חיפוש

 

 
לדף הבית >>     >>

כאן גרים באווירה משפחתית

 

גם אנו המבוגרים יודעים לזהות די בקלות את האווירה המצויה במשפחות שאנו נחשפים אליהן בבתיהן. בין אם היא נוקשה, ביקורתית, תחרותית או סובלנית, נעימה ומכבדת.

 

לפני כמה שנים הסעתי את בני לחבר וכשהורדתי אותו הערתי בהתלהבות כמה הבית של החבר נראה יפה ומטופח מבחוץ. "גם בפנים כל כך יפה?" שאלתי.

"אימא", הוא ענה, "הבית שלהם כמו מוזיאון, אצלנו יותר נעים".

למרות שאני מרבה להתלונן ביני לבין עצמי ובפני חברות על כך שבייתי לעולם לא מסודר ונקי כמו שהייתי רוצה, הסתבר שבני חווה את זה אחרת.

ברור לי שרוב הילדים, להבדיל מרוב המבוגרים, מעדיפים רעש, לכלוך ובלגאן על פני שקט, ניקיון וסדר. יחד עם זאת, בחרתי לקחת את מילותיו כמחמאה שכן להבנתי הוא התכוון לאווירה שחש בבית חברו ולא לרמת הסדר והניקיון ששרר בו. אווירה שלא מאפשרת זרימה, ובאנלוגיה למוזיאון, יש להיזהר ולהיות בשקט ולא להפריע.

גם אנו המבוגרים יודעים לזהות די בקלות את האווירה המצויה במשפחות שאנו נחשפים אליהן בבתיהן. בין אם היא נוקשה, ביקורתית, תחרותית או סובלנית, נעימה ומכבדת.

השאלה הנשאלת היא האם אנו מזהים באותה קלות יחסית את האווירה המצויה בביתנו אנו? האם אנו מקדישים זמן כדי לעצור ולבדוק אם היא תואמת את מה שייחלנו שתהייה או שאנחנו פועלים מתוך המוכר והידוע וחוזרים לדפוסים ששרתו אותנו בעבר, אך לא בהכרח משרתים אותנו כיום.

האם במשפחה שלנו מותר להיות "בני אדם"? להיות לא מושלמים ועדיין להיות במקום בטוח? האם מותר לטעות, להתעצבן ולא להצליח? האם יש גמישות והתבוננות על השינויים שהמשפחה עוברת והאם יש קבלה של השונות בין בני המשפחה? האם יש במשפחה קבלה, הערכה, פרגון, שיתוף?

מה באמת הם הדברים החשובים ביחסים במשפחה ובדרך התנהלותה?

על מנת שנעצור ונשאל עצמנו שאלות חשובות אלו, עלינו להיות מודעים למשמעות העמוקה של צמד המילים אווירה משפחתית, לאחריותנו בקביעתה ולהשפעתה על עיצוב אישיותם של ילדינו.

 

כאשר שני בני זוג נפגשים, כל אחד מגיע עם "מזוודה" משלו שהיא מערכת של ערכים, אמונות, נורמות ודפוסי התנהגות שהיו נהוגים במשפחת המוצא ואותם בחר להביא עמו.

כשזוג נישא, המטרה היא ליצור "מזוודה משותפת" שתהווה איזון בין מערכות הערכים השונות שכל אחד מבני הזוג מביא עמו.

אווירה משפחתית היא בעצם תוצאה של אותו ניסיון ליצור מזוודה משותפת והיא באה לידי ביטוי בהתנהגות ההורים הגלויה והסמויה, הנאמרת והבלתי נאמרת. היא בעצם היחס והתגובה שלנו ההורים לכל דבר ועניין.

את האווירה המשפחתית קובעים, אם כן, ההורים ומתוכה בונה הילד את תפישתו הסובייקטיבית על עצמו ועל העולם. מאחר והמשפחה, הינה השדה החברתי הראשון אליו הוא נחשף, היא מהווה עבורו את העולם. "ככה זה אנשים".

העולם הוא מסוכן / מרתק ומאתגר / יפה ואופטימי / מלא בכיעור ומייאש..

מבוגרים הם אדיבים ומורי דרך / קצרי סבלנות ושופטים ...

ילדים הם קטנים ולא יכולים / לומדים ומתנסים..

גברים הם...נשים הן...זוגיות היא וכו’

יחסי הגומלין בין ההורים וצורת התקשורת שלהם משמשת לילדים מראה דרכה הם לומדים כיצד לתקשר בעולם, ואיך לפתור קונפליקטים. אם בבית נוהגים למשל לפתור חילוקי דעות על-ידי ויכוחים קולניים או צעקות, יש סבירות גבוהה שהילד יסיק שככה מתקשרים אנשים ‏בעולם, ככה מתמודדים בעולמנו עם תסכולים או עם חוסר הסכמה. ואז אנו פוגשים פעוטות וילדים רכים - צועקים.

כאשר המערכת הזוגית מושתתת על כבוד, קבלה, הערכה, שיתוף וחברות הדבר משפיע על האווירה בבית וכך יכולים הילדים לגדול בדרך בריאה.

חילוקי דעות בין הורים בקשר לחנוך הילדים הם טבעיים ונורמאליים. שני ההורים הם אנשים שונים ובעלי דעות שונות. כל הורה מגיע ממשפחה שונה, לעיתים מתרבות שונה ומנהגים שונים ולכן מייצג אישיות אחרת וכך מהווה מודל אחר לילדים. מצב זה מרחיב את אפשרויות הילדים ללמוד סוגים שונים של התנהגות ושל קשר עם אנשים.

אין צורך שהורים יסכימו ביניהם בכל באשר לחנוך הילדים, אך חשוב כי תוך כדי תהליך ההורות, הם יקיימו ביניהם שיח כדי ליצור בסיס משותף של ראייה הורית. באשר לשונות שביניהם - חשוב שיכבדו כל אחד את דעתו של השני, גם אם איננה מקובלת עליו. כך לומדים הילדים לכבד דעה גם אם אינך מסכים לה.

אם נדמה את האווירה לשולחן ערוך, אנחנו יכולים להחליט מה יהיה מוגש על "השולחן", ואילו "מנות" אצלנו בבית לא יהיו בתפריט. ממה שמוצע ב"בופה" יבחרו הילדים את המנות על פי טעמם האישי ונטיותיהם.

זו המשמעות של האווירה המשפחתית , זוהי תרומתה והשפעתה על עיצוב האישיות של ילדנו.

המטרה החינוכית על פי הגישה האדלריאנית, מסתכמת בגידול ילדים לעצמאות, אחריות ותחושת ערך גבוהה תוך מעורבות, רגישות ואכפתיות חברתית. ככל שנציע ב"בופה" שלנו דפוסי תקשורת וערכים כמו תרבות שיחה / קבלה / שוויון / כבוד הדדי / פרגון / התעניינות בזולת / עזרה הדדית / עידוד / אהבה פיזית / ‏חום / התייעצות / שיתוף / גבולות וחוקים, כך נגדיל את הסיכוי לקרב אותם למטרה זו.

לעומת זאת, "בופה" המורכב ממנות כמו נוקשות, ו/או חוסר הקשבה / אי התחשבות בצרכים של האחר / ‏צעקות / ‏כוחניות / ‏ הצורך להיות צודק / ביקורת /‏ שיפוטיות / ‏ציפיות גבוהות / לחץ / תחרות, עלול להרחיק את ילדינו ממטרה זו.

אווירה משפחתית היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב אישיותו של הילד. יש עוצמה ענקית להטבעה זו ומאחר ואנו ההורים אחראים לה, מן הראוי שניתן עליה את הדעת ואף נעשה שינוי אם הדבר מתבקש.

לא ייתכן שנציב מטרות חינוכיות ארוכות טווח לילדינו ובו זמנית נייצר אווירה שתחבל בהן. לדוגמה - אם חשוב לנו כהורים שילדינו יגדלו להיות מבוגרים עצמאים ואחראים אך אנו מגדלים אותם באווירה של חסות יתר ופינוק. או להבדיל, אך ברמת אותו עיקרון, אם חשוב לנו שילדינו יגדלו להיות בעלי דימוי עצמי גבוה אך בפועל אנו מגדלים אותם באווירת ביקורת ותוכחה.

 

לסיום: חשוב שנהייה מודעים לסוג האווירה שאנו מטפחים במשפחתנו.

המודעות מאפשרת בחירה - איזו אווירה אנו רוצים ליצור במשפחה שלנו. אלו ערכים אנו משקפים ואילו מסרים אפשר להסיק מתוך האווירה הקיימת בביתנו.

המסר הוא אופטימי - זה בידיים שלנו, זה ניתן לשינוי. ניתן להדגיש מסרים וערכים שכן מוצאים חן בעינינו ובאופן מודע "להיגמל" מאלו שאיננו גאים בהם ושאינם מקדמים את ילדינו לתפקוד בריא בחייהם הבוגרים.

מספיק שאחד מההורים ייקח אחריות ויעשה שינוי הדבר ישפיע על כל בני המשפחה.

בהצלחה!

הכותבת היא אם לארבעה, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים ומנחה במדרשה למקצועות ההנחיה במכון אדלר

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות