כביש 443: בג”צ יכריע
בעוד כשלושה שבועות יידון בג"צ בעתירה לאפשר תנועת פלסטינאים בכביש 443. עם מעט כסף יחסית, ניצור כביש להם, וכביש לנו וכולם יהיו מרוצים
איך פותרים את בעיית הביטחון בכביש 443 בלי להגיע לעימות מתמשך עם הצורך הפלסטינאי לעשות בכביש זה שימוש?
בעוד פחות מחודש עומד בית המשפט העליון לדון בעתירה של נציגי הכפרים הערביים לאורך כביש 443, שדורשים לאפשר להם לחזור ולעשות בו שימוש לאחר שהצבא חסם את הגישה מהכפרים לכביש בשנת 2000.
מנגד עומדים נציגי מערכת הביטחון וקבוצת אזרחים ישראליים העושים שימוש בכביש וטוענים שפתיחתו לשימוש לפלסטינאים תביא לפגיעה בביטחון. זאת לנוכח ההיסטוריה של הפעילות החבלנית לאורך הכביש בעבר ואפילו בהווה.
מבחינה חוקית, קטע הכביש ממחסום מכבים עד הכניסה לירושלים נמצא בשטח שממזרח לקו הירוק. ככזה, הוא מהווה תשתית שעל פי החוק הבינלאומי השימוש בה שייך חוקית גם ובעיקר לתושבים המקומיים.
בעניין זה ראוי להזכיר את הבעיה שעלתה בסלילת קו הרכבת העתידי לירושלים, בקטע מינהרה שחוצה את הקו הירוק כ-300 מטרים מתחת לפארק קנדה. בהיתר שנתן היועץ המשפטי לממשלה נטען שמותר לסלול את הקו, תוך חציית קו ירוק, משום שבעתיד הוא יוכל לשמש גם את התושבים הפלסטינאים. קל וחומר כביש 443.
הדרך הסבירה ביותר לרצות את טענת שני הצדדים היא הגישה הפרקטית. כלומר, לתת לשני הצדדים את שהם רוצים. האם זה אפשרי? התשובה היא כן. ובעניין זה נערכה שיחה בנושא עם שני תושבים פלסטינאים. בני כפרי האזור. שניהם חווים את הבעייה ומכירים היטב את השטח. המעניין הוא שכשעלתה השאלה, שניהם נתנו פתרון זהה. אותו הפתרון שגם אנחנו חשבנו עליו.
בחינת מערכת הכבישים והיישוב הפלסטינאי באזור, מעלה מספר מסקנות בעניין התנועה החפשית לרמאללה. האחת, שלרוב הכפרים שמצפון לכביש 443, אין שום בעיה להגיע לרמאללה, שהיא היעד העיקרי. כך, לפחות שני כבישים מאפשרים להגיע מחרבתא ובילעין, דרך צומת הדואר ומשם דרך עין עריק או עין קיניא, ישירות לתוך רמאללה. כבישים אלו קיימים ופעילים ושיפוצם יאפשר אפילו נסיעה נוחה בלי המהמורות הקיימות כיום.
לעומת זאת, לכפרים שמדרום ל-443 קיימת בעיה להגיע לרמאללה בלי להזקק לחציית מחסומי צה"ל באזור מחנה עופר-ביתוניא, או אחרים. זאת משום שהכביש היחיד שמאפשר להם להגיע מזרחה, זה שעולה דרך ג'בל מוקטם ובית עינאן, מתנקז לאיזור גבעת זאב. מלבד זאת קיים בנתיב קטע קשה ותלול שיש לשפצו. עם זאת, האפשרות קיימת.
הבעייה העיקרית מתמקדת במספר כפרים מצומצם: צפא, בית ע'ור תחתא, בית ע'ור פוקא וטירה. אלו "נתקעו" בשל מיקומם היחסי לכביש 443 ועבורם, השימוש בו כמעט מחוייב המציאות. תושביהם הם למעשה הסובלים העיקריים מהמצב.
הפתרון המוצע יפתור להם את הבעיה ובנוסף, ישפר משמעותית גם את יכולת שאר הכפרים שמדרום ל-443 להגיע לרמאללה, תוך שימוש במעבר שמתחת לכביש 443, בלי לחצות את מחסומי צה"ל.
הפתרון הוא פריצת כביש מקביל לכביש 443 בקטע בן כ-5 ק"מ ממרגלות בית חורון אל ביתוניא. רוב הנתיב כבר סומן בשטח בשל היותו קטע בנתיב המתוכנן של כביש 45 העתידי, שתוכנית סלילתו בוטלה על ידי הממשלה.
התוכניות למעשה קיימות במגירות מע"ץ. בשטח נותרה דרך עפר שיצר וסימן טרקטור. פריצתה וסלילתה תפתור את כל הבעייה ותייצר נתיבי תנועה מקבילים שאינם מחייבים מפגש. זה לפלסטינאים וזה לישראלים.
כל שנותר זה לבחון את המימון. העלות יכולה להתחלק בין הסיוע הבינלאומי לבין מדינת ישראל, שכן מדובר בשיפור איכות חייהם של הפלסטינאים עצמם.
ולעניין הביטחוני, הקטע המתוכנן נצפה ונשלט היטב מאיזור בית חורון ובהמשך ממחנה עופר. מאידך, הפלסטינאים לא ייאלצו להמתין במחסומי צה"ל בדרכם לרמאללה. פריצתו וסלילתו תפתח את הפקק שיוצר כביש 443 עבור אותם הכפרים שכיום תובעים את השימוש בו, ותאפשר לבית המשפט, על הסיס טיעון הפגיעה המידתית, לפסוק בעד המשך שמירת 443 ככביש ישראלי בלבד.
עע.jpg)
