קול באשה- ערווה (!?)
קובי תופס את הג’ננה. הפעם על הפרק, פרקי אבות: "אין להרבות שיחה עם האישה, קל וחומר באשת חברו". ואתם יודעים משהו...הוא מה זה צודק! לכל ההורים שבכם שהתמזל מזלם להיות אבות ואמהות לבנות- אם לא תוקיעו ותקיאו מקרבכם את התופעה הזו.. הטליבאן יהיה רק פרומו עליז למדינת שגם ככה מאפשרת לקבוצה שולית והזויה לנהל את חיינו כי הם היחידים שיש להם מונופול על אלוהים!
לעיתים הדיסקט נדלק מאוחר מעט ( אתם יודעים...יום הזכרון, יום השואה...). אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. ומה שהדליק לי את הפיוז היה קטע קצר ממאמרו של הוגה דעות חילוני, בלוגר מקומי, המאיר את עיננו כשדן בעומק הסוגיה באחד הפוסטים שלו. אבל נשאיר זאת להמשך.
ולענין עצמו ותחילה לפרומו קצר המעיד שהמדינה הולכת אט אט קיבינימט. מישהו מדרבנן מקדמא דנא החליט על דעת עצמו ששיער ראש של אישה הינו ערווה ושעליה לכסות ראשה פן חלילה תחשקנה עיניו של כל זכר ההולך על שתיים.
המחמירים אגב, השוכנים איש שם בארצות הטאליבן, החמירו עוד יותר. אבל סבלנות...חכמי האשכנזים אגב, הם הכי צבועים... שיער אמיתי- לא, אבל פיאה- כן... אבל צבועים אלה יצא שכרם בהפסדם, כי לכו לראות מה קורה בחנות הפאות ברחוב מלכי ישראל בואכה מאה שערים.
חכמי הספרדים לעומת זאת ממש מחמירים. אבל אף הם, רק כובע או מטפחת. אבל לכו לראות מה קורה בחנות כובעי הנשים בבני ברק... כמעט לפאריז דמינו.
אז ביננו...הכל חארטה. אבל יש משהו שמקפיץ לי את הפיוז כל פעם מחדש, וזו אימרת החכמים שיצאה מבית מדרשם של כמה שוביניסטים/שונאי נשים באחת המאות הקודמות: "קול באישה ערווה". קרי, קולה מסוכן לקורקבני הגברים, ומי שמבין מהי ערווה יכל רק לתלוש את שערות ראשו מהקביעה האידיוטית המכוערת הנ"ל.
עם הזמן, הכשר הפך למהדרין ולנשים נאסר לצאת במחולות. ישמרנו ה’. לו ידעו חכמינו החשוכים כמה נערות מתעלפות מקולם של קובי פרץ, ולהבדיל אלפי הבדלות שלמה ארצי וליאונרד כהן, וזאת מול 0 התעלפויות של גברים מקולה של מרגול ומאיה בוסקילה, היו חושבים שאולי רצוי היה להפוך את פסק ההלכה.
ואגב, את אותם חכמים בלילה (נו...מתי יכלו להחליט פסקי הלכה הזויים כאלה...) לא ענינה העובדה שהתנ"ך מלא בנשים מזמרות, ממרים הנביאה: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.(שמות טו) ועד דבורה הדבירה: "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר" (שופטים ה’) כשבדרך גם סתם נשות ישראל: "וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים" (שמואל א’ י"ח).
דבר מהאיסורים הנ"ל לא מוזכר במקרא. אבל חכמינו מקדמא דנא בפרקי אבות החליטו שלא די באיסור לשמוע קול אישה או לראותה מחוללת אלא אף הרחיקו והזהירו את הבעלים מ...נשותיהם: "אין להרבות שיחה עם האישה. באשתו אומרים. קל וחומר באשת חברו".
טוב, כל זה מרגיז אותי ברמה הכללית, אבל כל שנה כשאני רואה את הרב אלחרר קם מכסאו ונוטש את הטקסים הללו שנה אחרי שנה, אני תופס ת’עצבים כל פעם מחדש על המארגנים. מה פתאום מזמינים רב חרדי שמאמין מן הסתם במדינת הלכה, לטקס כלל ישראלי ויהודי. וזה רק הרב, כי הנה אני קורא שהיו עוד כמה, הפעם חובשי כיפה סרוגה דוקא שנטשו, ורק לא לצפות או לשמוע חלילה וחס זמרתה או ריקודה של נערה. כמצורעות נחשבו.
אבל אם עד כאן רק תפסתי נרווים שגרתיים, הנה פסוק הלכה של הבלוגר המקומי המהולל שניתן אגב התקפה רבתי על כל העולם ואשתו ב 13/5, ממש איים לשרוף לי את הפיוז: "העירייה בחרה לשלב בטקס נערות רוקדות (ככל הנראה מבורות או חוסר מחשבה), ובכך העירייה גרמה לנהירה המונית של הגברים הדתיים מהמקום, שכן צפייה בנערות רוקדות אסורה לגברים על פי ההלכה".
הציטוט ברובו לקוח מכתבה מעוררת מחלוקת בנושא והינו עובדתי בעיקרו, אך הבלוגר המהולל טרח להוסיף במאמר מוסגר את דעתו על הענין: "ככל הנראה מבורות או חוסר מחשבה". אז מר בלוגר יקר... מבורות?? כחילוני/מסורתי לא חשבת שלאסור על תלמידות להופיע זו הבורות?? יכולתי אולי להעמיק בכל פוסט הנ"ל שלך, אבל פיסקה זאת הופכת אותך בעיני לפסול עדות בכלל ולפרשן בפרט.
איך לכל הרוחות אדם חילוני או מסורתי יכול לבוא מחר לבתו ולאמר לה שאין הוא מרשה לה להשתתף בטקס השואה או הזיכרון כי אינו רוצה לפגוע ברגשות הדתיים שבקהל. אז כב’ הרב אלחרר, עם חילוניים כאלה מי צריך את אנשי קרית ספר...
עע.jpg)
