משחקים בארכיאולוגיה
המסקנות העיקריות מסיכום החפירות הקהילתיות והתיעוד של אתרים ארכיאולוגיים במודיעין היו ש”רק ככה אי אפשר להמשיך”. שצריך מימון, שהחפירות הקהילתיות הן נפלאות חינוכית, אבל קשות למימוש ושבמודיעין יש אנשים שאיכפת להם אולם עם השפעה מועטה
ועדת שימור אתרים. לואיס רפאל מציג חפירת התיתורה (צילום: מנחם בנטוב)
מטבע חשמונאית ממצא מגבעת שר (צילום: מנחם בנטוב)
שלושה נושאים מרכזיים הוצגו אתמול (ד’) בערב בישיבת ועדת שימור אתרים בראשותו של סגן ראש העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה אלכס ויינרב: תסקיר אתר חרבת נכס, סיכום פעילות החפירה הקהילתית בגבעת שר וסיכום פעילות החפירה הקהילתית בתיתורה. לזכותו של ויינרב יש לומר שעם או בלי מימון, הוא מצליח להביא לישיבות הללו הרבה תושבים שאיכפת להם.
חרבת נכס שנמצאת בסמוך ומדרום מערב לאתר "ישפרו", נסקרה על ידי יובל גדות. גדות שהוא ארכיאולוג במקצועו ובעיסוקו, ביצע תסקיר נוף של האתר כדי לנסות ולהעלות רעיונות לשימוש ושיקום עתידי. בעבודתו איתר גדות 4 מתחמים שכולם קשורים לאתר הכפר הערבי שבמקום. מן9 הראוי לציין ששביל חוצה ישראל חוצה את האתר הזה במרכזו. המלצותיוהיו: להכין תיק מיפוי ותיעוד של האתר, לבצע טיפול מונע של חסימת בורות ומבנים רעועים, סימון שביל טיול הקפי, הצבת ספסלים ושימור ושיקום בתי הכפר וחיי הכפר במקום.
בסקירת פעילות החפירה הארכיאולוגית בגבעת שר, פעל הארכיאולוג יובל גדות באתר מטעם ההיברו יוניון קולג’. האתר נחפר זו השנה הרביעית ואומץ על ידי ביה"ס ניצנים. החפירה באתר אינה חפירה ארכיאולוגית קלאסית, אלא חפירה קהילתית בה הקהל הרחב מוזמן להגיע ולקחת חלק בחפירות. רוב האתר תועד חיצונית ומהממצאים הלא מעטים שהתגלו עד כה עולה כי הישוב התקיים לפחות מהתקופה ההלניסטית-חשמונאית, זאת עפ"י נרות שמן טיפוסיים לתקופה, מטבעות עם שמות מלכים חשמונאיים ועוד.
ההנחה היא שבתקופת המרד הגדול הישוב ניטש. בהמשך, בעקבות איתור צלבים ביזנטיים חרוטים על אבני בניה באתר, ההנחה היא שהיה במקום ישוב נוצרי-ביזנטי שנמשך לפחות עד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 10 העידן העבאסי). מהממצאים: מטבעות רומיות מאוחרות וביזנטיות. תקופה מאוחרות יותר שזוהתה ביישוב, היא התקופה הממלוכית. ממצא מעניין וייחודי, היתה צלמית-תליון, עשוייה עופרת של האל המצרי-פרעוני "הורוס". הצלמית מתארת את הורוס כילד. ההנחה היא שהצלמית הובאה כקישוט ושאין לה קשר לשלטון מצרי במקום או לתרבות ופולחן מצריים שהתקיימו באתר.
הפרוייקט השלישי שנסקר היתה החפירה הקהילתית בגבעת התיתורה. את הממצאים הציג הארכיאולוג לואיס רפאל ששייך לצוותו של שמעון גבסון שחפר רבות במודיעין. בדומה לממצאים מהעבר, נמצאו ממצאים חדשים שמתארכים את היישוב החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לקרבות מלחמת השחרור. החפירה התנהלה בליווי ביה"ס אופק. מהממצאים: כלי צור כלקוליתיים, אבני פסיפס וכלי זכוכית הלניסטים וכן אתר ספלולים וקעריות חצובים בסלע שתיארוכם בעייתי, אולם ההנחה היא שהם לפחות כלקוליתיים ואפשר שאף מוקדמים יותר.
המסקנה המרכזית שעולה מכלל הפעילות הארכיאולוגית-קהילתית שהתקיימה עד כה היא שצריך מימון ראוי למימוש הממצאים והפיכתם לנכס הקהילה. "הפרוייקט כדי שיימשך, לא יוכל להמשיך בדרך זו של התנדבות" אמר גדות בסיכום דבריו.
עע.jpg)
