חיפוש

 

 
לדף הבית >>     גוף ונפש >>

כולנו להבה אחת גדולה // קבלה

 

ביהדות האש נקשרת עם קדושה רבה ומהווה אמצעי מובהק דרכו ניתן להביע תחושות ורגשות מעבר למילים. מעשה הדלקת האש בל"ג בעומר עשוי לסמן נר נשמה אדיר מימדים אותו מדליקים כל תפוצות ישראל לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. יצחק אהרון מלמד על מוטיב האש בקבלה ועל סגולת ל"ג בעומר.  

 

ימי ספירת העומר קרבים לסופם וביום ל"ג בעומר נוהגים להפסיק את מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר. לפיהם חל איסור לערוך טקסי נישואין ,ממעטים עד כמה שניתן מביטויי שמחה כמו שירה וריקודים, נמנעים מלבישת בגד חדש ואין מסתפרים. ואם בתספורות עסקינן , בעדות ישראל ישנם הנוהגים לספר (בקדמת הראש במקום הנחת התפילין) את הבנים בהגיעם לגיל שלוש בפעם הראשונה בל"ג בעומר. המנהג נקרא "ח’אלקה".

שורש המנהג אינו רק עדתי-מסורתי אלא נעוץ היטב בחכמת הקבלה. גיל שלוש מבטא את "תיקון ג’ הקווים",הבאים להורות  על קבלת אור הבורא אל תוך נשמת הילד.במהותו מציין ל"ג בעומר מדרגה רוחנית חשובה שהאדם עובר בדרכו הרוחנית. בזמן  זה האדם כבר סיים באופן תיאורטי את תיקון הנשמה שלו. בקבלה מכונה שלב זה "תיקון בכוונה". ועתה הגיע הזמן לתיקון אקטיבי של הנשמה, להוציא מהכוח אל הפועל הלכה למעשה. עד אשר מגיע גמר התיקון בחג השבועות, חג מתן האור.

ל"ג בעומר מציין את יום השנה לפטירתו של רבי שמעון בר יוחאי , בנה של שרה אשר נולד לה לאחר שנות עקרות ארוכות. היא קראה לו " שמעון" משום ששמע האל לקול תפילותיה. במשך 13 שנים שהה במערה יחד עם בנו אלעזר כשהוא בורח מגזירת המיתה ע"י הרומאים בעקבות דברים שאמר בגנות השלטון.

משך כל אותם שנים במערה עסק בלימוד התורה ובסודותיה העמוקים כאשר הוא מתקיים מחרובים וממים בלבד. ספר הזוהר הקדוש המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, אולם ישנם הסוברים כי ר’ משה די ליאון הוא שכתב את ספר הזוהר. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, שלל זאת מכל וטען כי חיבור הזוהר מתייחס לרשב"י בלבד.

 לעניין ההילולה המפורסמת ביום זה, המקובלים שחיו בצפת במאה ה- 16 נתנו ערך מוסף לל"ג בעומר - הוא הילולה גדולה על קברו של רשב"י  במרון. לגרסת המקובלים, ביום הסתלקותו של רשב"י עלתה נשמתו והתאחדה עם עולמות עליונים, בבחינת זיווג הצדיק עם השכינה. איחוד זה מייצג חתונה ומכאן הנוהג הנפוץ להינשא ביום ל"ג בעומר (הילולה - מילה בארמית שפירושה : שמחת נישואין).

אם כן מהו הקשר שבין יום פטירתו של רשב"י ובין המוטיב המרכזי ביום זה - הדלקת מדורות ונרות ? סוגיה זו אסביר בשני אופנים: רובד הפשט ורובד הסוד. הראשון מבאר כי הבערת המדורות נועדה לזכר אותה אש שבקעה מן הבית ביום פטירתו של הצדיק ושתכליתה לשמש נר לזכרו. כל זאת משום האמונה כי בזמן הסתלקותו ירד לעולם אור רוחני עצום שהתגלה ונגה משך כל אותו היום.

אולם, באם נעמיק ונצלול אל רובד הנסתר נגלה כי באש פועלים בניגודיות שישה כוחות . היא מבשלת ושורפת, מחממת ומקררת, משחירה ומלבינה ובמהותה מסמלת היבטים שונים במורכבות נפש האדם.

מלבד העובדה כי להבות האש מהלכות קסם מהפנט על המתבונן, יש בהן פן שבכוחו לבטא חלק עיקרי בתחושות וברצונות שלנו. אותן להבות  רוקדות אל על ומפיצות סביבן חום ואור -  באמצעותן מתגלה בלב האדם אותו ניצוץ המבעיר תחושה פנימית של מסוגלות להתמודד עם הבדידות החושך והעלטה הרוחניים המקיפים אותו. אך מסתבר שלא רק אור חסר באדם. עצם הישיבה הנינוחה אל מול הלהבות מחממת את הלב ומעניקה תחושת מלטפת של חיבור ושייכות המפריכים ולו לזמן קצר את תחושת הריחוק והזרות מעולם קר ומנוכר.

האדם כישות בעלת מכלול ערכים , רצונות וחלומות שואף תמיד להתרומם ממקומו ולעלות במעלה ההר עד לפסגה. לעיתים הוא נמצא שקוע עד צוואר בהתעסקות בטפל ולא בעיקר ולכן יימצא  בתחושת תקיעות. אך בל נשכח כי  האש הפנימית הבוערת בקרבו מבטאת את רצונו לפרוץ, לעלות ולהצליח ,ממש כמו להבות האש. המדורות שאנו נוהגים להדליק בל"ג בעומר מסמלות את האור הגדול שמתגלה כשאנו מתחברים בינינו באהבת הזולת. חכמת הקבלה מלמדת כי באדם ניצוץ רוחני המושך אותו אל עבר תחושת השלמות והנצחיות.

כאשר אנו מופרדים אותו ניצוץ מתכלה ומחמיץ את ייעודו. באם נתאחד ונאמץ את שיטת המקובלים, ונדע לכבוש את האגו המבדיל ומרחיק בינינו תיווצר בעירה משותפת שתאחד את כל הניצוצות ללהבה אחת משותפת וגדולה שדרכה יתגלה האור האלוקי. ראוי לציין כי ביהדות האש נקשרת עם קדושה רבה ומהווה אמצעי מובהק דרכו ניתן להביע תחושות ורגשות מעבר למילים.

לכן אין זה מקרי כי הפסוק : " נר ה’ נשמת אדם" מקבל ביטוי ותוקף דווקא ברגעים בהם מתרחשים אירועים כואבים והמוני אדם מתאגדים בספונטאניות ומדליקים נרות. הואיל ולהבת הנר מסמלת את נשמת האדם - אנרגטית, מלאה חיוניות ושואפת תמיד להתעלות ולהתאחד עם בוראה. דוגמה לכך ניתן לראות אף בזמן התפילה.

המתפלל מתנודד קדימה ואחור באופן לא רצוני וחסר שליטה ומזכיר את להבת הנר בתנועתה השואפת מעלה. ל"ג בעומר מייצג את המדורה שבלב ומבטא את התקווה שלנו לתקומה , לעתיד , ולשלום. האמונה כי שפע רוחני רב יורד לעולם ביום זה גוררת אחריה שובל של המוני אדם המתאחדים סביב מדורת השבט כאיש אחד בלב אחד.

יצחק אהרון,איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il

 

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
לשכת המסחר
כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות