הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
הצעה
 
 

קסאמים בשמי מודיעין. מי, מתי, מאיפה?

אחרי שהבנו שיש לאירגונים הפלסטינים את המוטיבציה והיכולת הטכנית לשגר קסאמים ממרחב איו"ש, למדנו גם שהשגת הרקטות זה רק ענין של זמן. השבוע נבחן את מרחבי השיגור האופציונאליים ומשמעותם.

מודיעין מבית חורון (צילום: מנחם בנטוב)
גילה עיני

 

בכתבה הקודמת, נבחנה היכולת הטכנית של האירגונים באיו’’ש לשגר רקטות קסאם אל שטחי הקו הירוק. המסקנות העיקריות היו שאילו היתה להם היכולת הטכנית, הם לא היו מהססים לעשות שימוש בנשק הרקטי גם במרחבי איו’’ש. כלל המידע שהצטבר בעניין הקסאמים מעיד שככל הנראה, למרות המאמצים האדירים שמשקיעים בהעברת הידע ויכולות הייצור לצפון השומרון, אין עדיין בידי מי מהארגונים רקטה מבצעית שניתן לשגרה. מסקנה אחרת שהתבקשה מהנתונים היא שנושא אי קיומם של קסאמים, או נשק תלול מסלול אחר, כמו מרגמות, למשל, במרחב איו’’ש, זהו מצב זמני לחלוטין. הידע קיים, וכל שצריך לעשות זה רק להעבירו מעזה לשומרון. המוטיבציה- בודאי שקיימת והיכולת הטכנית להקים מערך ייצור של רקטות, קיימת גם כן. אם הנחות יסוד אלו הן נכונות, הרי ששריקת הרקטות צפוייה להישמע באזורנו בתוך זמן לא רב.
רצועת עזה היא לא מערב השומרון
אם וכאשר יגיעו הקסאמים לאיו’’ש והם יהיו מבצעיים, מי הם היעדים לשיגורם? מאיפה ניתן יהיה לשגר את הרקטות? מהי דרך הפעולה שתהיה המועדפת על האירגונים? והאם אפשר יהיה למנוע את השיגורים? הנחת היסוד הראשונית היא שגזרת מרחב רצועת עזה, ממנה משוגרים כיום מידי יום ביומו, עשרות רקטות קסאם, שונה לחלוטין במאפייניה מזו שבשומרון או ביהודה. ההבדל העיקרי נמצא בשני מאפיינים חשובים לעניין שיגור הרקטות: הטופוגרפיה ופיזור האוכלוסין. הן זו שבצד הפלסטיני והן זו שבצד הישראלי. כך, צפיפות האוכלוסיה ברצועת עזה מאפשרת הצבת הרקטות והירי שלהן מתוך סמטאות המרחב המיושב. גם אם הצבת הקסאם היא בשולי השטח הבנוי, מפעיליו יכולים להיבלע במהירות בתוך הסמטאות והבתים הצפופים. מאידך, המטרות הישראליות במרחב הן בעיקר קיבוצים, עיירות וכפרים קטנים. היכולת לטווחם במדוייק עם נשק זה, קשה. על כן, אין להתפלא שיעדים כמו אשקלון או שדרות הם אטרקטיביים במיוחד. ישוב גדול, משמעו למשגר הרקטה זו פגיעה בטוחה גם בתנאי הצבה וירי קשים ובעייתיים. נוכח מצב זה הודעות צה’’ל על ביצוע ירי ל’’’מרחבי שיגור’’ דומה יותר להודעות תעמולה מאשר ליכולת מבצעית של ממש. העובדות בשטח מעידות על כך יותר מכל.

לאור כל שנאמר עד כה המסקנות הן פשוטות: הנשק הרקטי הזה, שנקרא קסאם, אינו מדוייק בעליל. כדי לפגוע ולגרום נזק של ממש יש לירות קסאמים במטחים ולא בירי של יחידות בודדות. לכן, המטרות המועדפות יהיו גדולות כמה שיותר. רצוי ערים וריכוזי ישוב צפופים. כדי לייצר את הקסאמים מבלי שצה’ל ישים עליהם את ידיו, יש לשמור על חשאיות מירבית בתהליך ייצורם. זאת ניתן יהיה לעשות בעיקר בערים הגדולות כמו שכם, ג’נין, טולכרם, רמאללה. מהמידע שקיים עד כה עולה שצפון השומרון בדגש על ג’נין ושכם, הם המקום שבו יבוצע תהליך היצור. מכאן מובן שבדומה לקורה עם ייצור חגורות הנפץ ושאר האמל’’ח שמיוצר בצפון השומרון, צריך יהיה להעבירו ל"חזית" כדי להשתמש בו מבצעית לעבר מרחב הקו הירוק.

מיהן המטרות המועדפות?
הקו הירוק מהווה כיום בסיס למתיחת הגדרות של גדר ההפרדה. בכל המרחב שבין כפר סבא בצפון ולטרון בדרום, קל למצוא על מי יונח צלב המטרה: כפר-סבא, ראש העין, שוהם, נתב’’ג, מודיעין עילית ומודיעין. טווח הקסאמים כיום עומד על כ- 6 ק"מ כאשר קיימים כבר דגמים משופרים יותר שטווחם ארוך יותר ומגיע לכ- 10 ק"מ. הטווח המוגבל מחייב שיגור הרקטות אל יעדיהן מאזורים שניתן להגדירם על המפה הטופוגראפית: אם נתמקד בגוש מודיעים (משוהם בצפון ועד לטרון בדרום), נסמן בקלות רבה את המרחבים הפוטנציאליים לביצוע השיגור. העלאת קשתות הטווחים על המפה מגלה לנו מספר גילויים שספק אם ידענו קודם. שתי קשתות טווחים סומנו על ידינו. האחת קשת מינימאלית של 5 ק"מ שזהו טווח הקסאם המוכר כיום ברוב המקרים, וקשת ה- 10 ק"מ שזהו טווח הקסאם שככל הנראה נורה כיום אל עבר אשקלון מעזה, אולם ספק אם הוא קיים בכמויות גדולות. צלבי המטרה שסומנו על ידינו היו: מרכז שוהם, מרכז נתב’’ג, מרכז מודיעין, ומרכז מודיעין עילית.

מרחבי השיגור לקסאמים קצרי טווח
עבור רקטות שטווחן 5 ק"מ בלבד. פגיעה במטרות במרכז שוהם תחייב הצבת הרקטות במרחב הכפר בודרוסבמרחק שאינו עולה על כק"מ עד 1.5 ק"מ מגדר ההפרדה. ביחס לנתב"ג, לא ניתן יהיה לפגוע בנתב"ג באמצעות רקטות קסאם שטווחן עד 5 ק"מ. ביצוע ירי לעבר מרכז מודיעין עילית, יוכל להתבצע ממיקום השיגור הרחוק ביותר בקו הכפרים קיביא- שבתין- צומת רס כרכר-כפר נעמה- וק"מ ממערב לבית עור תחתא.
פגיעה במרכז העיר מודיעין מרקטות בעלות טווח קצר תתאפשר כאשר הן תשוגרנה ממרחב שמורת אלוני בלעין- 1 ק"מ מזרחית לצפא- מערב הכפר חרבת אל מצבח ומערב בית ליקיא. עוד חשוב לציין כי כל כביש 443 מאיזור מצפה מודיעין ועד מחלף מכבים, מכוסה בטווח הרקטות קצרות הטווח ממרחב שיגור אופציונאלי שבין הכפרים בודרוס ונעלין.


מרחבי השיגור לקסאמים ארוכי טווח
על פניו ניתן להבחין שבדיקת קשתות הטווחים במרחב שבין ה- 5 ק"מ ועד ה- 10 ק"מ, פותחת אופציות שיגור כמעט בלתי מוגבלות במרחב גוש מודיעים. ראשית, נתב"ג נכנס לטווח והופך למטרה אפשרית, אם כי מגבלתית בשל מיקומו בקצה הטווח. כדי לפגוע בנתב"ג ניתן יהיה לשגר ממרחב צר שבין הכפר בודרוס למערב הכפר קיביא בלבד. שיגור רקטות בעלות טווח ארוך (עד 10 ק"מ) לעבר מרכז מודיעין עילית הופך למשימה קלה ביותר. קו ה- 10 ק"מ נמצא מעט מערבית לרמאללה, בקו הכפרים קטנא- בית דיקו- ביתוניא-אבו שחידם. גם מודיעין הופכת לקלה לפגיעה בטווחים הללו. קו השיגור הרחוק ביותר לעבר מרכז מודיעין עובר ביןבית עינאן- בית דיקו- בית חורון- עין עריק- דולב- טלמון-דיר עמר ודיר אבו משעל.

מאיפה יוכלו לשגר?
בחינת הטקטיקה לשיגור הרקטות אל גוש מודיעים ממערב השומרון מצרחיכה הבנה של הטופוגרפיה המקומית. ראשית, כל קילומטר מזרחה לקו גדר ההפרדה, עולה בגובה בכ-25 מטרים. המשמעות המיידית היא יכולת תצפית כמעט בלתי מוגבלת ממזרח למערב. ערוצי הנחלים שיורדים מקו פרשת המים שעובר באיזור רמאללה בערך, יוצרים קוי ערוץ בעלי מצוקים סלעיים עם ערוצים עמוקים. המבנה הגיאומורפולוגי יצר עם השנים באיזור כולו ריבוי מערות שמאפשרות מסתור ומיקום מאגרי אמל’’ח מחוץ לשטח הבנוי. מערכת דרכי העפר שמחברת את הכפרים באיזור אל כבישי גב ההר התפתחה באופן מאוד משמעות במרוצת האינתיפאדה. הסגרים, המחסומים וניתוק הכפרים זה מזה יצר רשת של דרכי עפר נוחות לכל סוגי הרכב, ובודאי לחמורים ולטרקטורים. רשת דרכים זו מאפשרת הגעה אל אזורי השיגור, מהערים הגדולות ובאיזור זה- מרמאללה, במהירות ובנוחות יחסית. מאידך, דלילות האוכלוסין באיזור אינה מאפשרת לחוליות השיגור שמגיעות מחוץ לאיזור, היטמעות באוכלוסיה כמו שנעשה כיום ברצועת עזה. בכל מקרה, כדי לשגר רקטות קסאם או אחרות (קטיושות) לעבר מטרות נבחרות לאורך קו גדר ההפרדה, צריך יהיה להגיע מחוץ לאיזור ולהביא את אמצעי השיגור ממקומות ייצורם בצפון השומרון.


איך זה יבוצע?
הרקטות ייוצרו ויורכבו ככל הנראה באיזור שכם וג’נין. חוליות השיגור יתארגנו עם רכב ההובלה לתנועה והעברת האמצעים למרחב שמצפון לרמאללה. כדי להיכנס למרחבי השיגור, ובשונה מדרך הובלת המתאבדים, יצטרכו המשגרים להיעזר בכפריים מקומיים כדי להגיע לנקודת השיגור, זאת בשל הצורך בהכרה טובה של השטח. אפשרות אחרת היא העברת הרקטות אל מקומות מסתור בסמוך לאתרי השיגור מבעוד מועד והגעת המשגרים עצמם במועד מאוחר וקרוב יותר לשיגור עצמו. כאן יעשה שימוש רב בטופוגרפיה מרובת המערות הסלעים ומטעי הזיתים, כמו גם בכפרים עצמם, בורות מים, לולים, ועוד. בכל מקרה, מחוייבת הכרות טובה ומקדימה עם השטח ויכולת התמצאות בו ביום ובעיקר בלילה. הבעייה העיקרית של חוליית השיגור תהיה לצאת מהשטח. מובן שיעד הבריחה המועדף יהיה העיר רמאללה והפריפריה הקרובה לה. עפ"י מאפייני ההתנהגות של כפרי האיזור כל מהלך האינתיפאדה עד כה, אין זה סביר שמשגרי הרקטות יוכלו לסמוך על מקומות מסתור בתוך כפרי האיזור עצמם, אלו שקרובים לאתרי השיגור.


המסקנות העיקריות
מודיעין וקרית ספר הן היעדים הכמעט בלעדיים לשיגור רקטות קסאם קצרות טווח (עד 5 ק"מ). נתב"ג נמצא מחוץ לטווח הרקטות קצרות הטווח. כביש 443 מטווח לכל ארכו מצפון מאיזור נעלין- מידיא. עם רקטות קצרות טווח הפגיעה במודיעין תהיה קשה ובעייתית, אם כי לא בלתי אפשרית. על כן תהיה מודיעין עילית למטרה מועדפת, בשל יכולות השיגור המגוונות לעברה ובשל היכולת להציגה כ- ’שטח כבוש’. אם יהיו בשומרון רקטות קסאם ארוכות טווח (עד 10 ק"מ) כמו אלו שנורות כיום לעבר אשקלון, הפגיעה במודיעין אפשרית כמעט מכל נקודת שיגור שממוקמת ממערב לרמאללה. הפגיעה בנתב"ג, אפשרית במגבלות רבות. מרחב קרית ספר פגיע כמו מודיעין. שלא כמו ברצועת עזה, מערך השיגור אל מרחב מודיעים מורכב יותר ומחייב מערכת לוגיסטית- אנושית תומכת. היכולת להימלט אל מחוץ לשטח בתום ביצוע השיגור, מורכבת הרבה יותר מאשר ברצועה. תואי השטח מאפשרים הגעה והסתתרות מצויינים הן במהלך ההגעה לשיגור, הן לנקודת השיגור והן לשם הימלטות. המסקנה המתבקשת היא שככל הנראה יעדיפו האירגונים הפלסטינאים לבצע שיגורים ראשונים ממקומות אחרים ואל יעדים אחרים. כך, אל כפר סבא- מתוך העיר קלקיליה, לגוש תל-מונד ונתניה מהעיר טולכרם ואל ישובי התענכים ועפולה, מג’נין.