חיפוש

 

 
לדף הבית >>     חדשות מודיעין והסביבה >>

על סכנת השימוש בטרמפים

 

בעקבות סיפור חטיפת הנערים, הגיעה השעה לרענן את הנהלים העוסקים בשימוש בטרמפים ולפתוח במסע הסברה נרחב

 

נערים ונערות החשופים לבעיות ביטחוניות ולסטיות מיניות כתוצאה משמוש בלתי מבוקר בטרמפים, תוך סיכון עצמי רב ומיותר הוא מחזה שכיח במודיעין וסביבתה. 

בני הנוער שלנו נוהגים כבדרך שגרה להשתמש בטרמפים ולסכן את ביטחונם האישי ואת חייהם. התופעה נפוצה בעיקר במכבים-רעות, בהן תדירות התחבורה הציבורית נמוכה.  ביציאות הראשיות של מכבים ורעות ניתן לצפות, לעתים קרובות, בנערים ונערות העומדים לצדי הכביש ומצפים לנהג האדיב שיואיל לעצור ולהסיע אותם למקום חפצם, במטרה להגיע מהר ליעדם.

יש נערים שהפכו מנהג זה לקבוע ואינם מודעים או מתייחסים כלל לסכנה הטמונה בעליה על טרמפ לא מוכר. מרביתם אף לא בוררים לאיזה רכב הם עולים. מדובר בבני נוער מבתים טובים למדי אשר המצב גורר אותם להתנהגויות מסוכנות. בהעדר תחבורה בתדירות גבוהה אין לעתים לנוער אפשרות לצאת ממקומות מרוחקים ולשוב לשם, אלא במוניות פרטיות יקרות, בהסעות של ההורים שלא תמיד זמינים, ובטרמפים מסוכנים שהשימוש בהם יכול להסתיים באופן טרגי.

על פי הוראות משרד החינוך על המחנכים והמורים להסביר לתלמידים את הסכנות הכרוכות בנסיעות בטרמפים, עם נהגים בלתי מוכרים, ועליהם לאסור על התלמידים נסיעות כאלה. לאור התדירות הגבוהה של השימוש בטרמפים בעיר, דומה כי הדבר לא נעשה או שהוא נעשה רק בתחילת שנת הלימודים ונשכח במהלכה. גם להורים של הנערים האלה חלק מכריע בהסברה השגויה.

נראה כי ההורים אדישים, משום מה, ומאמצים התנהגויות של בת יענה. הם לא ערים למעשי ילדיהם ולא משתתפים במשחק הזה. גם נציגויות הורים, כמו סיירת ההורים שפעילה בעיר ועוסקת בסמים ואלכוהול יכלה לקחת על עצמה את הטיפול המונע בתחום הרגיש הזה, אך נראה שעד כה זה לא נעשה.

בני נוער, המשתמשים בטרמפים עמם שוחחנו בעבר נטו לזלזל בסכנות הביטחוניות והבטיחותיות שבהתנהגותם. אבי (16) אותו אספנו מהיציאה מרעות, אמר לנו: "אני נוסע בטרמפים, כי זה הכי נוח לי. אין מצב שאמתין שעות ארוכות לאוטובוס כדי לצאת מכאן ואין לי אפשרות לממן מוניות", ומה עם הסכנות, שאלנו: "מסוכן או לא מסוכן אני לא יודע. עובדה שאני נוסע כבר זמן רב והכל בסדר. הנהגים נחמדים, עוצרים ומשוחחים ואם אראה משהו חריג ארד".

ומה עם ההורים שלך, יודעים על כך שאתה עולה על טרמפים? "אני משתדל לא לדבר על כך, אם כי הם יכולים להבין לבד שאני לא צועד כל יום מרחקים ברגל". אתה באמת לא מבין את הסכנות, הקשנו? "אני מעדיף לא לחשוב על זה. מה שכן אני נוסע לרוב עם שותף ואז זה הרבה יותר בטוח. זה שאספת אותי כאן לבד זה די חריג. פשוט החבר שלי שאתו אני רגיל לנסוע לא הגיע היום לבית הספר".

ואילו מרב (15 וחצי) נערה חיננית ממכבים, הודתה בפנינו שהיא חוששת, אבל עולה על טרמפים בכל זאת: "אני משתדלת להיות ערנית. לא עולה עם כל אחד. מכבים הוא ישוב קטן וחלק מהאנשים מכירים אותי אישית ועוצרים לי אז אין בעיה". ומה עם נהגים לא מוכרים, כמוני? "אם הנהג נראה לי מוזר או חשוד, אני אומרת יפה תודה ומשחררת אותו.

יש נהגים שמזהירים אותי מטרמפים, שואלים אם אני לא פוחדת ואז זה מלחיץ עוד יותר". באיזו תדירות את עולה על טרמפ לא מוכר? "להגיד את האמת, מדי פעם, אבל ממש לא יומיום. למעשה רק כשאין ברירה". וההורים יודעים? "השתגעת, אבא שלי לא היה נותן לי לצאת מהבית אם הוא היה יודע, ואימא שלי לא היתה נרדמת בלילות".

שני נערים בגיל תיכון, חובשי כיפות, עמדו בתחילתו של כביש בגין וחיכו לטרמפ שיסיע אותם לכיוון לטרון, לא ממש הבינו מה אני רוצה מהם ובאיזה תחקיר אני עוסק. אתם לא חוששים לעצור טרמפים בכביש כל כך נידח? אתם לא ערים לסכנות, שאלתי? "אנחנו נוסעים המון בטרמפים וממש לא חוששים,

יש לנו חברים שגרים ביהודה ושומרון וגם אליהם אנו נוסעים בטרמפים, אז לחשוש כאן בתוך מודיעין, ממש לא". וההורים שלכם יודעים? לא מתנגדים? "הם רגילים לזה. אין להם בעיה. אנו חיים בחברה כזו שרואה את הדברים אחרת מכם. אין לנו שום חששות ושום מעצורים בארץ ישראל". ואז שאלתי, לא שמעתם על הפסוק: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"? "שמענו ואנו שומרים", אמרו לנו השניים.

בעקבות פרסום כתבה שלי בנושא הסכנות שבטרמפים התקיים בעבר בפורום מודיעין ב"תפוז" דיון מקיף ונוקב. בין היתר כתב שם תושב בשם אפי את הדברים החשובים הבאים: "כל מה שצריך, לפחות בשלב ראשון ומיידי, זה להקדיש 10 דקות לטובת הנושא. לא צריך ידע מעמיק וכישורים נשגבים על מנת להסביר לנוער בקצרה את הסיכונים הנלווים לנסיעה בטרמפים. קיימות
פעילויות שיווק שניתן ליישם, כמו: קול קורא באתרי האינטרנט של בתי הספר בעיר. פרסום חוצות בצמתים הן להורים והן לילדים. לבקש מהנהלות התיכונים והחטיבות להקדיש חלק משיעור לנושא. אפשר בקניון ובישפרו המהווים מוקד משיכה לא מבוטל לנוער להקים דוכן הסברה, מלווה במצגת תמונות וכתבות בנושא.

ואפשר למצוא איזה סרט קולנוע עשוי טוב בנושא וליזום הקרנה מכוונת, אפילו בחינם בקולנוע בקניון רק כדי שהנוער יבוא, יצפה ויסיק את המסקנות לבד. אפשר לשלב בו אירוח של מי שעבר חוויה קשה כתוצאה מנסיעה בטרמפ. ו/או נציגי משטרה שיסבירו על הבעייתיות של נושא הנסיעה בטרמפ. בגדול, יש לעשות פעילות אגרסיבית בנושא ורצוי לפני שהחופש מתחיל".

 

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
לשכת המסחר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות