היכל התרבות 17 שוליים
היכל התרבות 17 שוליים
יום שישי, כ"ט סיון, ה'תשע"ז - 23.6.2017
 
 
 
פורום עיתונט
 

ואהבתם לרעכם כמוכם

פרשת השבוע ”קדושים” מכילה, מלבד יסודות תורה רבים במצוות שבין האדם למקום, גם מצוות רבות שבין האדם לחברו, שרבות מהן רלוונטיות לנו גם כיום

ואהבת לרעך כמוך
שאלה לש.י.ל

 

מאת ארנון רוזנבלום, מרצה, מדריך ומנחה סדנאות ב" מָחְשָב וּמַחְשָׁבָה

 

פרשת "קדושים" היא מהפרשות שמופיע בהן המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. בפסוק הפותח את הפרשה נכתב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". המדרש מעיד על פסוק זה שפרשה זו נאמרה בנוכחות כל עם ישראל, ויש בה יסודות תורה רבים.

בין המצוות המופיעות בפרשת "קדושים":

מצוות שבין אדם למקום –  איסור עבודת אלילים, שמירת השבת ואיסור שבועת שקר.

מצוות שבין אדם לחברו – הציווי "ואהבת לרעך כמוך", מצוות מורא אב ואם, איסורי גניבה, שקר ורכילות, מצוות תוכחה ואיסור נקימה ונטירה, "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".

צדק חברתי – איסור הלנת שכר, איסור נתינת מכשול לפני עיוור, איסור על לקיחת שוחד, מצוות אהבת הגר, ציווי שלא לרמות במידות ומשקלות ("מאזני צדק").

מצוות התלויות בארץ – מתנות עניים (לקט, שכחה ופאה).

איסור לנהוג כחוקות הגויים –  הקפת הראש והשחתת הזקן, כתובת קעקע, פנייה לאוב לידעוני והמולך.

פרופסור ישעיהו לייבוביץ כותב בספרו "שבע שנים של שיחות": "קדושה במציאות האנושית היא משימה המוטלת על האדם ובשום פנים היא איננה תכונה המצויה באדם ואיננה מוענקת לו, אלא האדם בכוחותיו הוא ובמאמציו המתמידים והבלתי פוסקים מצווה לרכשה, ואלמלא כן, אין באדם שום קדושה".

בהקשר זה, אומר ר’ חיים ויטל, איש הקבלה הנוטה לפרש את המצוות בצורה מיסטית, כי כל אדם בעל נפש יכול להבינו. שהרי הפעם דקדקה התורה בלשונה באמירה "אל כל עדת בני ישראל", לומר שמצווה זו של "קדושים תהיו" היא מצווה שישנה בכל אדם... ושכל איש בישראל בקיימו מצווה זו קדוש ייאמר לו. ואין דרגה בישראל שתהיה נמנעת מהשגה זו. ואין הכתוב מדבר אל יחידי סגולה. ונאמר גם ’יכול אדם לעשות עצמו כמשה רבינו’, כלומר עניין הקדושה אינו איזושהי תכונה המוענקת ליחידי סגולה, אלא מוצגת בפני כל אדם באשר הוא אדם. ואומר הרמב"ם בהלכות תשובה" ’כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו’.

במסגרת הרשימה הגדולה של המצוות המעשיות הכלולות במושג זה של "קדושים תהיו" מופיע גם הצו המקיף והידוע "ואהבת לרעך כמוך" (י"ח- י"ט). על משפט זה הביעו דעותיהם אנשי המוסר מדורי דורות והידוע והמרכזי בעולם התורה שבעל פה הלא הוא רבי עקיבא, שאמר על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך – אני ה’ – זה כלל גדול בתורה. ועל ההשלמה של ’אני ה’ משלים’ אומר רש"י: "אני ה’’ נאמר על דברים המסורים ללב, כלומר אותן מצוות שעל קיומן יכול להעיד אך ורק ’הבוחן כליות ולב’.

לא מדובר בתכונה או בפונקציה הטבועה באדם מטבעו, או כעל חובה המוטלת על האדם. התורה מנסחת צו זה בצורה זו  ואומרת לנו במפורש שהיא לא מכירה בחיובים בעלי משמעות דתית, במידה והם נובעים מטבעו של האדם – הביולוגי או התבוני. לכך מצטרפות כל המצוות הידועות של בין אדם לחברו. כל אותן המצוות של גמילות חסדים – אם הן לשם  שמים, רק אז יש בזה משום קיום רצון ה’. ונבין מכך שמצוות גמילות חסדים הנעשית במודעות ברמה האלוהית של ’קדושים תהיו’ ’היא כלל גדול בתורה’, ומשמעותן היא בכך שהן ברמת מצוות ה’.ולא שנעשו לשם עשייתן בלבד.

ונסיים בתפילה: מי ייתן ונוכל כולנו לעמוד במבחן עשיית הטוב שבין אדם לחברו וברמה הגבוהה ביותר.

שבת שלום ויום עצמאות שמח

ארנון רוזנבלום

מָחְשָב וּמַחְשָׁבָה
posithink.il@gmail.com

 

 

 
 
מנהל אתר ק
 
אינדקס חוצות לעסקים
חפש    פרסם