הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות
הצעה שאי אפשר לסרב 2
 
 

המסע ההזוי של הסכם ספקטור - וינרב

הלכתי בעקבות ההסכם כדי למצוא את הבאגים שהביאו ל"העלמותו" של המסמך החתום המקורי. ומה שמצאתי, הדקו את החגורות, כי במחוז במשרד הפנים לא שמעו על ההסכם. סוף דבר?

סיפורו של ההסכם האבוד החל אי שם בספטמבר 2003. המועמד לראשות העיר משה ספקטור נפגש עם המתמודד אלכס וינרב והשניים החליטו על איחוד הסיעות והליכה משותפת לבחירות. אחלה.

אז ישבו הצוותים של שני המועמדים על מדוכת ניסוח הסכם שפורסם בכל אמצעי התקשורת ובמסגרתו בין היתר נקבע כי אלכס וינרב ישמש כסגנו של ספקטור במידה וזה יבחר לראשות העיר מודיעין.

ב-13.10.03 בתום החתימה על ההסכם שגובש, נסע אלכס וינרב למשרד הפנים בירושלים שם החתימו ולאחר מכן והעבירו למנכ"ל העיריה דאז יגאל צדוק.

בתגובה לדוח מבקר המדינה שביקר את אי הימצאותו של ההסכם, טענה העירייה שהם עדיין (מזה 8 חודשים) "מחפשים את ההסכם" ש"הלך להם לאיבוד" ללא הצלחה. ביום שני השבוע נקרא עו"ד משה זוהרי ע"י ראש העיר למשרד הפנים, נסע ירושלימה, והביא עימו את ההסכם החתום כדת וכדין. ההסכם נשלח אלי כמו לכל התקשורת המקומית ואכן בגוף ההסכם מופיעה חותמת של משרד הפנים.

משרד הפנים: לא יודעים על שום הסכם

עד כאן אלו עובדות ואין עליהם מחלוקת אבל האם אכן ההסכם נמסר ונחתם לא ממש ברור כי מכאן מתחיל המסע הארוך בזמן לברר היכן החור השחור שבגינו כאן התעקשו על ההסכם שאכן נחתם, לבין טענת מבקר המדינה. ומה מצאתי? כי לפנינו סיפור קפקאי שרק מודיעין יכולה לייצר.

יום קודם שהגיע אלי ההסכם החתום וללא שידעתי על השליחות של עו"ד זוהרי, פניתי למשרד הפנים וביקשתי לברר מה דעתם על העניין. אז הנה תגובתם שהפכה את הקערה על כל מה שסברתי רק בבוקר: "בחוק פקודת העיריות אין התייחסות לסוגיית ההסכמים הקואליציוניים לכאן ולכאן ולכן עליך לפנות לרשות המקומית. עם זאת, מבדיקה במחוז המרכז של משרד הפנים, עולה כי לא הגיעו הסכמים בנושא ולא ידוע על כך דבר".

רגע אז מה קורה כאן. במטרה לבדוק היכן הבאג פניתי לדוברות העיריה בבקשה לדעת מי טיפל בהסכם אחרי שצוותי המועמדים חתמו עליו. אלכס וינרב, אמרו לי.

אז פניתי לאלכס וביקשתי שישרטט לי את מסעו עם ההסכם. וינרב: "נסעתי לפקיד הבחירות בקריה בירושלים. שמו היה שאשי דקל. הוא ויששכר דור היו הממונים על הבחירות במודיעין".

הם חתמו? "לא. השם שלחו אותי למישהו שחתם לקח העתק ואת ההסכם הבאתי למנכ"ל יגאל צדוק שחתם עליו".

מי הפקיד שחתם? "ממש לא זוכר. מישהו שם במשרד הפנים".

טוב. בלית ברירה שבתי להסכם ואכן חתימתו של מאן דהוא בשם נתן צברי התנוססה בתחתית ההסכם יחד עם חותמת משרד הפנים.

היעד הבא שוב היה דוברת משרד הפנים: "סליחה", אמרתי "יש כאן מולי את ההסכם חתום אז מדוע תגובתכם כי אינכם יודעים דבר על ההסכם?"

הדוברת: "מי חתום על ההסכם"?

"נתן צברי", השבתי.

"מי זה, לא מכירה", משיבה הדוברת. "אני מיד חוזרת אליך".

אחרי מס' דקות, יש אלוהים. הדוברת: "אין שום קשר בין מר צברי למחוז מרכז של משרד הפנים ואין לו שום קשר להסכמים הקואלציוניים. מצטערת אבל לפי בדיקתי הוא סגן בנא"מ במשרד הפנים".

שבתי להסכם, באמת לא כתוב פקיד בחירות אלא "ממונה על משאבים חומריים", ומכיוון שעבדכם הנאמן בצעירותו שירת את המדינה מס' שנים כעוזר הבנא"מ, אזי ידוע לי שבתפקיד זה (ראשי תיבות של בינוי, אפסנאות ומשק) מתעסקים עם אספקה ובניה. חוץ מזה ברור כי פקיד בחירות אמור להיות מצויד בחותמת של פקיד בחירות ולא בחותמת תפקידו השוטף.

אז מה וינרב לא ידע? "אני לא יודע", אומר סגן ראש העיר, "איני זוכר מי זה היה. הלכתי לאן שאמרו לי".

ולא שמת לב שהחתימה אינה של פקיד בחירות? מסתבר שאלכס לא זכר.

אז החלטתי לשאול את עו"ד זוהרי, היכן איתר את ההסכם. עו"ד זוהרי: "במשרד הפנים, בארכיב. היה העתק נוסף במזכירות העיריה".

ומי זה נתן צוברי? "לא יודע, בוודאי פקיד הבחירות", משיב היועץ המשפטי. אחלה. אז כמה יש פקידי בחירות? תעלומה.

האיש השלישי - האפסנאי הבכיר

עכשיו הגיע תורו של יגאל צדוק, המנכ"ל הקודם שחתם על ההסכם. "לא זוכר, תאמין לי. באמת לא שמתי לב לחותמת ולכך שהיא לא של פקיד הבחירות". נו.. עברו 4 שנים, מי יזכור. נגיד.

האחרון בתור היה ראש העיר משה ספקטור: "תראה, אני לא יודע מי זה צוברי ומי זה שאשי דקל. מה שחשוב זה שההסכם קיים וחתום, וממש אין לי מושג מה דרך החתחתים שעבר. אני רק יודע שאחרי המסע התקשורתי ביקשתי למצוא את ההסכם החתום במהירות האפשרי ואכן הוא נמצא".

ההסכם כך מתברר עבר מסע שלומיאלי שכל מי שנגע בו בתחנות בדרך לא שת ליבו לפרטים קטנים. אלכס וינרב אכן הגיע לפקיד הבחירות שאשי דקל, אך מכאן הכל הפך לקומדיה של טעויות. אלכס וינרב לא העמיק בזהותו של צברי שחתם, וכנ"ל גם יגאל צדוק. ההסכם עשה דרכו ע"י אותו אפסנאי בכיר למעמקי הארכיב, ושם אכן עו"ד זוהרי איתר אותו.

לסיכום, נכונה תגובת משרד הפנים כי אינם יודעים על הסכם כזה כמו גם נכונה טענתו של אלכס וינרב כי ההסכם נמסר למשרד הפנים. לכאורה סתירה ואולם למרבה הפלא שני הצדדים צודקים ועל כך בהמשך הסאגה על המסע המופלא וההזוי של הסכם ספקטור-וינרב.

הכתבה כאן פורסמה אחרי סגירת גליון "גל גפן" וכוללת עדכונים מהיום ד'.

הכתבה באדיבות מקומון "גל גפן" מודיעין.

 
 
לשכת המסחר
 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

הוספת תגובה לכתבה "המסע ההזוי של הסכם ספקטור - וינרב"

* השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה.

תגובות הגולשים

  1. וזה רוצה להיות ראש העיר.
    | 29/02/2008
    מגוחך
  2. היכן העורך
    | 28/02/2008
    נותרתי מבולבל. אם זה נכון אז מדוע אתם מפרסמים ידיעה אחרת שהכל בסדר. אין עורך?
  3. להחליף את הסגן
    | 28/02/2008
    בושה. היכן טיפת מחשבה. ככה מנהיגים עיר?
  4. אחלה
    | 28/02/2008
    סיפור רק חבל שככה נראים המנהיגים שלנו
b,h