הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
דוס צמרת
 
 

קצת פחות זה קצת יותר // עינת מיזהר

יעילות כלכלית הוא מונח המתאר את אופי השימוש הנעשה במשאבים, במטרה להביא למקסימום את רמת התפוקה של מוצרים או שירותים.

עינת מיזהר
שאלה לראש העיר

 

השבוע חשבתי על היעילות הכלכלית בחברה המודרנית כשהקשבתי לכתבה על ניצול העובדים בחברת "אמזון", האהובה על כולנו בשל העובדה שניתן לרכוש בה באמצעות האינטרנט כמעט כל מוצר שחשקה בו נפשנו, והוא מגיע אלינו במהירות מופלאה.

ניצול העובדים ב"אמזון" נחשף כשכתב BBC, אדם ליטלר, עבד לזמן קצר במחסני אמזון בסוונסי. הדו"ח שלו הראה כיצד הוא נאבק לעמוד בדרישות סורק כף היד שלו, שנתן לו רק דקות ספורות למצוא כל מוצר. כדי למדוד את כמות הקילומטרים שהוא נדרש לעשות בכל משמרת, הוא ענד מכשיר מודד צעדים.

במשמרת הלילה שלו, שנמשכה 10.5 שעות, ליטלר אמר "הלכתי הלילה יותר מ-17 קילומטר." ברשת ב’ שמעתי שיחה בנושא והכתב הגדיר את היעילות הכלכלית כ"דת היעילות".

מדוע דת? כי כשהיעילות הכלכלית הופכת להיות מטרה מקודשת היא דורשת קורבנות והקורבנות מוגשים לה יום יום, שעה שעה על המזבח. ערכים כמו צדק ומוסר, רווחת העובד, שוויון ואיכות הסביבה. עם היד על הלב, כמה מאיתנו לא מרגישים לפעמים כקורבן המוגש על מזבח ’דת היעילות’?

כל אחד מכיר היטב את מקום העבודה שלו, את התנאים בהם הוא עובד ואת הדרישות ההולכות וגדלות לעיתים, עד תחושה שאיבדנו את עצמנו, את החיים המאוזנים והשפויים, את חדוות היצירה שנזנחה ואתה גם שמחת החיים.

אנחנו מקדישים יותר ויותר זמן למקום העבודה והטכנולוגיה -בעיקר אמצעי ההתקשרות- מגוייסת כדי לשרת את ’דת היעילות’ . אנחנו נדרשים להיות זמינים יותר כדי שאפשר יהיה להנחית עלינו עוד ועוד משימות בשעות המנוחה שלנו. אל ילדינו אנחנו מעבירים מסר שהערך העליון הוא העבודה, והתירוץ שלנו הוא הצורך בפרנסה.

אולם מה יקרה אם נהיה יעילים קצת פחות? מה יקרה אם נרשה לעצמנו, בלי יסורי מצפון, שבת אחת לשבת ולקרוא ספר להנאתנו ולא נעשה בה משימה הקשורה בעבודה? מה יקרה אם נקדיש זמן ליצירה, רק בגלל שהיא משמחת אותנו, תורמת לנו חדווה והתעלות רוחנית ונפשית, רק בגלל שהיא פשוט עושה לנו טוב? מה יקרה אם נדרוש מעט פחות מהעובדים תחתנו כדי להעניק להם יותר. להם ולא לנו.

במונחים מוחלטים, מצב מוגדר כיעיל מבחינה כלכלית כאשר:

  1. לא ניתן להשיג שיפור בתפוקה מבלי לגרום לאחר לפגיעה בתפוקה.
  2. לא ניתן להשיג תפוקה גבוהה יותר מבלי להגדיל את רמת התשומות.
  3. התפוקה מושגת ברמת התשומות הנמוכה ביותר עבור כל יחידה.

כדי להיות יעילים צריכים לשלם פחות כסף לפחות עובדים ולדרוש מאותו עובד להיות יעיל כמו שניים. אם הוא לא מסכים המעסיק יפטר ממנו והרי ככל שהוא חלש יותר כך  יסכים יותר לרצות את המעביד ולעבוד לפי דרישותיו. זה הבסיס לניצול העובד של דת היעילות.

שמעתי מישהו פעם אומר בהרצאה: "אולי לא שמתם לב אבל בני האדם נוטים למות בטווח הארוך. הם חיים בטווח הקצר". היעילות הכלכלית מסתכלת על הטווח הארוך. אבל אנחנו, אם חיינו יקרים לנו, כדאי שנסתכל גם על הטווח הקצר. כדאי שנזכור שהאמצעים הם לא המטרה והמטרה במקרה הזה היא איכות חיינו המאוזנים והשפויים.

בתהילים מזמור קכח האושר, כפי שהוא מתואר, משולב בשלווה.

" אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה   בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶך... יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן    וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָוּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל."

ואילו הרשע מתואר כמי שרעב לעוד ועוד נכסים, גם במחיר השתלטות על נכסיהם של אחרים כפי שמתאר ישעיהו הנביא בפרק ה:

" הוֹי, מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת, שָׂדֶה בְשָׂדֶה, יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ."

הצדיק שזכה לחיים אושר ושלווה יזכה לאריכות ימים ויראה בנים לבניו, ואילו הרשע-האימפריאליסט, שאינו יכול להשביע את רעבונו לפני שהוא משתלט על חייהם ונכסיהם של האחרים, יזכה לבדידות מזהרת בסוף ימיו הקצרים.

ואם לנביאים אינכם מקשיבים למה שלא תקשיבו לליפא העגלון בשירו של יחיאל מוהר:

"אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה. "

 
 
פורום1זול