היכל התרבות 17 שוליים
היכל התרבות 17 שוליים
יום שישי, ב' אייר, ה'תשע"ז - 28.4.2017
 
 
 
פורום עיתונט
 

צל’’ש מהחבר’ה, סיפור קרב

"מתוך החשיכה נשמע קול בכיו של תינוק... קול פיצוץ אדיר החריד את הלילה ואת מורדות הר דב". סיפור קרב קטן, שגרתי, שמעולם לא סופר וככל הנראה ייעלם שוב במעבה הזמן

טבח מעלות 1974
שאלה לש.י.ל

 

חורף 1974 היה גשום מאוד. דרום לבנון הפכה למעוז קשוח של ארגוני המחבלים ובעיקר של הפת"ח בראשותו של יאסר עראפת. הם היכו בכל מקום שיכלו: 18 אזרחים הרוגים בטבח בקרית שמונה (אפריל), טבח מעלות, 21 תלמידים נרצחו (מאי), רצח 3 נשים בקיבוץ שמיר (יוני), רצח 4 אזרחים בבית שאן (נובמבר), 2 הרוגים בהתקפת רימונים בקולנוע חן בירושלים (דצמבר). האיזור הקשה ביותר לפיצוח היה מתחת להר דב. שנתיים קודם, ניתן לאיזור השם "פתחלנד".

באחד מהלילות הגשומים הללו, עשה כוח צנחנים מגדוד 202 את דרכו לכפר חלתא. כפר שנמצא בשולי הפתחלנד ועל פי המידע המודיעיני באחד הבתים שלו מתארגנים מחבלים לביצוע פעילות נגד ישובי הצפון. הייתה זו עוד פעולה קטנה ברצף פעילויות התגובה של צה"ל.

סוג כזה של פעילות מיוחדת נחשב למשאת נפשו של כל לוחם חי"ר, לא כל שכן צנחן. הכוח כלל 12 מאושרים שנבחרו לביצוע המשימה. רובם, כמובן, אנשי סגל פיקודי: מכי"ם, סגן הרס"פ, הרס"פ, סמלי מחלקות ומעט חיילים רגילים שנדרשו בשל כלי נשק ייחודיים אותם הם הפעילו. מפקד הכוח היה אחד ממפקדי המחלקות הוותיקים בפלוגה.

כדי לא להסתבך בקרבות אש מיותרים, שיטת הפעולה שנקבעה הייתה פשוטה: לפרוץ חלון, להשליך מטען חומר נפץ גדול לתוך המבנה ולהסתלק במהירות.

הכוח נכנס לכפר ולמרות נביחות הכלבים הצליח להגיע למבנה מבלי שיזוהה. השעה היתה מעט אחרי חצות והגשם שירד כל הזמן דאג שלאף אחד לא יהיה חשק להוציא את האף מהבתים.

הכל עבד על פי התכניות. חיפויים, רתק, חסימות, כולם במקומם. הרס"פ, יחד עם מפקד הכוח ועם כוח אבטחה קטן ניגשו לחלון. לא היו סורגים. מצת ההפעלה הוברג במהירות אל מטען חומר הנפץ. חבטה חזקה והחלון נפרץ. מול הלוחמים נפערה חשכת הבית. באצבע עצבנית נמשכה נצרת האבטחה של המצת. המטען הושלך לתוך הבית החשוך. הכוח נסוג מעט והתרחק מהמבנה. החלה הספירה לאחור של 41 השניות עד לפיצוץ המטען.

לפתע, נשמע בכי של תינוק מתוך המבנה. מהמבטים המהירים שחלפו בין האנשים היה ברור מה עובר להם בראש... אבל שום פקודה לא ניתנה. 35 שניות לפיצוץ. הרס"פ ר. קם. הוא רץ לבדו אל החלון הפתוח. אף אחד לא זז. למרות הציוד הכבד אותו נשא עליו השתחל ר. לתוך המבנה דרך החלון כמו חתול. 20 שניות לפיצוץ. כל מי שהיה ברשותו מכשיר לראיית לילה כיוון אותו אל החלון. ר. נראה יוצא בכבדות. הוא החזיק בידיו חבילה קטנה. תינוק. 15 שניות לפיצוץ. מסביב החלו לעוף כדורים נותבים. מחבלים שהיו בכפר החלו לירות אש לא מדויקת. האש לא הטרידה אף אחד. כל העיניים עקבו אחרי דמותו של הרס"פ כשהוא רץ בכבדות כדי להתרחק מהמבנה.

"תשכב!", "תשכב!", נשמעו הצעקות אליו מכל עבר. 2 שניות לפיצוץ. ר. הספיק להתרחק רק מטרים ספורים. מפקד הכוח צעק לו פעם נוספת לשכב בטרם החריד פיצוץ אדיר את כל הכפר ואת כל מורדות הר דב. חלקי בנין התרוממו לאויר בעצמה אדירה ונחתו סביב ובתוך הכוח. מתוך החשיכה נראתה דמותו של ר. הרס"פ. הוא קם והרים בידיו את החבילה הקטנה שעליה הוא שכב ברגע הפיצוץ. התינוק לא בכה. הכדורים הנותבים החלו להיות מדוייקים יותר וצליל פגיעתם בסלעים נשמע היטב. הגשם פסק. ר. לקח את החבילה הקטנה והניח אותה על שרידי המבנה ההרוס.

בשלוש לפנות בוקר חזר הכוח לקיבוץ דפנה. סיפור הצלת התינוק עבר כמו אש בכל הפלוגה. בצהריים, כשהוא כבר מחלק פקודות לטבחים ולחיילים שממתינים בכניסה לאוהל חדר האוכל, היו המבטים שהופנו אליו אחרים לחלוטין.

 
 
שאלה לראש העיר
 
אינדקס חוצות לעסקים
חפש    פרסם