קובי עצבני
העצבני תוהה שמא יש למצוא תחליף למסע המשלחות לפולין. נותן צל"ש למנהלת היכל התרבות על אימוץ השעון השוויצרי. נוזף ברבנים שמנעו ממנו לשתות קפה כמו בן אדם באנג’לו, ומבקש להבהיר לסגן ראש העיר מויש לוי שהוא ממש לא התכוון....
חייבים פולין?
תמיד היה מוזר בעיני איך יש טיסות כמעט חינם לפראג ולבודפשט, שכנותיה של פולין, ולוארשה המחיר קופץ. כנ"ל בעניין החבילות... האם פולין כה משעממת שהתיירים אינם פוקדים אותה ולכן כמעט אין בנמצא חבילות נופש אלא טיסות בלבד?
שאלות טובות? כאשר נברתי, גיליתי למשל שבמדינה המשעממת הזו 80.000 בתי מלון וחבילה יקרה הכוללת בתי מלון וסיורים מגיעה לכ- 3.200 שקל. בחברה אחת כן מצאתי חבילה לשבוע במחיר של כ 3.000 שקל וזה כולל סיורים בשתי ערים בהן יש גם מחנות שואה, ובתי מלון של 4 כוכבים.
וזה מוביל אותי בכלל לשאלה: משלחות לפולין, כן או לא? ואם כן, אז מדוע, ואיך זה שמגיעים לעלויות כה גבוהות של- 6.000 שקל? כפול ממה שהיה עולה לי ולבת זוגתי. אז נכון שאצלי זה רק עם ארוחת בוקר, אבל לו הייתי משרד החינוך שמארגן אלפים רבים של בני נוער, בוודאי לא הייתי מתקשה להשיג מחירי מציאה.
ולמודיעין. העירייה מוציאה את כל תקציב המלגות שלה, 80.000 שקל למימון וסיוע למשפחות המתקשות לממן את סכום העתק הזה. ועל כך יש לי כמה שאלות: האם מישהו יכול להסביר מהיכן נובע המחיר הכפול ויותר? האם מישהו ניסה לדלג על כמה עסקנים במשרד החינוך ולבדוק אפשרות של יציאה מאורגנת שתעלה זול יותר? ואם בדקו ואכן זה המצב, האם יש הצדקה לייצר לחץ על משפחות שאין להן, לעשות שמיניות כדי להשיג לא 6.000 אלא גם את המחיר אחרי הסבסוד?
ראשית, חובה עלי לציין, כל הכבוד לעירייה המקצה סכום עתק במונחי הקצאת מלגות. אבל אני מכיר כאלה שגם המלגות לא עזרו להם ושפשוט נאנסו לגרד הלוואות רק כדי שבנם/בתם יצאו יחד עם הכיתה כשהשיקול הוא גם, ולעיתים בעיקר, הלחץ החברתי.
אז מה עושים?... לא יודע. אבל מישהו צריך לקחת את כל התבשיל הזה ולבדוק האם ניתן לרוקחו בצורה אחרת. והאם לא ניתן להוזיל את הטיסה והשהות. אז אולי להכריח את משרד החינוך לממן מחצית מההוצאות. ואם כל אלה הם סתם שיגיונות שלי אז, אולי באמת, הרעיון של "יד ושם" מספיק.
רק אולי.
-----------------------------------------------------------------------------
והצל"ש למנהלת היכל התרבות
איפה לא הייתי?! בהיכל התרבות בת"א וב"הבימה", ב"חאן" ובקאמרי" בהיכל האומנויות בהרצליה ועוד ועוד. הופעות שונות, טובות יותר וטובות פחות. אך דבר אחד משותף היה לכולם... לעולם אבל לעולם, לא הייתה חפיפה בין השעה המצוינת בכרטיס כשעת תחילת המופע לבין המציאות.
כל כך הורגלתי לכך, שכאשר חברי מגבעת זאב השכנה שאלו מתי להגיע למופע של בוסקילה ושרית מימון כמעט לא גמגמתי כשאמרתי להם שאין בעיה להגיע ב 21.30 ויישאר זמן לקפה. החבר’ה היקרים שהכירו כמוני את מחלת השעון האנטי שוויצרי הישראלי לא מיהרו והגיעו ב 21.45 ועוד ב"חוצפתם" ביקשו לשתות קפה בדוכן המסכן שהוצב בלובי, כי "ממילא זה יתחיל לא לפני 22.15.
והנה בעוד אנו משלמים לבעל הדוכן על הקפה, שתי עלמות חן מסמנות לנו שהדלתות ננעלות! "סליחה? מה ננעלות? רק 21.55 והיכן השעון הישראלי? תחנוני לא עזרו ומצאתי אני וחברי מזילים דמעה על כוס הקפה החם שנותר גלמוד... ואני, על הקפה הקר שנזרק לפח.
כאב לי. כי כהרגלי ידעתי שסתם עובדים עלינו ועד שהמסך יעלה עוד אפשר היה לעשות סיבוב לישפרו ובחזרה. אבל.. ואני לא מאמין שאני כותב זאת, בשעה 22.01 שרית ושמעון כבר פצחו בשירם הראשון.
אז כל הכבוד למנהלת ההיכל המנסה להכניס סטנדרטים מערביים גם לגזרות שחשבתי שהציבור הישראלי לא יעמוד בהן- והלך לה. כל הכבוד.
-----------------------------------------------------------------------------
חצי צל"ש חצי צל"ג
ואם על זה מגיע להיכל התרבות צל"ש מלא, הרי על דוכן הקפה הנייד הוא רק חלקי. כי יש כאן צל"ג. אומנם כל הכבוד על הרעיון לפתוח דוכן קפה ובייגלה, אבל אפשר היה גם אחרת.
איני יודע מי יזם והוציא את המכרז לבית הקפה בהיכל, ההיכל או העיריה? אבל בחייתקום, ערב שבת זהו הערב היחיד בו התושבים העמלים יכולים ללבוש את מיטב מחלצותיהם, לצאת להצגה טובה ואפילו להסתפק בישיבה בבית הקפה שבלובי ומחוצה לו.
אז מדוע לא ניתן היה להכניס סעיף שמחייב אותו לפתוח 7 ימים בשבוע? ומה עם הדתיים המהווים 25% מהאוכלוסיה המבקרים שם בימי חול? כאן צריך לקרוא לרב הראשי לעיר ובמטותא מכבודו להודיע לו שמאחר ובמקום מוכרים רק דברי חלב, אזי בדין אין למנוע ממנו תעודת כשרות.
הדתיים בעיר רובם ככולם אינם חרדים ויודעים מצוין שהמקום כשר ורק חתיכת הנייר הזו של כמה עסקנים תאבי ממון, מפריעה לרוב המכריע בעיר ליהנות לפחות בערב החופשי שלהם.
ואל תתקנו אותי! כי אני עצבני גם ככה!
-----------------------------------------------------------------------------
כמה מילות הבהרה (וסליחה) למויש לוי
בשבוע שעבר התנפלתי בשצף קצף על סגן ראש העיר בשכר מויש לוי. ולמה יצא קצפי?: בעבר, בטרם הוקמה הקואליציה של ביבס, הודלף מסמך שחיבר חבר המועצה עופר גלנץ וחבר בסיעת "שח"ר" בה חבר מויש, ואשר על פיו סגן ראש העיר שיעמוד מטעמה בקואליציה- לא יקבל לכיסו את השכר, וזה יועבר לטובת צרכי החינוך...
המסמך שהיה אמור לקבל את אישורו של מויש, הודלף כאמור ופורסם בבלוג של יקי בז’ה וברגע האחרון לפני שזה נשלח לתקשורת הכתובה, המכתב הוחזר למקומו. קרי- שח"ר לא תוותר על השכר.
זכותה! יקי בז’ה,, וזה נודע לי רק בימים אלה, מיהר לאחר מכן להבהיר את העניין. אך בינתיים הבלוג יצא לכל מי שצריך, כולל אלי. אבל ההבהרות, כדרכה של התקשורת, תמיד תיבלענה אי שם. ואכן גם אנוכי שלא ידעתי, תקפתי עם הקמת הקואליציה את הדבר ושום הערה לא נתקבלה.
בשבוע שעבר עם היוודע דבר המשכת הקדנציה של מויש, שוב יצאתי באייטם נזפני ומויש מיד "קרא אותי לסדר" וסיפר לי את מה שקרה אז עם המעשה של גלנץ.
אז אני מצטער! אבל מה לעשות- ואבן שנזרקה גם בטעות לבור התקשורת, אי אפשר להוציא כנראה בקלות. אבל לתקן ולהבהיר כן וזה מה שעשיתי כאן.
עע.jpg)
