הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
הצעה שאי אפשר לסרב 2
 
 

סיפור שבועי: פרשות מטות- מסעי

פעמיים בשבוע יצאנו ללמוד פסיכולוגיה .דידקטיקה. ופדגוגיה בישיבת הדרום שברחובות.על מנת לקבל תעודת הוראה. אחד התנאים לקבלת  תואר ר”מ היה להיבחן בתלמוד, על מאה וחמישים דפים בכתב, ועוד מאה וחמישים דפים בעל פה.

הרב חיים דברת (צילום: כתב אורח)

פעמיים בשבוע יצאנו ללמוד פסיכולוגיה .דידקטיקה. ופדגוגיה בישיבת הדרום שברחובות.על מנת לקבל תעודת הוראה. אחד התנאים לקבלת  תואר ר"מ היה להיבחן בתלמוד, על מאה וחמישים דפים בכתב, ועוד מאה וחמישים דפים בעל פה.

עמדתי להיבחן על  מסכת "בבא בתרא " שהכילה קע"ו דפים. כל המבחנים המוקדמים התקיימו בקיץ 1973 ואילו המבחן בגמרא נדחה לאחרי החגים כדי לאפשר לאברכים לשנן  היטב  את שלוש מאות הדפים.

רצה הגורל ,ופרצה מלחמת יום הכיפורים שנמשכה  למילואימניקים   כחצי שנה וכמובן הכול נדחה.. באחת החופשות הקצרות מסיני  קיבלתי הודעה מהסמינר שבחודש שבט  תשל"ד –אם ארצה-עלי להגיע למבחן האחרון, שבעל פה. בניגוד לחבריי שהודיעו  למזכירות לדחות להם את המבחן  החלטתי שאיני דוחה ויהי מה.לקחתי איתי את המסכת לחולות סיני בתקווה שאצליח בין המשימות לחזור ולשנן את החומר הרב. ביקשתי ראיון מיוחד  עם המג"ד שבא לקראתי והבטיח לשחרר אותי לעשרים וארבע שעות  ביום המבחן. הזמן התקרב ואני חש  שאיני שולט בחומר אבל קיוויתי שהבוחן בעל פה יבין למצבי ויקל עלי. יצאתי לדרך מאזור התעלה בשעות הבקר אחרי  תעסוקת לילית והגעתי לישיבה ברחובות בשעות הערב המוקדמות עם נשק ותרמיל והמסכת ,

הרב הבוחן, שראה איך הגעתי ישר מסיני, גילה סימפטיה למצבי ושאל אם אעדיף לדחות את מועד הבחינה.  השבתי שאיני יודע מתי אשתחרר, ולכן רציתי לסיים את המטלה האחרונה כדי לקבל את התעודה הנכספת.  לאחר מספר שאלות כלליות שידעתי לענות  הוציא הרב מכיס מעילו דף עם עשרים שאלות מוכנות מראש. מחיתי בפניו  וטענתי  שחשבתי שהמבחן יהיה בעל פה."נכון המבחן בעל פה" השיב  "אבל אני הייתי צריך להתכונן ולכן הכינותי מראש את השאלות". לאחר שעל אחת השאלות לא ידעתי לענות חזר הרב והציע לי לטובתי לדחות את המבחן אם אינני מוכן. השבתי לו שציון עובר מספיק יהיה לי . המשכתי בפנים זועפות להשיב וכשהגיע הרב לשאלה מספר שתים עשרה  העיר  בחיוך שציון "עבר" כבר השגתי ומה שנותר לי רק להמשיך ולשפר . קמתי מכיסאי  לחצתי את ידו והודיתי לו .נסעתי לביתי מרוצה ומסופק.

לחבריי לקח שנתיים לסיים את המבחנים. כי רצו לקבל טוב מאד ואני לא התעקשתי.

לכבוד סיום אותה המסכת השבוע במסגרת לימוד הדף היומי כתבתי שיר כדלקמןJ:

 

חושב שהבנתי אותך בבקר, חוזר בערב תועה ,

לפעמים טועה ופעמים מתעלה,  בוהה   וגם תוהה

כמה מחשבות ותובנות בתוך דף מלא  אותיות?

איך אפשר עליו לוותר? הרי אותו צריך לשמר!

 חוזרים על סיפוריו. עם רש"י  תוספות ופירושיו ,

בין הקודים  המובנים, והקושיות למתקדמים.

 דברי חוכמה וסיפורים, וברצף מתקדמים.

יש קטעים מעיקים ויש דפים מבריקים

 המוכיחים שהחיים ,מורכבים,

שבת שלום.

 
 
b,h
 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

הוספת תגובה לכתבה "סיפור שבועי: פרשות מטות- מסעי"

* השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה.

תגובות הגולשים

b,h