ההצבעה על הסלולריות: ”הרע במיעוטו”
ביום רביעי בערב הצביעו נבחרי הציבור במודיעין- חברי המועצה, בעד המשך מימוש תכנית הכנסת אנטנות סלולריות לרחובות העיר. בישיבה למדנו שזו כבר ההצבעה השלישית בנושא מאז הקמת העיר מודיעין. וגם.. שבסופו של דבר יקבלו תושבי העיר את "הרע במיעוטו". כי את ה"טוב מאוד" לדעתם של נבחרנו, לא ניתן יהיה כנראה, להשיג...
ונתחיל בחדשות: ביום רביעי בערב, הצביעו חברי מועצת העיר מודיעין בעד המשך ביצוע תכנית שילוב אנטנות סלולריות על עמודי תאורה ברחבי העיר מודיעין. אם זה נשמע למי מכם מוכר? נכון, תכנית כזו כבר אושרה בעבר ע"י מועצת העיר מודיעין, אלא שאז היא הובלה והוכנה ע"י סגן ראש העיר (אז בשכר), אלכס וינרב. יגאל צדוק, היום חבר מועצה ובעברו מנכ"ל עיריית מודיעין, אף העלה מן האוב אישור מוקדם עוד יותר- משנת 2000, עליו הצביעו חברי מועצת העיר מודיעין, עוד בעידן שכטר, לאחר שהוצגה להם תכנית פריסת אנטנות ברחבי העיר.
מה בדיוק אשרו הפעם חברי המועצה? למען האמת קצת קשה להגדיר במדויק. למעשה, כפי שהובן ע"י הנוכחים בחדר הישיבות העירוני, ההצבעה הייתה בעיקר לשם אישור המשכו של התהליך. ולמה? כי בפועל, לא הונחה בפני חברי מועצת העיר שנדרשו להצביע, שום תכנית. רק מפה על הקיר ועליה עיגולים גדולים המעידים על כמות האנטנות המתוכננת להיות ברחבי העיר. ומעט הסברים של מהנדס העיר. וכפי שאמר בעצמו סגן ראש העיר חנן ברנשטיין:"אתם מתבקשים להצביע על תחילתו של תהליך".
אם תרצו לדעת האם מתוכננת לקום אנטנה סלולרית (דלת הספק), מול חלון ביתכם, כנסו לאתר האינטרנט העירוני. שם מוצגת החל מהיום, המפה. ותוכלו לבדוק איפה אתם. אם כי, לא באופן סופי ומדוייק...
אז איפה הבעיה? לפחות להבנתי, הבעיה אינה מקצועית, אלא ערכית ומוסרית. מה שעלה מדברי כל הנוכחים והשותפים לוועדת האנטנות הזו היו מספר הסכמות ברורות: 1. חוק ה-"1 קילוואט לסמ"ר", שמשמעו, לא תהיה בחלל בית פרטי קרינה העולה על המספר האמור. 2. תוכן תכנית אכיפה יעילה למימוש ההסכם עם החברות הסלולריות. 3. יחתם חוזה משפטי בין העירייה לבין החברות הסלולריות, חוזה שיוכן ע"י הלשכה המשפטית של העירייה ויאושר ע"י המועצה.
עד כאן, לכאורה הכל בסדר. אז מה לא בסדר? נתחיל במה שאמרו חברי המועצה עצמם: בן סעדון:" אי אפשר לעשות עיר בלי אנטנות. הג’ונגל הקיים חייב להיפסק. ולכן אתמוך". מיכאל חרל"פ: "אני תומך בהגדרתו של פרופ’ שטרנליב שאומר להרחיק את האנטנות מבתי המגורים. זה מחייב תיקונים קלים יחסית למפת הפריסה שהוצגה. (מהנדס העיר רמי זיו בתגובה: זה בלתי אפשרי!).
יגאל צדוק: "לא להחליט זה הכי קל והכי מסוכן. זו לא התכנית הטובה ביותר, אבל אין דרך אחרת, אלא ללכת לתכנית שתגרום הכי פחות נזק". רמי זיו (מהנדס העיר): "זו לא תכנית אידיאלית, אלא אופטימאלית". רונית הלוי (נציגת ציבור בוועדה):"אני לא אוהבת את הרעיון אבל צריך להמשיך הלאה, כי תמ"א 36/א היא משהו שצריך להתמודד איתו". אלכס וינרב:"אין בתכנית שמוצגת פה די נתונים שיאפשרו הצבעה כלשהי".
במהלך הישיבה היו חברי מועצה שהחליטו להפוך את הנושא לשיעור בהסטוריה. כך, עלה ויכוח על המועד המדויק לתחילתו של השידור הסלולרי בעולם, כמו גם השוואתו להמצאת המטוס וכמובן, כפי שנאמר קודם, התגלגלותה ההיסטורית של התכנית להכנסת אנטנות סלולריות לעיר מודיעין, מיום הקמתה ועד היום. פרט אחד שכחו לציין במסגרת הסקירה המרתקת הזו: היועצת המשפטית של העירייה, דנה חפץ טוכלר, כבר הכינה בעבר הלא רחוק, מסמך משפטי שהיה טיוטת חוזה משפטי מגובשת בין העירייה לחברות הסלולריות! אלא שהאחרונות פשוט סרבו לחתום עליו!!! ומדוע? כי זה לא התאים להן!
ממעט ההתבטאויות שהבאנו כאן המסקנות המתבקשות הן: 1. אין למעשה עדיין שום תכנית של ממש לפריסת אנטנות סלולריות ברחבי העיר מודיעין. 2. מה שיש אלו הם עקרונות מנחים בלבד לצד מפת פריסה עקרונית ובה כ-40 אתרי פריסה ברחבי העיר. 3. חברי מועצת העיר מודיעין נתנו בפועל את הסכמתם למימושה של התכנית שתסוכם בהמשך. 4. הרקע לבהילות וללחץ להצבעה- אכיפה משפטית של אנטנה על מועצת גזר, היה לא יותר מאמצעי הפחדה ו"הלחצה" של חברי מועצת העיר. 5. כל חברי המועצה כמו גם ראש העיר עצמו, מסכימים שמדובר בעצם ב"רע במיעוטו" ולא בתכנית בטוחה לחלוטין.
שני אנשים באולם הישיבות ביום רביעי בערב אמרו דברים קצת אחרים: דני רוזנפלד, פנה ישירות אל חברי המועצה ואמר להם במפורש:" אנחנו משחקים כאן ברולטה רוסית". והוסיף:" אין לאף אחד מהנוכחים כאן שמץ של מושג על מה הוא מצביע. אין לנו את הכלים המקצועיים לקבל החלטה. היה פה הכול חוץ מדיון מקצועי. בל נשכח שמודיעין עבור חברות הסלולר היא יותר מ-150 מיליון שקלים בשנה בערך. ולכן, עליהם ועל תום ליבם ויושרתם המקצועית, אסור לנו לסמוך!"
יו"ר וועד ההורים העירוני, מיגל הרף, שקיבל רשות דיבור, פנה לחברי המועצה ואמר להם:"אף אחד מכם אינו מקצוען בתחום זה. אף אחד מכם אינו יודע מה מסרטן ילדים. אתם יהירים וכזו היא גם דרך התנהלותכם. זו יהירות מצדכם אפילו לנסות ולהחליט בתחום". דבריו הוסו ע"י ראש העיר ביבס והוא התבקש לקצר.
ואסכם במה שפתחתי: הדיון, כפי שניתן לראות מהדברים, לא יכול היה לשאת אופי מקצועי. אפילו אם רצו בכך מאוד כל חברי מועצת העיר. למרות חופש ההצבעה עליו הכריז ראש העיר חיים ביבס, טרם הדיון, קשה היה שלא לראות מהי עמדתו, עפ"י תגובותיו כלפי מי שהסתמן שלא יצביע כרצונו. אלו היו קשות, חסרות סבלנות, ולעיתים אף בוטות.
מתגובותיו של מהנדס העיר, רמי זיו, היה ברור כי יש סעיפים שהוועדה והציבור היו מעוניינים מאוד להכניס בעתיד להסכם ולחוזה המשפטי בין העירייה לחברות הסלולריות, אבל כדבריו:" הם לא יסכימו לזה ולכן זה לא ניתן לביצוע". וגם כל השאר הודו כי הם מסכימים ומרימים לשם כך את אצבעותיהם בחיוב, מתוך הבנה שמדובר ב"רע במיעוטו".
אז מה המסקנה? ראשית, תושבי מודיעין יקבלו תכנית "רעה במיעוטה", ובשפה אחרת, מי שיש לו אנטנה מתוכננת ליד הבית- אכל אותה. השאר, שהוא הרוב הדומם, הרוויחו. שנית, לאף אחד אין שמץ של מושג, לא עכשיו וגם לא בעתיד, מה יהיו הסיכונים הבריאותיים מהצבת האנטנות בעיר. שלישית, ההסכם שיגובש מול החברות הסלולריות צריך להיות כזה שקודם כל יתאים להן!! כדי שיסכימו לו. הסכם דומה לזה שהוצע בעבר, אינו קביל עליהן. ומכאן כי החברות הסלולריות הן שיקבעו, בסופו של דבר את פרטי ההסכם.... והמשמעויות- ברורות. רביעית, בקרב על הכנסת אנטנות סלולריות לתוך מודיעין, נראה כי החברות הסלולריות יהיו המנצחות. מה שמוכיח שהסבלנות משתלמת. לא כל שכן כאשר החוק עומד לצידן. חמישית, צפו לפחות לעוד הצבעה אחת בנושא זה- עם גיבוש ההסכם המשפטי.
ומה עוד למדנו? כאמור, לפחות בכל הקשור למצב הקיים, ההצבעה אכן, בסופו של דבר, הייתה מצפונית בלבד- תרתי משמע. חברי המועצה הצביעו למעשה על פי "תחושת בטן" או עפ"י הבנתם (המוגבלת). אולם, בסופו של דבר, זו מהות הדמוקרטיה, לא?! שהרי אמר כבר פעם מישהו שהדמוקרטיה היא לא המשטר הטוב ביותר, אלא הרע במיעוטו.....
עע.jpg)
