”רק נותר הזיכרון והנחלת ההנצחה לדורות הבאים.”
ככל שהשנים חולפות, מס’ העדים החיים המספרים את זוועות השואה, הולך ומתמעט, וחיה יוגב דואגת שמה שקרה לא ישכח ויונחל גם לדורות הבאים.
בשנים האחרונות הולך ומתמעט מספרם של הניצולים הנמצאים עמנו היום. גם הניצולים אשר עדיין חיים כבר אינם יכולים לספר ולהעיד על קורותיהם במהלך השואה. כדי להטמיע את נחיצות הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים, הוקמה עמותת "דורות ההמשך" שמטרתה הכשרת בני הדור השני, שחוו חיים בבית עם הורים שעברו את השואה, ששמעו את הסיפורים שסיפרו הוריהם להעביר את הזיכרונות הלאה לבני הדורות הבאים. מטרת העמותה היא לפעול בכל מישורי החיים כדי להטמיע את מסר ההנצחה לדורות הבאים, להילחם בהכחשת השואה וליצור מאגר עולמי של מסמכים, עדויות ותמונות הנוגעות בשואה. כמו כן מקיימת העמותה במה ללימודי שואה.
אחד מהפרויקטים שמצטרפת אליו השנה עמותת "דורות ההמשך" הוא "זיכרון בסלון" . בעבר פרויקט "זיכרון בסלון" אירח ניצולי שואה אשר סיפרו את עדויותיהם. אולם התמעטות מספר הניצולים אשר השתתפו במפגשים גרם לכך שבני דור שני נרתמו כדי לספר את הסיפורים במקומם. השנה, בפרויקט "זיכרון בסלון" ישתתפו כ-50 אנשי עמותת "דורות ההמשך" אשר חשוב לציין כי הוכשרו בקורס מיוחד שמלמד כיצד לספר את הסיפור, לא כעדות ראשונה אלא כ- "עדים של העדים". חשיבות הסיפורים היא לא רק במישור החינוכי אלא הם חלק מהפעילויות הרבות שנועדו להילחם בתופעת הכחשת השואה.
באחד מהבתים בראשון לציון המארחים את "זיכרון בסלון" ,תספר השנה את סיפורה חיה יוגב אשר הוכשרה לכך בקורס ההכשרה לסיפור השואה הפרטי.
סיפורה של חיה.
הוריה של חיה יוגב, שהגיעו מהונגריה, ניצלו מהשואה לאחר שאביה עבד בעבודות כפייה. אביה שירת בצה"ל ולאחר מכן הקימו הוריה מכבסה שעבדה למעלה מחמישים שנה.
הם זכו לנחת בחייהם ואף לנינה. במקביל, ניהלה חיה את המרכז הלימודי של "המועצה לישראל יפה" ולאחרונה אף הצטרפה לעמותות "דורות ההמשך". "כל בני משפחתי משני הצדדים נספו בשואה. מעולם לא היו לי סבא וסבתא ורק דודתי עלתה לארץ אך נפטרה בגיל 41. בשנה שעברה חיפשתי מסגרת לריק האין סופי ואז נמשכתי ל"דורות ההמשך". רק השבוע, ארצה בשלושה מקומות ואספר את הסיפור שהוריי סיפרו לי. אמש התארחתי בפרויקט "זיכרון בסלון" בראשון לציון. יש להמשיך ולספר כדי לא לשכוח ולא לתת למכחישי השואה לנצח. זו השליחות של הדור השני".
מעיין ברקוביץ’ היא חברה בצוות מוביל של קהילת מודיעין מכבים רעות במיזם "זיכרון בסלון". "לפני ארבע שנים חנה גופרית, אשת העדות הראשונה, אשר השתתפה בזיכרון בסלון , הגיעה לסלון של נשים שיצאו ממעגל הזנות. המדריכות היו בספק אם הן יקשיבו לה, חנה לא ויתרה והנשים ישבו והקשיבו במשך שעה וחצי ללא מילה. החוויה הזו השפיעה עלי לסייע לפרוייקט ’זיכרון בסלון".
כידוע, זיכרון בסלון הוא יוזמה חברתית המאפשרת לציין את ערב יום השואה קצת אחרת בסלון הבית, בין משפחה וחברים במפגש המורכב מעדות ודיון. שייח על זיכרון השואה השתנה במהלך השנים וטקסים ציבוריים אינם מאפשרים דיאלוג. המייחד את זיכרון בסלון הוא שכל משתתף מוזמן להיות אקטיבי ולהשמיע את דעותיו.
במסגרת פרוייקט זכרון בסלון השתתפו חמישים מאנשי עמותת "דורות ההמשך" כמספרים בכל רחבי הארץ. אנשים אלה עברו קורס הכשרה המלמד אותם כיצד לספר את הסיפור, להיות "העדים של העדים".
ברקוביץ’: "השנה התקיימו כחמישים מפגשים ברחבי העיר כאשר אנו מאמינים שמספר התושבים הגיע לכאלפיים תושבים. המסר שלי לכל הציבור שהוא דור ההמשך: אנו חולייה בשרשרת הדורות, בכל דור ודור העם היהודי התמודד במלחמת הישרדות כזאת או אחרת. לצערנו, קרב ובא היום שבו נחייה בעולם ללא ניצולי השואה ועלינו כדור ההמשך מוטלת החובה ליצור המשך חי לזיכרון. להיות המוציאים לאור של הסיפורים. לשואה יש ערך חשוב בהיבט האישי והלאומי שלנו, הזיכרון צריך לתת ערך מוסף מעבר לעוול שנעשה לעם שלנו ולכן חשוב ליצור נקודת חיבור אצל כל אחד ואחת מאיתנו לזיכרון".
הכותבת: מירי סער, בעלת חברה לתוכן, כתיבה, עיתונאות וקידום פרויקטים לקהילה
עע.jpg)
