חיפוש

 

 
לדף הבית >>     >>

”מה זה שייך?” // הורים וילדים

 

על תחושת שייכות ודרכים לחיזוקה  

 

הורים יקרים, קחו לעצמכם כמה רגעים והיזכרו בקבוצה חברתית, מעברכם הרחוק או הקרוב (כיתה בביה"ס, תנועת נוער, צבא, מקום עבודה וכד’), בה הרגשתם נוח במיוחד, הרגשתם ממש טוב עם עצמכם.

מה לדעתכם אפשר זאת ואיך תפקדתם באותה מסגרת?

נזכרתם? חשבתם? שחזרתם?

אני מנחשת שלפחות ארבעה מרכיבים מהרשימה שלפניכם התקיימו: התייחסות אישית, הקשבה, עידוד, קבלה, הערכה, מסר שסומכים עליכם, הטלת אחריות, חופש פעולה בתוך גבולות ברורים ועוד.

ובאשר לתפקודכם באותה מסגרת -  מניחה שהייתם חדורי מוטיבציה ובמיטבכם.

זה לא סוד שכשמקבלים אותנו אנו חשים                   אהובים,

כשסומכים עלינו אנו מרגישים                                 נחוצים

וכשמאפשרים לנו למלא משימות אנו מרגישים גם       יכולים.

ומה קיבלנו? תחושת אני (אהוב, נחוץ, יכול) מועצם ומשמעותי.

ובשפה האדלריאנית, שלאורה אני מנחה, תחושת שייכות גבוהה.

 

איך זה מתקשר להורות? לילדינו?

פשוט מאד. ילדינו אמנם בני אדם קצרים יותר אך הם שווי ערך לנו בנזקקות שלהם למרכיבים בוני תחושת שייכות. בדיוק כמונו, הם יחושו מצוקה אם יחוו תנאים מכשילי שייכות כמו ביקורת, שיפוטיות, זלזול, חוסר התייחסות וכו’.

על פי הגישה האדלריאנית, הצורך בתחושת שייכות הוא צורך מולד, קיומי. כמו אוויר, מים.

כול ההתנהגויות שלנו מכוונות בעצם לאותה מטרה - לחוש שייכות. גם אם זה אומר להשתמש כדפוס בהתנהגויות מפריעות  (על כך, בטור הבא).

התפקיד הראשון במעלה שלנו כהורים, הוא לעזור לילדינו לפתח תחושת שייכות גבוהה.

חשוב שנזכור, שאנחנו מהווים עבורם את הקבוצה החברתית הראשונה עימה הם באים באינטראקציה.

מבלי שאכירכם באופן אישי, כולי אמונה שילדיכם מרגישים אהובים. אני מזמינה אתכם לבחון, עד כמה הם מרגישים נחוצים ויכולים.

קחו לתשומת ליבכם שכשאנחנו מרגישים תורמים ומועילים לקבוצה, אנחנו בעצם מרגישים שייכים לה. לא מספיק לתרום, צריך להרגיש תורמים.

הסבר התפתחותי:

ככל שזה נשמע אגוצנטרי, כשלב ראשון בהתפתחות, חשוב שלתינוק/פעוט יהיה אכפת קודם כל מעצמו.

איך לדעתכם תינוק בן יומו תורם לעצמו?

יונק! (האמת היא שגם הבכי זו הדרך להפעיל את הריאות ולומר לעולם - הלו! אני כאן!)

רק לאחר שילמד לזהות את רצונותיו, יכולותיו, צרכיו ויקבל את עידודנו על כך, יהיה פנוי לתרום לסביבתו הקרובה. (החל במשפחה, דרך מסגרות חברתיות קרובות וכלה בזיקה חברתית כוללת)

כול מה שילד עושה בשלבי ההתפתחות השונים שלו - מתהפך, זוחל, מתיישב, נעמד, הולך, מדבר, הם כדי לצאת מהקטנות שלו - מתחושת הלא יכול. הוא מעוניין לדעת שהוא יכול להתגבר. לכן כל כך חשוב שנאפשר לו תנועה מרבית. כדי שיוכל לגלות את יכולותיו, נעביר לו מסר שאנו סומכים עליו.

הנטייה הטבעית שלנו היא לגונן. לעיתים זה פשוט מטעמי נוחות, כי, כמו שאומרים, לא בא לנו שהם ילכו לנו בין הרגליים. מוצאים עצמנו חוזרים בלי הרף על מילים כמו: לא, אסור, תשבור, תיזהר...

חשוב להראות מה כן ולהזיז מהמקומות שבהם יש סכנה מיידית וברורה.

התנועה במרחב וההתנסות מפתחות את ההתפתחות הפיזית והרגשית של הילד. בנוסף לכך, "לא" היא מילה מופשטת מדי לילדים צעירים ומעוררת עוד יותר סקרנות.

 

אז איך מעודדים תנועה במרחב?

קודם כל נאפשר אותה. נשדר בשפת הגוף שלנו מאור פנים, חיוך, פחות דריכות ובהלה כשילד מתוסכל או נופל (ובלבד שאין סכנה ממשית) ויותר אמונה ביכולותיהם. נלווה את מעשיהם במבט חם ובמילים מעודדות על הצלחות, ולו חלקיות, ועל עצם הניסיון.

דוגמאות:

פעוט משחק 5 דק’ עם עצמו בלול, לגשת ולתת לו נשיקה ולומר לו "איזה יופי אתה מעסיק את עצמך", (גם אם זה אומר שמאותו רגע ירצה שתעסיק אותו...)

אח שומר על אחותו רבע שעה - לומר לו "תודה על העזרה, בזכותך יכולתי קצת לנוח, לשתות קפה בשקט..."

לאפשר לילד שמעוניין להתלבש לבד לעשות זאת ולעודד במילים כמו - "יופי שאתה מתלבש לבד.

זה מראה על עצמאות" (הזדמנות עבור הילד גם ללמוד מילה חדשה ולהעשיר את אוצר המילים שלו וללמוד עוד דבר על היכולות שלו).

דוגמאות נוספות: ילד/ה ערכ/ה חלקית את השולחן (בלי "מה עם המלח?"), התקלח/ה חלקית לבד, היו חביבים לאחיהם, ישנו טוב בלילה - תרם לכוחותיהם וגם לכוחות ולשלוות ההורים. ובאשר למתבגרים - גם טון דיבור נעים של המתבגר אליכם (מצרך נדיר אבל זה קורה), עמידה במילה שלו וכד’ ראוי להוקרה והכרה.

 לסיום, ממליצה להתבונן בתרומה ובמועילות של ילדיכם הפרטיים- מהקטנים ביותר עד הגדולים ביותר. ללמוד להכיר בה ולהוקיר אותה.

בשורה התחתונה - לא לקחת כמובן מאליו שום דבר. לעודד ולהחמיא תוך כדי הסבר על מה אנחנו מחמיאים(כך הילד לומד על יכולותיו) ולהודות להם. וכמובן, לאפשר להם לתרום.

בהצלחה 

הכותבת היא אם לארבעה, מנחה קבוצות הורים, יועצת משפחתית ומורה במדרשה להנחיית קבוצות במכון אדלר

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות