היכל התרבות
הצעה שאי אפשר לסרב 2
 
 

תנו להם נמל // קובי עצבני

בעידן שבו הנבלים ברשות האמונה הפכו למיינסטרים, ובימים בהם מסוכן מאוד לתת ביטוי למשהו שאינו פחות משילך כל העולם לעזאזל ואיתו השמאלנים עורכי ישראל, אז גם הטור החלבי הזה על בליינד יקפיץ כמה אוהדי בנטים, ליברמנים וההיא איששמה... דוברת צה"ל בעבר. ובעצם, מה אכפת לכם לשמוע משהו קצת שונה

אחת מהסוללות באי שם

אתמול בערב באחד הראיונות שלא נגמרים בעת הזאת עם כל פרשן גימלאי או ראש אמן משנת תרפפו, יצא לי לזפזף בדיוק כשאלמוני כנראה איש חשוב לשעבר שסיפר כי כשהחמס השתלט על עזה, פנה בצינורות שונים לישראל כדי לבדוק מו"מ על הסדר קבע מול המשטר החדש. דיברו? חס וחלילה... עם אויב לא מדברים. (אז עם מי כן?)  אין לי מושג אם זה היה ככה בדיוק, אבל אחרי הסיפור של חוטף עזה הכל יתכן, לך תדע.

ולמי שאינו זוכר, לפני רבין אוי היה למי שהיה מעיז לאמר שאש"ף הוא לגיטימי ובר שיח או שאומר בוקר טוב לפלשטינאי מצוי. אפילו הכלא היה מחכה לו והכל חוקי למהדרין. היום, אש"ף שומר לנו שלא תהיה עוד אינתיפאדה והחרם עבר לחמאס,  או אם תרצו, כאלה שהיו פעם אשף, התאכזבו  משחיתות אש"ף צעקו חמס, הפכו לחמאס אבל נשארו אותם פלשיטנאים כולל השחיתות רק עם הרובה ביד והרצח בעיניים.(אבל גם אנשי עראפת היו כאלה, שכחנו?)

זה החל בעצם כבר בימי 2006-7 בעידן אולמרט והיום על אחת כמה וכמה כשביבי ההססן על ההגה ומימינו עדת שרים וחברי כנסת צעירים ששכחו שהיתה כאן פעם מדינה קטנה ומטריפה, מדינה ללא 2.5 מיליון אנשים שאנו מקיפים אותם עם שער אלנבי אחד, ועוד 1.8 מיליון שאנחנו גם מקיפים אותם עם שער ארז אחד ושני לסחורות.

אני מלא אמונה בצדקת הדרך וגם אשמח מאוד אם החמאסים יהפכו חרבם לאתים ורקיטותיהם לעפיפונים. 

אבל לעיתים מתגנבת לליבי איזו שהיא תחושה לא נוחה, תחושה שבאה וחולפת במהירות עם כל אזעקה ונפילה, תחושה של שספקנות גדולה באם ההנהגה של המדינה בימים אלה אכן מסוגלת להתמודד עם גודל השעה והאם מישהו שם מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה.

זה מתחיל, בסיפור הפשיטה של השייטת על בסיס חמאס שנגמרה לא טוב בלשון המעטה, זה גם סיפור המנהרות שאיני מבין מדוע חיכו 10 ימים עד שנכנסו, ממשיך בראיונות המתוקשרים של כל שר וח"כ ינוקא שכל מה שיש להם זה לאמר, שצריך להיכנס באימ מא שלהם, לשרוף, להרוס, לנתץ ולגרש. וכל זה כשהתותחים רועמים ועשרות חיילים נקברים. זה ממשיך בנוהל החניבעל הזה שהרס חצי רפיח רק בגלל שחינכו אותנו שחייל חטוף שווה יותר מחייל הרוג ושחטיפה שווה ארוע אסטרטגי עאלק! כן, וזה נגמר בהזמנה המביכה של הרמטכ"ל לתושבי חוטף עזה לשוב לבתיהם כי "המבצע נגמר".

וזה ממשיך עם ההצהרה של הרמטכ"ל על המבצע שנגמר... עבדכם הנאמן ביום שלמחרת תחילת אותה הפוגה, לא מיהר לחפש טיסה לחו"ל, כי בניגוד למוחות הגדולים שם בממשלה ובמטכ"ל, אני הבנתי בדיוק הפוף את איומי החמאס לחדש את האש. מה כל כך קשה לתרגם בדיוק מה שהם אומרים לך... פשוט תחשוב חמאסית.

וכך אגב לא רק במישור הצבאי אלא גם המדיני. וכשמגיעים למדיני, כאן באה לידי ביטוי האיכות של ההנהגה שלנו שלקתה בקיבעון מחשבתי מתסכל.

ואני שואל, למה לכל הרוחות אסור לדבר עם החמאס... למה עם פלסטינאי מהגדה אפשר לדבר ועם השני מעזה לא. נכון, הראשון מתקתק בלשונו שרק לא אלימות והשני כמו ילד קטן שמשחק אותה גיבור מתריס שהוא יהרוג, ישמיד, יענו תתפסו אותי תתפסו אותי. ובעצם אנחנו שכחנו שזה בעצם אותו עם.

ואני מהרהר מה היה קורה אם המנהיג שלנו הים יוצא בהצהרה שאין לנו בעיה לשבת בשולחן אחד עם או בלי מתווך מול אנשי החמס ויהיו אויבים מרים שיהיו. ואני אומר לכם שממו"מ כזה יצא פי 10 מאשר משחקי הברוגז הילדותיים האלה שבאופן תמוה גם השמאל המתון מתעקש עליהם בגלל שאון התותחים, ואני תמה אם זה לא בגלל העובדה שהמרכז היום הפך ימין, הימין הפך ללאומני והשמאל מפאת האווירה הציבורית היום מתיישר כדי לא להפוך אף הוא לבוגד ועוכר ישראל.

ואני שואל, חשבתם פעם מה היה קורה לו היו יושבים איתם, כן איתם ומנסים להעביר בגובה העיניים מה הם הצרכים הביטחוניים, מה הם החששות והחרדות שלנו. כן, ובאותה מידה לברר איך באמת איך הגענו לאין מוצא הזה ואיך אפשר לתת ל 1.8 מיליון העזתים השוהים בכלא הענקי הזה אפשרות לנשום אוויר, לדוג דגים ולקפוץ לקניות מחוץ לכלא ולברר מה באמת מציק לאנשי החמס.

ושלא תטעו אין לי שום ספק שהחברה האלה לא ישנו את האמנה הקוראת להשמדתנו. אין לי אשליות, אבל אני כן מאמין שהנמר הפצוע הזה המכונה חמאס הכלוא עם עוד 1.8 עזתים בכלא אומנם בן 340 קמ"ר אבל כלא זה כלא, נוהג כפי שהוא נוהג כי פשוט אין לו מה להפסיד וגם לאוכלוסיה שם אין מה להפסיד. זה בדיוק כמו אסיר שהיכה אסיר אחר או תקף סוהר. נו, יכנס לצינוק תקופת מה, אבל מהכלא הוא לא יצא מימלא.

אין לי אשליות, אבל אני כן מאמין שאפשר להרגיע אותם לעשר עשרים שנה לפחות, ועד אז הכל יכל לקרות, גם טוב. לך תדע.

אז מה אני מציע... לחשוב מחוץ לקופסא ולהרויח אולי בגדול. מה יקרה אם ראש הממשלה יורה למשלחת בקהיר להסכים לבניית נמל. תפאדל... קבלו נמל. אבל לבנות נמל לוקח 4 שנים, אז במחילה מכבודם של החמאס שיחתמו על כך שבמהלך הבניה, החמאס יפרק את כני השיגור, ירגע מהחפירות, בנמל יפקחו פקחים מצרים ושל אבו מאזן, ישראל תוכל לעצור כל אוניה לבדיקה ובכלל, אפשר אז באמת לסגור את המעברים וכשיחליטו שהם בשלים ושהם רציניים, תפאדל שיחזירו אלינו לעבודה את העובדים החרוצים שלהם. והנה קיבלתם התנתקות התנתקות, בלי ארז וקרני ובלי כרם שלום.

ואתם אומרים לא ילך? אולי לא אבל בל נשכח שעד היום לא נתנו לתושבי עזה שום דבר שיהיה להם חבל להפסיד. (עיין ערך הגדה המערבית) וגם אם יתברר שהם בלפו, נמל ימי אינו מנהרה,  2 מזלטים יכולים להוריד ב 5 דקות בניה של 4 שנים. יהיה שווה להם? לא בטוח. ההבדל הוא שהיום אין להם מה להפסיד... עוד שכונה להרוס? אה! כנראה שאינכם מבינים את הראש הערבי.

למה, מה הפחד... תנו להם מוצא לים, תסנדלו אותו כאוות נפשכם ואולי נופתע ונגלה שהחמאס רוצה אולי יותר לשלוט מאשר להילחם, שהוא מתחיל להתנהג כמו מדינה נורמלית ועם כאלה הצבא שלנו מסתדר הרבה יותר טוב.

מה יש להפסיד, אני בטוח שהמצרים יוכלו לחיות עם זה, ולך תדע עם הזמן אולי הם יחזרו לשלוט ברצועה כמו עד 67 וכולם יצאו נשכרים. השאלה היא האם ביבי ישכיל לשים את השיקולים הפוליטיים הקטנוניים בצד ולעשות מעשה בגין ורבין או שהמדינה נכנסת לעידן אפור ומדכא, עידן דתי, משיחי, לאומני שרואה בכל פלשיטנאי או יהודי עם מחשבה עצמאית אויב ועוכר ישראל ואז חיינו כאן יהפכו  לבלתי נסבלים.

ועשו לי טובה, רק תחשבו על זה