הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
הצעה
 
 

הבנת מהות האדם דרך ”דומם, צומח חי ומדבר”/ דליה אלעזר

4 דרגות ההתפתחות של האדם מוכרות לנו "מהטבע", אלא שבחשיבה הרציונאלית הרגילה לא חשבנו שהסביבה הטבעית משקפת אותנו לעצמנו בכל רגע ורגע.

גילה עיני

 

הטבע בוער "בעצמותינו", אם נדע עד כמה, נתרגש ונזרום עימו שלובי זרועות, נתהלך בשביליו ונחזה ביופיו....נתפתח  להיות "מדבר" כשאנו מכילים ונושמים את כל הדרגות האחרות בתוכנו, בעזרתם נהפוך להיות בריאים  ומאושרים  מתוך  שנבין את כיוונו (כיווננו...)נתעצם  ונתעשר בשפע הבריאה (בריאות ואהבה, הרמוניה ושלווה).

נולדנו יצורים חיים שהמניע אותם היא רצון אגואיסטי  לקבל לעצמם בלבד, לקבל  אנרגיה  מהסביבה, האנרגיה הזו  היא אנרגית "אור"  על מנת שנתפתח לאינסוף....

אנרגיית ה"אור" הזו מתבטאת בתוכנו כרצונות שונים....(הרצונות משתנים ומגוונים עפ"י רמת ההתפתחות האישית, 4 הדרגות שאפרט בהמשך).

4 דרגות ההתפתחות של האדם מוכרות לנו "מהטבע",  אלא שבחשיבה הרציונאלית הרגילה לא חשבנו שהסביבה הטבעית משקפת אותנו  לעצמנו בכל רגע ורגע.

רמת כוח הרצון המצוי בכל אחד מאיתנו היא זה שתקבע את רמת התפתחותנו בכל רגע ורגע.

בכל דרגה יש רמת רצון אחרת, ההולכת וגדלה לפי רמת התפתחותה.

4 הדרגות הם:

דומם, צומח, חי ומדבר (האדם) 

דומם (איננו תלוי בסביבתו)

בדרגת הדומם  תתקיים בנו רמת הרצון הקטנה ביותר, זה יתבטא בכך שלא תתאפשר לנמצאים בה תנועה.

כמו שבטבע "הדומם" איננו יכול להזיק, כך האדם בדרגה זו לא יזיק לסביבתו, אך גם לא יביא לתועלת משום שאצל האדם "כוח הרצון האגואיסטי" הפועל בתוכו פועל באופן שווה  ערך בין החיוביות שלו לבין השליליות שבו. כלומר אדם שמזיק במידה מסוימת יכול להועיל באותה מידה בדיוק, ולהיפך. (זוהי מידת  כוח הפוטנציאל הפועל בתוכנו).

צומח (תלוי בסביבתו, ללא יכולת לזוז ממקומו)

הצמח חי ומת, כלומר יש לו מחזור חיים התלוי בסביבתו, הוא מרגיש את סביבתו, מותאם אליה ותלוי בה בהתפתחותו, יום ולילה (אור וחושך), קיץ, סתיו,חורף ואביב (טמפרטורה ומידת הלחות(מים), וצריך סביבה מתאימה כדי שיתפתח בה (מרכיבי האדמה ומידת מים התואמת את אופי הצמח). כאן אנו רואים שכוח הרצון של האדם גדול יותר על מנת לקבל לעצמו מסביבתו כי זה דרוש לשם התפתחותו השלמה, כי אחרת ימות.

ההבדל בין דרגת הדומם לצומח: הצומח יכול לספוג לעצמו את המועיל ולהפריש את המזיק וכתוצאה מכך לצמוח. נוכל לראות צמחים המועילים לגוף מסוים  ובאותה העת את הנזק שיעשו לגוף אחר  שלא מותאמים לאכול אותם. (כלומר אין "רע או טוב", יש חיוב להתאמה כדי שנקבל הזנה טובה עבורנו).

חי (תלוי בסביבתו עם יכולת תזוזה)

(בדרגת החי רצון האדם גדול מרמת רצונו שהייתה בדרגות הדומם והצומח)

בעל החיים מפותח יותר מהצומח בכך שיכול לזהות את סביבתו באופן אינדיבידואלי ובכך להתקרב אל ה"מועיל" ולהתרחק מ"המזיק". יש בו רגשות ותחושות אישיים ובכך יש לו "אופי ואישיות" משלו ולכן יש לו מחזור חיים שונה מזה של חיה אחרת  מסוגו החיה באותו המקום. לבעל החיים יש חיים עצמאיים למרות שחלקם חיים בלהקות לשם הגנה והתרבות, קיימת תמיד הפרדה ברורה בין הזנים השונים, וקשר בין בני מינו הוא דבר ההכרחי לקיומו.

הדבר המבדיל את בעלי החיים מדרגת המדבר (האדם): בעל החיים מרגיש רק את עצמו ואיננו יכול להרגיש אחרים, אין בו את תחושת העבר ואין לו שום עניין בעתיד. הוא חי "כאן ועכשיו".

המדבר (האדם)

באדם יש שני כוחות חזקים  המנתבים אותו ומשפיעים על פעולותיו והתפתחותו: כוח השכל וכוח הרגש. שני הכוחות הללו צריכים לפעול "זה למען זה" ולהשלים פערים ובכך להצמיח את האדם להתפתחות מתפתחת מועצמת  ואינסופית. כלומר איננו חייבים "להרגיש" משהו על מנת להבין אותו , מספיק שנקרא, או שנשמע  וזה יכול לרגש אותנו באותה עוצמה כמעט כפי שהיינו מרגישים זאת על בשרנו, כמובן שזה תלוי ברמת התפתחותנו האישית.

(יש הרבה אנשים החווים קיפאון רגשי מכל מני סיבות, זוהי חסימה החוסמת התפתחות מלאה ומבריאה בכוח הרגש), ולעומתם אנשים ששכלם (האינטליגנציה הטבעית) איננה מפותחת, הם יוכלו ע"י קריאה מרובה וחשיפה לחומרים מגוונים (תיאטרון, קונצרטים, תערוכות, מוזיאונים,ספרים  ועוד ועוד) לפתח את האינטליגנציה שלהם לאינסוף.....חשוב להבין שיש לפתח את שני הכוחות הללו בתוכנו באופן מתמיד....על מנת שנבריא ונהפוך למאושרים.

בין שני הכוחות הללו (כוח השכל וכוח הרגש),  "כוח הרגש" הוא זה שרוצה לפרוץ לתוכנו על מנת לפתח משהו נשגב שמעבר למה שהכרנו עד כה....זו נקודה סגורה שתפרוץ "לפעולה" באם נגיע לשאלה מאוד מהותית בחיינו: מדוע אנו חיים כאן? מה הטעם לחיינו מעבר ל"תענוגות" הרגילים שאנו חווים....משהו מעבר למוכר והידוע...משהו שלא "נגמר"....משהו שיגרום למילוי אינסופי של "אור"....(זה יהיה משהו שלא תלוי עוד ברצון האגואיסטי שלי לקבל לעצמי בלבד....),

וזה מפנה אותנו למקום מרגש שאפשר להתקדם בו רק דרך הרגש.....הרגש לאחר.....

מי באמת יכול לראות את האחר מעבר לעצמו?

מי שיבין קודם כל שכל מה שאנו רואים ב"אחר" כמגרעת , מגרעת זו משקפת משהו בשורש פנימי בתוכו שלא תוקן, ולכן זו הזדמנות להודות בלב על ההבנה דרכו,  במה אנו זקוקים לתיקון....

כלומר אנו חיים בעולם המשקף לנו את עצמנו בהמון צורות ותבניות, ומה שנותר הוא להבין זאת ברמה העקרונית (בדקו זאת ותראו...)ואח"כ להבין שזה מפנה אותנו לחשבון נפש עם עצמנו, ולראות באיזו דרגת התפתחות מדובר שעלינו לפתח בתוכנו על מנת להתקדם.

השלב הבא, להרגיש את האחר ומתוך כך להבין שרק כך נרגיש באמת את עצמנו לכל חלקינו עד החלקים הכמוסים והאינטימיים ביותר. רק כך נתחבר מתוך מקום עמוק, ואז החיבור יהיה חזק ומרגש....היש יפה מזה?

אתן דוגמא: בערב החג כשהתבוננתם באורחים, בטח חשתם התכווצות פנימית מאדם מסוים, והתרחבות רגשית מאדם אחר.....האדם שכיווץ אתכם שידר לכם משהו מקולקל בשורש הפנימי שלכם. הסתכלו בכל הדרגות (דומם צומח חי ומדבר) וראו להיכן הייתם משייכים אותו, אח"כ שימו לב להדגש שהדגשתי בכתיבה עליו (על דרגת הרצון), וזה ייתן לכם סימן יותר נוקב בכיוון התיקון הפנימי שעליכם לעשות. המודעות פותרת חלק נכבד מהבעיה...

אעיד על חברה טובה שסיפרה שהאדם שחשה ממנו כיווץ בערב החג הוא אדם שאיננו רגיש לצורכי אחרים, הוא אלים לילדיו ולאשתו, עוקב אחריהם ולא נותן להם "לנשום". שאלתי אותה לאיזה רמת התפתחות הייתה משייכת אותו והיא ענתה במיידי "חי", הוא פשוט "חיה" רודף אחריהם כל הזמן!

העתקתי לפניה את המשפט הנ"ל מדרגת החי: "קיימת תמיד הפרדה ברורה בין הזנים השונים, וקשר בין בני מינו הוא דבר ההכרחי לקיומו" 

שאלתי אותה האם יש לה קושי בלקבל שכל אדם הוא משהו אחר במהותו/התפתחותו  מאדם אחר? והאם מאיים עליה שאם מישהו לא דומה לה היא בעצם תאבד אותו? ואז היא התחילה לבכות וסיפרה שכך חשה כאשר בעלה עזב אותה....שהיה לה קשה לקבל את התפתחותו והיא פשוט חנקה אותו מטירוף פחד עד שעזב....הרגעתי אותה ואמרתי: שהאדם הזה שיקף לה  את הבעיה שיש לפתור, והכיוון הוא לנסות לחיות את  "הכאן ועכשיו" , לשחרר את העבר מתוך הבנה מה העניק לה ולהיפתח להווה.....

אסכם במשפט האהוב עליי: "ואהבת לרעך כמוך" המסכם את העניין כולו.

בברכת חג- שמח!

דליה אלעזר (050-7577096) מטפלת ומנחה סדנאות להתפתחות אישית בעזרת תדרי אנרגיה "אהבה רבה".

 
 
פורום1זול