים לחתום, כי אז הם לא יחתמו, אבל לנוכחות שלהן יש אפקט מאוד חזק כדי לקדם הסדר. יכול להיות שנצטרך יותר מסיבוב אחד, אבל האסטרטגיה שלנו היא שצריך להיפרד ועם זה צריך להתחיל לעבוד. אי אפשר להמשיך כמו נתניהו שאומר פעם אחת שהוא בעד שתי מדינות לשני עמים ואחר כך אומר שלא ולאחר מכן הוא שוב בעד, ואז נפתלי בנט אמר שנתניהו לא מייצג את עמדת הממשלה. זה בהחלט מדאיג כששר בממשלה אומר על ראש הממשלה שהוא לא מייצג את עמדת הממשלה. המטרה שלנו היא להיפרד מהפלסטינים עם סידורי ביטחון שיאפשרו לצה”ל לפעול בשטח המדינה הפלסטינית העתידית. זו האסטרטגיה ועכשיו צריך לעבור לטקטיקה”.
רוב הפלסטינאים רוצים לעבוד בישראל לא במדינה שלהם. איך אתה מתמודד עם זה?
”מה שחשוב זה מה אנחנו רוצים לא מה הם רוצים. השכנות הטובה תחכה. קודם שיוכיחו את יכולתם לחיות לצדנו ושיהיה ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. מדובר בהסדר עם אויבים ומה שמעניין אותנו זה רק הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. זה לא שאני רוצה לתת להם מדינה, או שאני מכיר בצדקתם בסכסוך. בסכסוך הזה אנחנו צודקים לא הם. אני רוצה להיפרד מהם כי זה הדבר הכי בטוח והכי מועיל לאזרחי מדינת ישראל”.
איך אתה רואה את ירושלים עם שכונותיה המזרחיות בהסדר שאתה מדבר עליו?
”זה פשוט. ירושלים לא תחולק. היא שלנו. זה האתוס המכונן של העם היהודי. במזרח התיכון מי שיכנס למשא ומתן כשהוא מוכן לחלק את עיר הבירה של עצמו יפסיד במשא ומתן. יש לנו קווים אדומים. לא לחלוקת ירושלים ולא לזכות השיבה. אני מניח שגם לערבים יש קווים אדומים. בשביל זה יש משא ומתן. הטעות הקלאסית של השמאל הישראלי לדורותיו הוא שהוא תמיד מודיע מראש על מה הוא מוכן לוותר. ככה לא מנהלים משא ומתן במזרח התיכון”.
מה עושים עם ערביי ישראל?
”דיברתי לאחרונה עם ראש עירית נצרת, הוא אמר לי שני דברים: יש 1.2 מיליון ערבים ישראלים. 10 מהם הסתובבו לאחרונה עם סכינים. יש הרבה יותר אנסים בחברה היהודית ואנחנו לא קוראים לכולכם אנסים. רוב הערבים הישראלים רוצים לחיות כאן, להתפרנס, לאכול, לישון, לגדל את הילדים שלהם. במצב של הפרדה מהפלסטינים אני מעריך שגם ההסתה המתמדת מבפנים תירגע. זה לא יעלם לגמרי ותמיד תהייה בעיה. ההגדרה של מדינת ישראל כיהודית דמוקרטית היא הגדרה שיש בתוכה מתח מובנה. אנחנו צריכים לטפל בבעיות בחברה הערבית: לסייע לאישה הערבית לצאת לעבודה, לשפר את התשתיות, לעזור בפיתוח תוכניות מתאר לכל הישובים שלהם. צריך להקפיד על חוק וסדר בישובים הערביים ובמקביל לתת להם את מה שמגיע לתושבים במדינת ישראל”.
האם תהייה מוכן להציב בראש יש עתיד אישיות ביטחונית בכירה כמו אשכנזי, גנץ או יובל דיסקין ולהסתפק בתיק החוץ?
”התשובה היא לא ויש לי הסבר. ככלל, ודאי שנרצה עוד אנשי ביטחון. אבל כבר היום בספירת ביטחוניסטים יש לנו הכי הרבה: יעקב פרי, מיקי לוי, אלעזר שטרן. אך ניהול מדינה הוא לא רק עניין ביטחוני”.
האם התמונות האחרונות שלך עם כיפה באות מאידיאולוגיה?
”אני לא יודע אם זה עצוב או מצחיק. יש עתיד הוקמה כמפלגה דתית-חילונית. התמונות בכותל הן במסגרת טקס בר מצווה שעשינו לקבוצת יתומים. ברור שאם אתה הולך לכותל אתה עם כיפה וטלית כשאתה מתפלל איתם. זו לא פעם ראשונה ולא פעם אחרונה שהתפללתי בכותל. כל חיי אני עוסק ביהדות. הוצאתי ספר על גיבורי התנ”ך. יכול להיות שזה לא מזיק שעכשיו שומעים על זה יותר. המאבק שלי עם החרדים נרגע לא בגלל שהתחרטתי, אלא בגלל שהשוויון בנטל היה חשוב מאין כמותו. הם לא הצליחו עדיין להוריד אותו ואנחנו ננהל את המאבק הזה. אני חושב שהשוויון בנטל חשוב גם לאנשים דתיים. בקיצור, יש לי יחס עמוק ליהדות, אני אפילו לא מגדיר את עצמי כחילוני אלא כיהודי בארץ ישראל”.
מה עושים עם מחירי הנדל”ן שרק עולים?
”כל הטריקים לא יעזרו צריך להגדיל את ההיצע. זה תהליך ארוך. אני חושב שכחלון עושה צעדים נכונים. צריך לקוות שמחיר למשתכן יצליח. אין פתרון אחר חוץ מלבנות, לבנות ולבנות”.
דיברת על דמוקרטיה. יש עתיד מצטיירת דווקא באופי הלא דמוקרטי שלה. אני אבחר, אני אחליט ואני אקבע. איך אתה מתכוון להתמודד עם זה?
”הרעיון של ועדה מסדרת נלקח מבן גוריון. הפריימריז נולדו במדינות כמו ארה”ב ואנגליה שהן הרבה יותר גדולות מאתנו וגם יש בהן בחירות אזוריות. זה לא הגיוני במדינות קטנות. וזה לא נכון שמה שאנחנו עושים זה לא דמוקרטי. זה דמוקרטי בכך שאנחנו מציגים את הנבחרת שלנו לפי מיקום האנשים ברשימה והתושבים הולכים לקלפי ומצביעים אם הם בעד הרשימה הזו או נגדה. התהליך של הפריימריז הוא תהליך משחית. מה שיש לנו היום בממשלה זה תוצר של תרבות הפריימריז. האורן חזנים של העולם הם תוצר של תרבות הפריימריז. זה מאפשר לקבוצות לחץ של עסקנים לנצח את המנגנון ולהכניס כל מיני אנשים לא ראויים. אצלנו זה לא יהיה כי המחנה שלנו רוצה להישאר טהור. אם תסתכלו על מבחן התוצאה ותיקחו את הרשימה שלנו מול רשימות שנבחרות בפריימריז, אני חושב שהוועדה המסדרת שלנו עשתה עבודה לא רעה בכלל”.
עע.jpg)
