המאבק לסגירת חוות מזור
כ-18 ק"מ ממודיעין פועלת חוות מזור. בחווה מוחזקים כ- 1500 קופים המיועדים לניסויים מדעיים. 20 שנה של מאבק ולחץ ציבורי לא הצליחו להפסיק את פעילותה. אך, בשבועות האחרונים יש אור בקצה המנהרה החשוכה
ממאוריציוס לכלוב המעבדה
באי הטרופי מאורציוס שבאפריקה, שבדרך כלל מגיע לכותרות בגלל הפקות אופנה יוקרתיות, מסתתרת תעשיית הצייד והסחר בקופים הגדולה ביותר בעולם. קופי המקוק, הגדלים שם בשפע, ניצודים, נכלאים ונשלחים למדינות העולם לטובת ניסויים רפואיים שונים.
חברת "ביוקלצ’ר מאוריציוס", שבעלי החברה שותפים בהנהלת חוות מזור, מעסיקה ציידים מקומיים במאוריציוס ומשלמת להם עבור כל קוף שהם צדים מהטבע ומביאים לשעריה. הציידים נוקטים בשיטות אלימות ופרימיטיביות ללכידת הקופים מהטבע. עד היום הועברו לחוות מזור 1,646 קופי מקוק.
העברת הקופים לחוות מזור נעשית בכלובים סגורים קטנים, במסע מפרך הכולל שעות ארוכות של הובלה במשאיות ושעות רבות של הובלה כמטען בבטן מטוס נוסעים, כאשר במשך כל הזמן הזה נמנע מהם מזון ומים, הם חשופים לחום וקור קיצוניים, לרעשים מפחידים ולחרדות רבות. תחקירים שנעשו אודות הובלת קופים בינלאומית מראים שחלק מהקופים מתים במהלך המסע הקשה הזה וחלקם מגיעים ליעד במצב גופני ונפשי קשה מאוד.
חיי קוף
ייתכן מאוד ועדיף לקופים למות בשלבי הכליאה וההובלה, שכן הגורל שמצפה להם גרוע יותר ממוות. בחוות מזור הקופים מתחלקים לרבייה במתקן, ייצוא קופים לחו"ל ומכירת קופים למוסדות מחקר בישראל. גורלם של הקופים שנותרים לצורכי רבייה הוא העדין מבין השלושה, שם רק מפרידים את הגורים מן האמהות מדי שנה, מעט אחרי הלידה, כדי לאפשר לנקבה ללדת בשנית בשנה הבאה. קופת המקוק האינטילגנטית מפגינה סימני אבל, ייאוש ומצוקה נפשית בכל פעם שזה קורה, וזה מבלי להתייחס בכלל לתנאי הכליאה הגרועים.
אולם למרות שחוות מזור נקראית חוות רבייה, והצידוק המוסרי לקיומה הוא העובדה שהיא אמורה להפחית את הצייד של קופים בטבע, מרבית הקופים המגיעים ממאוריציוס לא נשארים לצורכי רבייה. מסתבר שהביקוש הגבוה יותר, והיכן ש"הכסף הגדול" נמצא הוא בקופים דור ראשון. כאלה שנלכדו בטבע, או גורי לאמהות שנלכדו בטבע. נתון זה יוצר מצב בו הרבה יותר משתלם לייבא קופים ממאוריציוס ולשלוח אותם ישירות לניסויים, ללא רבייה.
על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מ-2003, חוות מזור הופכת כך לתחנת מעבר ממאורציוס לעולם המערבי, מעין החצר האחורית של המדינות המתקדמות, שכבר מזמן הציבו איסורים וחקיקות שונות כנגד סחר בקופים. לשלב של ייצוא הקופים לחו"ל, שמהווה את החלק הארי של החברה, מגיעים רוב הקופים. עד כה ייצאה חוות מזור כ- 5,000 קופים, לניסויי רעלים שונים, בהם מזריקים לקופים רעלים דרך נקבים שונים בגוף (ואני ממש לא רוצה לפרט לכם על תוצאות הניסויים האלה).
חלק מהקופים שאינם מופנים לרבייה או מיוצאים לחו"ל נמכרים לגופי מחקר בישראל, לרוב לניסויים בחקר המוח. גם כאן הפגיעה הפיזית והנפשית בקופים קשה מאוד, ותוצאות הניסויים עד היום לא הוכיחו את עצמם כמשמעותיים ורלוונטים יותר מניסויים אתיים יותר באמצעי הדמייה משוכללים.
עד כאן על הקופים ומסעות הייסורים שלהם. מובן שניתן היה לפרט הרבה יותר על סבל הרב שנגרם להם בכל תחנה ותחנה, על העינויים הרעילים, כריתות האיברים ושאר מילים מזעזעות שיציירו את התמונה בצורה מדוייקת להפליא. אבל אין צורך בכך, כיוון שהדיון הוא לא עד כמה ניסויים בקופים פוגעים בקופים, דבר שהוא מובן מאליו, אלא האם התעשייה הזאת הכרחית להתקדמות המדע האנושי, ומה האלטרנטיבות והשפעתן. וחשוב לדעת, יש אלטרנטיבות!
הפרדוקס
נפתח בפרדוקס האתי המרתק שעומד בפני נסייני הקופים. מצד אחד קופי המקוק, על אף היותם מוגדרים "קופים ירודים", הם מגלים יכולות קוגניטיביות ונפשיות גדולות מאוד, מביעים רגשות, חווים כאב, תסכול, השפלה, ותודעתם דומה מאוד במובנים רבים לתודעה אנושית.
עקב הקרבה המנטלית בוחרים חוקרים להשתמש בקופים לניסויים שונים במדעי ההתנהגות והפסיכולוגיה. אולם ברגע שאתה מודה שהקופים מפותחים מספיק כדי לחוש את הרגשות הללו, לסבול ממצוקה, הזיות ופרנויה, אתה בעצם פוגם מוסרית ביכולת שלך לחקור את הקופים. הרי אם הם באמת חשים כך, האם זה לא קו אדום מוסרי? ישנה תועלת רפואית לניסויים בקופים, חוקרים כותבים מאמרים, מגדילים את הידע האנושי ולומדים על התנהגויות הקופים תחת השפעת סמים, בדיקות רעלים, במצבי אונס, פחד ושלל ניסויים.
השאלות צריכות להיות ספציפיות, לגבי התועלת שמביא כל ניסוי וניסוי למדע ולרפואה. האם חשיבות המחקר גדולה מספיק כדי להצדיק סבל שמעליו מורם דגל שחור מוסרי? והשאלה החשובה מכל, האם אין כיום דרכים לחקור את המוח ישירות בבני אדם, ללא גרימת סבל? ומדוע לא עושים זאת. מה גם, מחקרים רבים הוכיחו שיש חסרונות רבים מדי בניסויים קוגניטיביים על קופים, ויכולתם להשליך על האדם. לראיה בדיקה מדוקדקת בכותרת המאמרים שיוצאים ממכוני המחקר של הניסויים בקופים, תגלה כי החוקרים מציינים במפורש את הקופים בכותרת המאמר, וזאת על מנת שלא ליצור את הרושם המוטעה שמסקנות המאמר רלוונטיות גם לגבי בני אדם.
כמו כן, חשוב מאוד להבין שרובם המוחלט של הניסויים בקופים מוגדרים כמחקר בסיסי, כלומר ניסויים שלא הוזמנו על ידי מחקר מסויים ומוחלטים לפי דעתו של החוקר. על פי ארגון "מאחורי דלתות המעבדה", מעקב אחרי כל פרסומי הניסויים בקופים בישראל במהלך 30 השנים האחרונות מעלה שבמאזן העלות-מול-תועלת, העלות גבוהה והתועלת אפסית.
בעשרות השנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בתחום טכנולגיות ההדמייה האנושית, טכנולוגיות שקידמו את הבנת המין האנושי על מוח האדם ומצבו הבריאותי יותר מכל שיטה אחרת. מבלי להיכנס לפרטים טכניים, ניתן להגיד שקיימות שיטות הדמייה שונות, מקוריות ומגוונות שממשיכות להתפתח עם השנים, ומאפשרות לאדם ללמוד על עצמו הרבה יותר משלמד אי פעם. טכנולוגיה זו בשלה להחליף את הניסויים בקופים. בניסויי מתנדבים באופן אתי, מה גם שהשימוש בבני אדם מביא תוצאות ממוקדות ויעילות יותר בתחום הפיענוח.
העניין הוא שמכונות ההדמיה יקרות בהרבה מניסויים פולשניים על קופים. מממני המחקרים ממשיכים להעדיף קופים במקרים רבים, על האופציה היקרה והמורכבת, אולם שינוי במגמה זו יכולה להביא להתפתחות עקיפה אדירה בענף הרפואה. כיוון שברגע שמחקרים יעברו לשיטות הדמייה, המחייבות פיתוח טכנולוגיה, עולם הרפואה ירוויח טכנולוגית הדמייה ממקור נוסף, מקור כלכלי איתן שיכול בהחלט לתת דחיפה משמעותית ולאפשר מחקרים מדוייקים יותר של המוח האנושי.
המאבק בישראל
בישראל פועלות שלוש עמותות עיקריות שמרכזות את מאבקן בחוות מזור, הראשונה היא "מאחורי דלתות המעבדה" עמותה הפועלת למעלן זכויות כל בעלי החיים המשמשים לניסויים במעבדות בישראל. באתר האינטרנט המאוד מומלץ שלה העמותה מפרסמת מאמרים, תחקירים ונותנת תשתית עובדתי מדעי ואתי נגד ניסויים בבעלי חיים בכלל, ונגד הניסויים בקופים והסחר בקופים בפרט. הארגון השני הוא "תנו לחיות לחיות", ארגון גדול מאוד ומוכר שמפעיל בחודשים האחרונים את כל משקלו במאבק בסחר הקופים. והארגון השלישי, "אגודת זכויות בעלי החיים" הוותיקה.
אל העמותות הרשומות מצטרף דף פייסבוק שצבר למעלה מ-15,000 לייקים ויותר מאלף שיתופים, ושמו "מאבק הקופים בישראל". הדף שוקק החיים שלו הוא למעשה הלב הפועם של המאבק העכשווי. הוא מספק נתונים בזמן אמת, מייצר קמפיינים ומהווה מרכז לפעילות משותפת של כל העמותות. הקרב על חוות מזור התחיל פלוס מינוס ברגע שהחווה התחילה לפעול ב-1991.
במשך 21 שנות קיומה של החווה הוגשו אינספור בג"צים הדורשים להפסיק את פעילותה, נחקקו חוקים המגבילים סחר בבעלי חיים, ואפילו יצא מכתב מהשר להגנת הסביבה ב-2003, צחי הנגבי, הבוחן ומבקר את המשך קיומה של החווה. עם זאת, עד היום למרות הביקורת החוה ממשיכה לפעול, אולם ניראה שבחודשים האחרונים מצליחות העמותות והלחץ הציבורי להטות את הכף.
מלחמה בשתי חזיתות
את מאבקם בניסויים ובסחר מרכזות העמותות בשתי חזיתות עיקריות, האחת במישור הצרכני מול חברת אל על, שמטיסה את הקופים המיובאים ממאורציוס ואת אלה המיוצאים לחוץ לארץ מחוות מזור, והחזית השניה היא מול חוות מזור עצמה, במישור המשפטי. חברת אל על שכבר הצהירה
ב-2010 שאינה מתכוון להמשיך להטיס בעלי חיים לצורכי מטרות ניסויי, ואף שלחה לארגון פיקוח בריטי הצהרה רשמית על כך, לא הפסיקה לחלוטין את הטיסות שלה, והתארגנות "מאבק הקופים בישראל" חשף לפני חודש וחצי כי אל על הפרה את התחייבותה ואישרה משלוח למכון מחקר אמריקאי. העמותות בישראל בשיתוף עמותת הענק PETA ועמותות בילאומיות נוספות הפעילו לחץ צרכני כבד על החברה, וזו הודיעה את השבוע באופן חד משמעי כי היא לא תטיס קופים עבור חוות מזור, גם אם משמעות הדבר תהיה להתמודד עם הליכים משפטיים מצד חוות מזור.
ההפגנה שהייתה אמורה להיערך יום לאחר ההודעה בוטלה בעקבות ההודעה הדרמטית, ומשפטים כמו "ניצחנו" ו"סוף לסיוט המתמשך" מילאו את דפי הפייסבוק של העמותות הנלחמות. הארגונים מסרו בתגובה כי "הבהרנו לחברה שאם היא תפר את ההתחייבות שהיא נתנה לנו היום, כפי שעשתה ביחס להתחייבות מספטמבר 2010, אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת שאף אדם נאור ובעל מצפון לא יטוס שוב במטוסי החברה".
במקביל נערך מאבק אחר, משפטי, מול חוות מזור בבג"ץ על זכותם לשלוח את הקופות לניסויים במעבדות SNBL בארצות הברית. במארס השנה בית המשפט המחוזי בפתח תקווה פסק שהמשלוח תקין ויכול לצאת לדרך, אולם "תנו לחיות לחיות" הגישה בג"ץ וטענה שחוות מזור לא הוכיחה שמטרת הניסויים הם לתרופות מצילות חיים, ולכן אין תוקף חוקי בישראל.
בג"ץ נתן עוד זמן לבירורים משפטיים ובתחילת החודש החליט על פשרה. שישים מהקופות שנלכדו בטבע ישארו בישראל, וארבעים שהגיעו מרבייה בחווה יוכלו להישלח, פשרה שצריכים להסכים לה שני הצדדים. בעקבות כך דרשו בחוות מזור אישור למשלוח מיידי של ארבעים הקופות, אולם בשבוע האחרון בג"ץ דחה את העתירה, וקבע דיון נוסף בעוד חודש.
בארגונים כמובן בירכו על ההחלטה, ובמקביל כמובן הצהירו שימשיכו להיאבק עד שייגמר הסחר בקופים בישראל. סחר שמציב את ישראל בשורה אחת עם מאורציוס, ויאטנם וסין הרבה מאחור בכל מה שקשור בחוקי מוסר של רוב מדינות המערב.
כוח המוסר
הסיפור של המאבק בחוות מזור מוכיח לנו שהתארגנות אזרחית יעילה המשלבת מאבק משפטי וציבורי, יכולה להביא תוצאות. אמנם דברים לוקחים זמן ועברו 20 שנה מאז החלה לפעול בישראל חוות מזור, אבל בימים אלה יכולים ארגוני ההגנה על בעלי החיים, והרבה מאוד אזרחים עם תודעה מוסרית וחברתית גבוה, להתבשם מעט מניחוח ההצלחה של מאבקם. ובמדינה בה גם חצי מיליון איש ברחובות לא מצליחים לשנות הרבה, זו בהחלט עבודה טובה.
עע.jpg)
