חיפוש

 

 
לדף הבית >>     קובי עצבני >>

בעצמאות הבא ב jerusalem הבנויה

 

כיצד תיראה ארץ ישראל בשנת 2267? לעצבני יש תשובות, והן לא מעודדות

 

השנה 2267, קבלו את הנרי משאלי ראש עיריית jerusalem (בפי היהודים הקשישים עדיין ירושלים) במדינת קולורדו בארצות הברית. אבות אבותיו של הנרי באו ממקום שנקרא לפני למעלה מ- 250 שנה מדינת ישראל. הנרי שהוריו תמיד הזכירו לו שהוא שייך לעם היהודי, רצה יום אחד להבין איך צמחה בארה"ב עיר מהגרים יהודית ודוברת עברית כשפה שנייה בת 2 מיליון תושבים, כשגם במדינה היה רוב יהודי, והחליט להעמיק באינטרנט כדי להבין היכן הכול החל.

הוא קרא על מקום נפלא ממנו אבות אבותיו הגיעו ולמקום הזה קראו מדינת ישראל. מדינה נפלאה אבל כמו בימי הפרושים והצדוקים, כך קרא באינטרנט, גורלה נגזר ברגע שהפוליטיקאים והאינטרסים החלו לנהל אותה, בדיוק כמו שזה קרה למעלה מ- 2200 שנה קודם לכן באותו חבל ארץ.

 

ככה זה החל

הנרי קרא שפעם לפני מאות שנים הגיעו לארץ ישראל חלוצים מרוסיה, הצטרפו לדתיים שגרו בצפת, חברון ועוד כמה ישובים ובמשך עשרות שנים בנו ישוב של העם היהודי החדש והכול ממש מכלום. הוא קרא סיפורים מחרידים על שואה גדולה שהתרחשה על 6 מיליוני יהודים באירופה ואשר בעקבותיה קמה מדינה יהודית, מדינה אשר צמחה בקצב בלתי רגיל והפכה לסמל ודוגמא לכל העולם.

אי שם אחרי אמצע המאה ה-20 כך קרא הנרי, פרצה מלחמה בין המדינה שרק עמדה על רגליה לבין מדינות ערביות ובמשך 6 ימים גדלה המדינה פי כמה וכך החל האסון הגדול.

ראשם של מנהיגי המדינה ואיתם התושבים הסתחרר ולשיכורים היו. חלק עדיין קטנטן בעם ראה בכיבוש חברון ושכם כמימוש הבטחתו של אלוהים לאברהם אבינו ומיד אספו ספר תורה וקבעו את הישוב היהודי החדש בלב אוכלוסיה ערבית עוינת.

מנהיגי המדינה הזחוחים עצמו עיניים ונתנו למתי המעט המשיחים הללו לתקוע עוד דגל ועוד תורן וכשהתעוררו גילו שהשלטון עבר לידי החלק הימני בעם. אותם מתי מעט שהדור השני והשלישי שלהם כבר לא הכירו מציאות אחרת והיו ליצוניים עוד יותר הלכו והתפשטו בקרב העם כמו אש קוצים וכך עד שהפכו את אותה מדינה למוקצית בעיני העולם וגם בעיני חלק גדול מהעם באותה מדינה.

במקביל לתהליך זה של לאומנות פנאטית, צמחו עילויים בתורה שבתחילה קיבלו קצבאות כדי להיות באוהלה של תורה, כמה מתי מעט הפכו לעשרות אלפים ובסופה של המדינה למאות רבות של אלפים. שנאת האחר בעדה החרדית האשכנזית הולידה תנועה מזרחית מיסיונרית בשם ש"ס שהביאה לחזרה בתשובה של מאות אלפים נוספים מקרב חציו המזרחי של העם. איש לא שם לב איך שני הזרמים הללו, הלאומני המשיחי וזה החרדי שלא ידע תורה ועבודה מהי, הלכו ותפחו ובשלב מסוים השתלבו זה בזה, חדרו למחזור הדם המרכזי של העם כולו ושינו אט אט את הדי אן אי הלאומי.

 

רצו לשמר את השלטון

אבל זה קרה. שני זרמים אלה שהפכו לצונאמי חברתי וקהילתי, שאבו לקרבם כל משאב, זה עבור סדר עדיפות חדש שנתן יותר לאלה שמעבר לקו הירוק וזה עבור סיפוק רצונם של מגזרים חרדים סחטניים שסברו שמגיע להם הכול. כל זה יכל להימנע לולא כל זאת תורגם לכח בקלפי.

המנהיגים, כך קרא הנרי משאלי, היו שבויים בתוך האינטרסים של עצמם, וכדי לסמם את מי שראשו נותר עדיין שפוי הלעיטו את העם בסיפורים מפחידים על עמים שרוצים להשמיד אותנו, האדירו את הביטחון לרמה אלוקית מיסטית וסכסכו בין יהודי לישראלי, הכול בשם המטרה הנעלה שהינה שימור השלטון.

המטרה הנעלה הזו הייתה מטרה כה נעלה עד שבשמה, החליטו המנהיגים לצאת בהרפתקה צבאית נגד המדינה האיראנית ונגד השכנים מצפון ודרום, הרפתקה שנגמרה אומנם בניצחון אבל היה זה ניצחון יקר יקר ובדיעבד התברר שלא היה שווה את המחיר. אבל לא בגלל זה אבות אבותיו באו לקולורדו.

הייאוש חדר לרקמות העם

ובינתיים באותה מדינה שקראו לה ישראל צמחו שני המגזרים הללו הלאומני משיחי והחרדי כשהמגזר המרכזי השפוי יחסית נשבה בסיסמאות המלחמה, השנאה ואני ואפסי עוד, וכך ביום אחד, נפתחו הקלפיות והתברר שלשלטון הגיעו 2 זרמים, הלאומני קיצוני והדתי חרדי. הייאוש החל לחלחל עוד יותר כשבתקשורת נותרו רק הקרנפים ואוי היה לאותו עיתונאי שידבוק בכתיבה לא "לאומית" ואוי למי שיעז לחלוק על האמונה האלוקית של "מהפרת ועד החידקל".

ואז, כך למד ראש עיריית ירושלים בקולורדו, הרחובות הפכו לג’ונגל חברתי. מזרחים נגד ערבים, אשכנזים נגד מזרחיים, דתיים נגד חילוניים, וחרדים נגד דתיים לייט, ותיקים נגד עולים, עניים נגד עשירים, מתנחלים נגד פלשתינאים, ערבים נגד דרוזים, ובדואים נגד כל העולם. בעולם מזמן התייאשו מהמדינה היהודית, ארה"ב לא הבינה איך הדמוקרטיה היחידה במזרח הופכת לעוד מדינת הלכה בדומה לשכנותיה, ובמועצת הביטחון כבר לא נותר מי שיטיל וטו.

בחו"ל להזדהות כישראלי הפך לסכנת נפשות ממש, ובארץ חילונים ושמאלנים הפכו למוקצים מחמת מיאוס. הצבא המפואר של אותה מדינה הפך לצבא המנוהל ע"י ההלכה. נשים לא גויסו לצבא והמתגייסים החילוניים ששויכו למחנה המוקצה המכונה מחנה השלום חיפשו כל דרך להתחמק מגיוס לצבא הדתי משיחי. הסנטורים שהיו תמיד בעד המדינה קיימו כנסי חירום והחליטו להציל את העם היהודי מעצמו ולתת אזרחות למדינת קולורדו לכל ישראלי שיחפוץ בכך. 3 פעמים בהסטוריה ניסו להקים מדינה , הם אמרו, אבל עמוק עמוק בדי אן אן של העם היהודי, יש משהו שאינו מסוגל להחזיק את כל המערכות יחדיו כשנותנים לו עצמאות.

אפילו בארה"ב הרימו ידיים

וכך מבלי שאיש שם לב ואולי כן, החלה העזיבה. תחילה היו אלה הצעירים החילוניים שנסעו כאילו לטיול ולא שבו. אחריהם הלכו בעלי הממון ולבסוף כל מי שידו הייתה משגת להשיג ויזה לאותה מדינה שבה כך שמעו, ניתן לחיות ברווחה וגם לשמר בה את הלאומיות היהודית החילונית. וכך שנה אחר שנה, התוצר הלאומי החל לרדת, התקציבים צומצמו עד למינימום כי לא היה מי שישלם מיסים ולבסוף כשלא היה מהיכן לקחת כסף המדינה הודיעה לבנק העולמי על פשיטת רגל כלכלית.

העזיבה הפכה לשיטפון כשהיעד הוא אחד, קולורודו. את כרטיסי הטיסה מימן הלובי היהודי האמיד שהתגייס כולו למען המטרה הנעלה להציל כמה שיותר ישראלים ולהביאם לארץ הבחירה החדשה. וכך בתהליך של עשרות שנים בחבל הארץ נותרו החרדים וכן אותם לאומנים שאכלסו את השטחים מעבר לקו הירוק.

ובאותה מדינה למעט שנותר בה, מעבר לגבול ובשטחים רק חיכו לזה ויום אחד פרצה האינתיפאדה החמישית. המונים תקפו את ההתנחלויות שהפכו לערים מבוצרות, ערבי ישראל שאיבדו כל תקווה הצטרפו אליהם, תחילה בטפטוף אחרי כן בזרם מטורף בו השתרבבו כל כעסי ותסכולי האפליה, ובלבנון, עזה, ירדן, סוריה ומצרים, שם עלו מזמן מנהיגים דתיים פנאטים הריחו את הדם ואת החולשה ותקפו בכל מה שהיה בידם.

נגד כל אלה מי שנותר ללחום היה בעצם רק הזרם הלאומני שנותר בשטחי מה שקראו פעם "יהודה ושומרון", כששותפיו החרדים שלא עבדו או למדו ללחום נותרו בצד מתפללים לחסדי האל.

מהי התוצאה של כל מה שקרה? נחסוך לכם למעט זה שאותו חבל ארץ שנקרא מדינת ישראל הפך למדינה ערבית יהודית כשהיהודים הפכו בה למיעוט. וכך, את זה סיפר להנרי סבו ששמע מסבא רבא, התחברו בלא שזה תוכנן מראש מאווייהם של מנהיגי הימין הקיצוני עם זה הלאומני הערבי. זה היה מצחיק לולא זה היה כה טראגי.

ובקולורדו מאז הרוב המכריע במדינה  הלך הפך ליהודי ועיר הבירה שלה שבה הוא משמש כראש העיר אף נקראה ירושלים. כן, גם בבית הוריו של הנרי בכל תפילה אמרו את הפסוק, בשנה הבאה בירושלים, אבל הנרי בטוח כי הכוונה לjeusalem האמריקאית.

 

 

עירית מודיעין

 

 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
לשכת המסחר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות