נפשו הפתלתלה של האדם // קובי עצבני
איני מצליח עד היום להפריד בין תעצומות הנפש להם נזקק אדם כדי להיפרד מכל מה שיקר לו לנצח, לבין העוולות והטיפשות הכרוכות בצעד בלתי נתפס זה שאין ממנו חזרה.
בשבוע שעבר פרסמנו ב"חדשות מודיעין" שני סיפורים מהעיר והסביבה. הראשון, תושב העיר שניסה להתאבד וכמעט הצליח אחרי שקיבל במייל הודעה על פיטוריו, והשני שכן הצליח ונטל את חייו במו ידיו והכל באותו יום ביער בן שמן. ובעוד הכותרות על אלה מתקררות והנה נוחת סיפור הנער מפתח תקווה שנסע ליער בית שמש להתאבד עם חברתו, בסופו של דבר, חברתו ניצלה. והכל בגלל הריון לא מתוכנן. אבל הסיפור הזה יוצא דופן, כל האחרים קשורים להסתבכות כספית.
יש סיפורים שקרו השבוע בעיר ולא יגיעו לכותרות כמו לדוגמא... רומן של זוג צעיר ומאוהב שעמד לפני נישואים, התרסק באקורדים צורמים וכואבים, אחרי שבן הזוג ניצל את אהבתה של בת זוגו ונתן המחאה מפנקס הצ’קים שלה כערבות לעסקה שעשה והסתבכה. הצ’ק שניתן כפיקדון נפרע והמאוהבת גילתה זאת רק אחרי שהבנק החזירו לה המחאות.
יש עוד ועוד סיפורים שכולם קשורים איך לא, במצב הכלכלי הנורא השורר במדינה אבל יש משהו שמטריד אותי תמיד כשאני קורא על מישהו שהתאבד. מטרידה אותי המחשבה מה לעזאזל עובר בראשו של אותו איש שהחליט שהוא נפרד מהעולם הזה, לעולם מסתורי עלום ונסתר שאולי כלל לא קיים. אני לא מצליח לתפוס איך בעיה כלכלית/רומנטית/ הריון לא מתוכנן/בושה יכולה להיות כה טראומטית שאינה שווה להמשיך לחיות. איני מצליח עד היום להפריד בין תעצומות הנפש להם נזקק אדם כדי להיפרד מכל מה שיקר לו לנצח, לבין העוולות והטיפשות הכרוכות בצעד בלתי נתפס זה שאין ממנו חזרה. קטונתי.
עע.jpg)
