האם הגיע סוף דרכה של אגרת השמירה המיתולוגית? ח”כ יוליה מלינובסקי הגישה הצעת החוק שבאה לתקן אחת ולתמיד את גביית אגרת השמירה הנלקחת על ידי חלק מרשויות המקומיות ללא סיבה מוצדקת. הביטחון הוא סמכות הניתנת לשלטון המרכזי על ידי הסכם לא כתוב בינו לבין האזרח, שכיום משלם על כך מס”.
יש ישובים כמו מודיעין, שמיקומה הגיאוגרפי כעיר הנשוקת לקו הירוק, בהן חשיבות השמירה הנוספת (מעבר למשטרה והמשמר האזרחי) אינה מוטלת בספק. בראשון ובקעת אונו להבדיך, כאן המצב פחות אקוטי, אלא שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי אינה מבדילה בין שרות לרשות ומבחינתה, כל ענין האגרה לא תקין. מישראל ביתנו
למי שאינו יודע, תחום אגרות השמירה אינו מוסדר כיום באף חקיקה. למעשה זהו מס שרירותי כאשר כל רשות מקומית עושה ככל העולה על רוחה מבחינת גביית מס זה. חלק מהרשויות גובות כיום אגרה עבור שירותי ביטחון שמספקת העירייה וזאת למרות שחלקן לא מספקות בפועל שירותי שמירה לתושבים.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "הנושא נמצא על סדר יומי בשנים האחרונות. בשנת 2006 הגשתי בג"ץ במטרה לבטל את אגרת השמירה. אפילו שקוראים לזה אגרה, מדובר במס. אין להטיל מיסים נוספים על התושבים בכובעים שונים. יש הסכם בלתי כתוב בין האזרח למדינה על כך שביטחון התושבים נמצא באחריותה של המדינה. על תחום הביטחון כולנו משלמים מיסים למדינה. בימים אלו אני פועלת להסדיר לראשונה את הנושא בחקיקה ולבטל לאלתר את דמי אגרת השמירה.
אין כל סיבה שהרשויות יגבו מס נוסף מהתושבים על דבר בסיסי כמו ביטחון. גביית האגרה על שירות שאינו בתחום אחריותם של הרשויות המקומיות חייבת להיפסק. במידה וראש ראשות מקומית יהיה מעוניין להפעיל שירות שמירה בעירו, יוכל לעשות זאת מתקציב הרשות ולא להכניס את ידו לכיסי התושבים. כמו כן, במידה והמדינה תחליט כי יש צורך מוחשי באגרת השמירה, יהיה עליה להסדיר את הנושא באופן מסודר בחקיקה ולא דרך הוראת שעה אשר מוארכת מדי שנתיים".
דו"ח מבקר המדינה משנת 2005 מתח ביקורת חריפה על השימוש שעשו הרשויות המקומיות בדמי האגרה. על פי הדו"ח, האגרה שימשה את הרשויות המקומיות במטרה להגדיל את הכנסותיהן. שנה לאחר דו"ח המבקר, עתרה ח"כ יוליה מלינובסקי לבג"ץ (בג"ץ מלינובסקי 7186/06) בעת ששימשה כחברת מועצת העיר חולון, בבקשה לבטל את חוק העזר המאפשר לרשויות המקומיות את גביית האגרה.
בג"ץ קיבל את טענותיה ופסק כי החל משנת 2011 לא יוכלו הרשויות להמשיך בגביית האגרה, עד שמשרד הפנים יקבע הנחיות ברורות בתחום. משרד הפנים קבע כי במשך שנתיים יוכלו הרשויות המקומיות לגבות אגרות והיטלים על שירותי השמירה עד לבחינתם מחדש של חוקי העזר ומאז החוק מאורך כהוראת שעה מדי שנתיים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4837506,00.html
עע.jpg)
