הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
הצעה
 
 

השקופים ע”פי ליאור אנגלמן

למותר לציין כי נותן השרות צריך לשמור על ארשת פנים קפואה ובטח לא לענות או להתווכח עם הלקוח - כי הרי לימדו אותנו שהלקוח תמיד צודק.  

 

אנחנו נתקלים בהם ביומיום, אבל בתקופות חגים כאשר אנחנו בקדחת הקניות והבילויים המפגש עם האנשים הללו אינטנסיבי, ועלול להוציא מאיתנו תגובות לא בריאות.

אולי כדאי לתת את הדעת: איך אנחנו ניראים. אנחנו הצרכנים, איך אנחנו, נראים בעיני מי שמשרת אותנו, ולמעשה בעיני עצמנו.


חשבו רגע על המצלמה הנמצאת שם ומתעדת את הדברים ואח"כ אנחנו צופים בהתנהגות של עצמנו.

בזמן שהדברים הללו מתפרסמים, אתם נמצאים לפני או אחרי קניות או בילוי משפחתי. אלא שבשונה מימים רגילים, ימי חול המועד קצובים בזמן ויש תחושה כי "צריך להספיק".
התחושה הזו, כשהיא מלווה בעדת זאטוטים הנמצאים ברכב או בסתם ילדים שאין להם סבלנות בזמן המתנה בפקק תנועה, עלולה להפיל בפך גם אותנו, המבוגרים.

הדברים כאן נועדו לתת חומר למחשבה. אצלי זה התחיל בהמתנה בדוכן הבשר בסופרמרקט בימים שלפני ערב החג- שם יש הרבה זמן. 
בניגוד לבעלי מלאכה אחרים שנותנים לך שירות, הקצב מכין ממש לנגד עיניך את המוצר, ומבצע את הפעולות באופן כזה שהן לוקחות זמן ותמיד התור שם יהיה ארוך. כשאני הולך לקניות, אני הולך קודם לקצב לתפוס שם תור.

בואו ונתייחס אל האנשים הללו המשרתים אותנו. לפעמים מחווה בשפת הגוף שלנו יכולה לגרום להם לחייך. יהיה מוגזם להזכיר לומר להם "תודה" ולברך אותם להמשך היום ?

בכל פעם שאתם מתייחסים לאיש הזה - הוא מרים את הראש וחיוך מציף את הפנים שלו . האנשים הללו אינם שקופים: השומר בקניון, אנשים שמסדרים את המוצרים בסופרמרקט ועוד עשרות מקצועות שהם בסה"כ בני אדם שרוצים להתפרנס. העובדים המסורים שעובדים באתרי הבילוי והנופש.

למותר לציין כי נותן השרות צריך לשמור על ארשת פנים קפואה ובטח לא לענות או להתווכח עם הלקוח - כי הרי לימדו אותנו שהלקוח תמיד צודק.

אז היום, או בימים הקרובים אל תשכחו כי מהצד השני של הדלפק עומדים בני אדם, הם נמצאים שם כמה דקות לפני שאתם הגעתם, סידרו את הסחורה ובסה"כ עושים את עבודתם.
כשאתם מקבלים את המוצר או השירות אל תשכחו לחייך ולומר תודה.

אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט הזה, נזכרתי בספר המקסים שקראתי פעם "שקופים" מאת ליאור אנגלמן.

מועדים לשמחה !

יונתן פרנקל- תקשורת שיווקית מופרעת
ייעוץ, הרצאות וסדנאות - מחוץ לקופסא

 
 
פורום1זול