כדורעף נשים: יומן מסע
קבוצת כדורעף הנשים של מ.ס. מודיעין, סיימה בסוף השבוע את עונת המשחקים השלישית שלה וכתבנו אמיר ליברמן, שנסע עם הקבוצה למשחק הליגה האחרון שלה לעונה זו, מגיש לנו יומן מסע כפול - מתחילת דרכה ועד המחסום בכניסה לאריאל...
מוצאי שבת האחרונה.. שבע שחקניות, שני אוהדים ומאמן אחד עולים על המיניבוס שייקח אותנו לאריאל, למשחק מול מכבי המקומית, במסגרת המחזור האחרון בליגה הלאומית לכדורעף נשים.
לשמחתי, אני מגלה שהנהג חובב ביטלס מושבע ולכן הדרך למגרש תהיה מהנה. אנחנו יוצאים לדרך ואני נזכר לי בתחנות שעברו על הקבוצה ועלי בשלוש שנות קיומה - הקבוצה שהוקמה על ידי גבי גולדין, ללא כל תמיכה חיצונית, החלה לפעול בליגה הארצית מחוז דרום.
העונה הראשונה הייתה חיובית והקבוצה סיימה עם מאזן טוב ובמקום הרביעי. בעונה לאחר מכן, בשל אילוצים כאלו ואחרים, גבי נשאר בעמדת היו"ר ומשה זנדבנק הגיע לעמדת המאמן. תחנה שנייה- אחרי ניצחון במשחק בן חמש מערכות בשער הנגב, הגיע לו משחק הבית מול רמת אביב, שנחשבה אז לקבוצה הטובה בליגה. המשחק היה מדהים ונגמר ב: 3:0 קליל למודיעין. מודיעין עלתה לראשות הטבלה והפכה מקבוצת צמרת לקבוצה עם שליחות.
התגבש קהל אוהדים מסור, שליווה את הקבוצה לכל משחק - בית או חוץ, ועד מהרה הגיעו החולצות (באדיבותו של יוסי בר) שבישרו לכל מי שרוצה לדעת ש"השנה עולים ליגה".
בחזרה למיניבוס-הליברו- הילה ונדר, והמנחיתות - שחף קופרשטיין ונעה הורוביץ - חולות. האם דניאלה גור תשחק בתור ליברו? (ואם מישהי תיפצע - היא לא תוכל להחליף אותה) או בתור שחקנית מהמניין? האם הקפטנית שרון אופיר שטרית, תשחק בתור מגישה?, או שהמושכות יעברו לרוני אנגלנדר ושרון תתפקד בתור מנחיתה? נחכה ונראה...
"תעלו כדי שנוכל לקרוע לכם את הצורה" -עונה שעברה, אנחנו במשחק חוץ מול אחת מקבוצות ק.ק. תל אביב. יהודית ואני מגלגלים שיחה עם שחקנית שמשחקת בליגה הלאומית והציטוט הזה הגיע ממנה. ואמנם, זה היה הפחד הגדול ביותר של הקבוצה - מה יקרה אם נעלה ליגה? הירושלמיות שזכו באליפות שנה קודם לכן, הפסידו משחק אחר משחק ולבסוף ירדו ליגה. האם גם עלינו ייגזר גורל דומה (בהנחה שנעלה ליגה)?
"סע מהר" -בחוץ יש בעיקר חושך ואנחנו הולכים ומתקרבים לאריאל. אני נזכר בשיר של אריק איינשטיין, "סע לאט" ובמשפט "ורק שלא יעוף איזה רימון ונלך לעזאזל..". "אל תיסע לאט, סע מהר" אני מבקש במחשבותיי מהנהג.... הופ - עברנו מחסום והנה שלט - 7 ק"מ לאריאל, 17 ק"מ לקדומים המממממממ. השנה לא עולים ליגה... -המרוץ בצמרת שעונה שעברה היה מרתק במיוחד, כאשר גם שער הנגב ורמת אביב, היו חזק בתמונה.
לאחר אחד ההפסדים בעונה שעברה, היה מי שהציע לעדכן את החולצות של האוהדים ל"השנה לא עולים ליגה". אבל לא... הקבוצה הוכיחה אופי, ניצחה בחוץ את רמת אביב והבטיחה את עלייתה, מחזור אחד לפני סיום העונה.
אז מי מאמן אתכן השנה? שנה שלישית יצאה לדרך ושוב מאמן חדש לקבוצה, סלאבה. אל טל בר, יעל גולדין, שרון סייג ויתר השחקניות שהוזכרו קודם, הצטרפה ג’רין זומברג המנחיתה. בכלל, החיים נעשו קשים יותר - יריבות יותר חזקות, העומס שכלל בעונות שעברו, אימון אחד באמצע השבוע ומשחק בסופו, הפך לשני אימונים ומשחק באמצע השבוע, מה שלא כל כך פשוט לשחקניות שצריכות לשלב עבודה, לימודים, ילדים ועוד.
הסיבוב הראשון היווה אפשרות מצוינת לקבוצה להתכוונן לרמה הנדרשת, כיוון שהתוצאות שלו לא נחשבו בהמשך הדרך. הסיבוב השני, לעומתו, כלל 11 קבוצות בפלייאוף התחתון, כאשר שלוש האחרונות יורדות לליגה הארצית.
ושוב כמו בעונה שעברה - הקבוצה תפקדה מצוין עם הגב לקיר - מ.ס. מודיעין שילבה יכולת טובה ואופי חסר פשרות וניצחה חמישה מתוך שבעת המשחקים הראשונים שלה. ברובם אגב, הייתה התוצאה 2:3, מה שלא הוסיף הרבה לבריאות של האוהדים, השחקניות והמאמן. אבל, שלושה מחזורים לסיום העונה, כבר היה ברור מעל לכל ספק שהקבוצה עמדה במשימתה הראשונית ונשארה בליגה הלאומית.
19:20 - הגענו לאולם ב R.E.L.. אולם יפה, כיסאות פלסטיק עם מושבים מרופדים. אבל בערב שבו היו גמר "האח הגדול" ומשחק של נבחרת ישראל בכדורגל בטלוויזיה, הרי שהרייטינג של משחק הכדורעף אפעס לא ממש הרקיע שחקים.... עד עכשיו - 595 מילים (מי שרוצה מוזמן לספור...) ואף מילה על המשחק עצמו וטוב שכך.
21:45 - המיניבוס מתקרב למחסום היציאה מאריאל. הכנו דרכונים והתבאסנו מכך שהדיוטי פרי היה סגור... "לב הארץ - ישר", הודיע לנו התמרור. יופי, לחץ הדם חזר לשגרה
עע.jpg)
