היכל התרבות
הצעה שאי אפשר לסרב 2
 
 

דבר אליה / מיומנו של חוקר פרטי

חשבתי לצאת לעברו לכמה דקות, לעשות איתו החלפה קצרה כי הרחובות בשכונה קטנים, צרים ונטולי תנועה, כך שהיא עלולה להבחין בו ככזה שנוסע אחריה. אבל לא היה לי זמן, כל רגע הלקוחה הבאה אמורה להגיע

אהבה שייכות

פחות משתי דקות אחרי שפגשתי את אייל בבית קפה סמוך למשרד שלי הבנתי שמולי יושב הסיפור הרגיל. בעל פוגש חוקר פרטי, מספר על בעיות בזוגיות, מבחין שיש ירידה בתדירות יחסי המין. אישה מקבלת שיחות טלפון בשעות שונות, מסננת שיחות, מדברת בצד. בעל מזמין מעקב. וככה זה באמת היה.

אייל סיפר שלאשתו מירב ישנה שגרה קבועה שהיא מנהלת אותה כבר שנים - שגרה שנשברה ואישה שהשתנתה.ביום המעקב הראשון אייל יצא ראשון מהבית ולקח את הילדים לבית הספר. אשתו מירב יצאה כשעה אחריו בנעלי ספורט זרחניות וטייץ לבן מעורר מחשבות, ישר לחדר הכושר. כמו שאייל סיפר.

משם היא חזרה הביתה, מקלחת, בגדים חדשים, קצת איפור ולקניון רמת אביב. היא אהבה להסתובב שם בין החנויות, לקנות קצת, לשתות קפה עם חברות מתחלפות. אבל הפעם היא לא ישבה עם חברה לקפה, אלא עם גבר שנראה עליהם שיש בניהם היכרות מוקדמת, מהסוג החם, אך ללא שום מגע.

לאייל זה כמובן שלא הספיק. הוא רצה שאמשיך במעקבים. למחרת הוא יצא שוב לעבודה דרך בית הספר והיא בטריינינג רשלני לאימון היומי. שוב הביתה, שוב מקלחת, בגדים, איפור. שוב לקניון

היא ישבה שם במסעדה, הפעם עם חברה ואני "מודד" ג’קטים בחנות סמוכה. באמצע המעקב צלצל הטלפון שלי. אישה מהצד השני סיפרה לי את הסיפור הרגיל. הבעל מתנהג אחרת, פחות יחסי מין, האישה מזמינה מעקב. קבעתי איתה במשרד שלי והזמנתי את אחד העוקבים שלי שיבוא להחליף אותי בקניון - לא משימה קשה.

פחות משעה אחרי זה אני במשרד מחכה לפגישה. במקביל, עידו המושבניק שהוא העוקב שבא להחליף אותי, מעדכן אותי שמירב נפרדה מחברתה ויוצאת לכיוון החניון. הוא אחריה לכיוון דרך נמיר - ההפך מהכיוון של הבית. ביקשתי שיעדכן אותי לעיתים תכופות והוא התקשר שוב כשהיא הגיעה לצומת הרכבת בארלוזורוב. השיחה הבאה הגיעה מצומת עלית, משם היא פנתה ימינה לרחוב סמוך למשרד שלי.

חשבתי לצאת לעברו לכמה דקות, לעשות איתו החלפה קצרה כי הרחובות בשכונה קטנים, צרים ונטולי תנועה, כך שהיא עלולה להבחין בו ככזה שנוסע אחריה. אבל לא היה לי זמן, כל רגע הלקוחה הבאה אמורה להגיע.

מרקוס סיפוקובס

הוא נשאר איתי על הקו והפתיע כשאמר שהיא עוצרת את הרכב ברחוב בו נמצא המשרד שלי ונכנסת לבניין שלי. הוא ואני היינו בשוק. רגע אחרי זה דפיקה בדלת ואני מסיים עם העוקב את השיחה. הלקוחה החדשה נכנסת. לא קשה לנחש שהיתה זו אשתו של אייל.

חשבתי שהיא עלתה עלינו, אבל לא היה לה מושג. "בעלי מתנהג אחרת", היא אמרה, "הוא גם הפך להיות מאוד חשדן כלפי ועל ראש הגנב בוער הכובע". 

אני לא יודע מה לגבי הגנב, אבל אצלי הגבות כמעט שבערו ולא ידעתי אם להתפוצץ לה מצחוק בפנים, להאמין לה שהיא באה אלי במקרה או שמישהו מנסה לעשות לי תרגיל שלא הצלחתי לצפות. אמרתי לה שאני לא יכול לקחת את התיק, ש"אופי הפעילות" של המשרד שלי הוא קצת שונה ממה שהיא צריכה. כשהיא יצאה התקשרתי לבעל.

אמרתי לו שאני לא יכול להמשיך את החקירה. המצאתי משהו על כך שגיליתי שאחד העובדים שלי מקורב משפחתית אליהם ושכל עוד הוא לא יודע על התיק אני מעדיף לסגור את הסיפור כדי שלא ייגרם לו (ללקוח) נזק. מלמלתי משהו עם המילים ניגוד עניינים. אייל קיבל את זה ושאל מה אני ממליץ לו לעשות. "נסה לדבר איתה", אמרתי לו, וזה המקסימום שיכולתי לומר.